מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות (יד ד)
בחולין קמ. ילפינן מ"טהורות" למעוטי ציפורי עיר הנדחת, ואמרינן שם דלשילוח לא בעי קרא דאינן ראויות, משום דלא אמרה תורה שלח לתקלה, אלא למעוטי שלא יביאו ממנה את הציפור השחוטה. והקשו האחרונים דהנה בסנהדרין קיב. בעי רב חסדא האם בהמת עיר...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות (יד ד)
בחולין קמ. מבואר דציפורים טריפות פסולות לציפורי מצורע. ובספר חמדת צבי (לרבי צבי הירש ליברמאן מלוקאטש זצ"ל) קידושין נז. כתב לחדש, שמכל מקום אם נעשית טריפה לאחר ההזאה, שנשארה רק מצות שילוח, והשילוח אינו מעכב, בודאי אין טריפות פוסלת...
כיצד מסגירו, בדיו ובסיקרא (תוספתא, מובא באוצר המדרשים).
וכן הוא בתוס' הרא"ש מו"ק (ז' א'), ומובא בהערה שכן הביא הטור הארוך על התורה בשם אביו הרא"ש, ועיי"ש עוד.
ובמדרש רבה מבואר שמסגירו בבית אחד שלא יצא ממנו, עי' חזו"א נגעים.
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בספר אמרות ה' (לרבי משה אריה ליב ליטש רוזנבוים זצ"ל) בפרשתינו, כתב שאם באו כמה מצורעים יחד אל הכהן ואחד מהם תלמיד חכם, מקדימים אותו משום כבוד תורתו, וכמו כאשר באים לדין, שמקדימים את התלמיד חכם, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' ט"ו.
ולכאורה היה מקום לומר דלא כן, דהא קי"ל דבקלקלה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע (יד ג)
יש לעיין במצורע מוחלט או מוסגר, שאינו יכול לבוא אל הכהן כיון שאסור לו להכנס לתוך המחנה, וקרא לכהן שיבוא אליו לראות את נגעו, האם הכהן חייב לצאת אליו ולראות את נגעו, או לאו. והנה נאמר בכתוב "זאת תהיה תורת...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע (יד ג)
הקשה בספר ביכורי שלמה (טהרות עמ' ש"ג), דלעיל כתיבי כמה קראי לגבי ראית הכהן את הנגע של מצורע מוסגר, כגון לעיל י"ג ה' וראהו הכהן ביום השביעי, ולא נאמר שם ויצא אל מחוץ למחנה, והרי גם מצורע מוסגר משתלח חוץ...
בספר בשבילי אורייתא (בשבילי הקודש, סימן יט, אות יח) הביא בשם המלא הרועים בשם הקדושת לוי לבאר המחלוקת בתו"כ ובילקוט האם צריך שדווקא כהן ישחוט את הציפור של המצורע,
על פי מה שכתב הר"י מאורליינ"ש בטעם ששחיטה לאו עבודה, כי זה פעולה שישנה גם בחולין,
ולפי"ז בעוף למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה [ומן התורה...
ידוע הפתגם: אחרי מות - קדושים - אמור,
אחרי מותו של האדם חלילה מלדבר בגנותו, אלא רק קדוש ייאמר לו,
ונראה להסמיך גם את פרשות 'תזריע - מצורע' לסדרה זו,
תזריע מדבר על לידת זכר ונקבה, ואילו מצורע הוא נוטריקון של מוציא שם רע,
כי כן הדרך לראות באדם את הרע ולדבר בו סרה מעת שנולד, כשרק לאחר מותו רואים...
וְאֶת הָ֨אֵזֹ֜ב, טעמים "קדמא ואזלא" על תיבת האזוב מרמז לאמרם (סוכה יג.) אזוב, ולא אזוב שיש לו שם לווי, אמר אביי כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה ובאתה תורה והקפידה עליה, בידוע שיש לו שם לווי. וזהו האזוב - קדמא ואזלא, אם נשתנה שמו קודם מתן תורה ובאתה תורה והקפידה עליה.
תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, במדרש דרשו נוטריקון מצורע - מוציא שם רע.
אפשר לפי מ"ש רש"י בפסוק ויזכור אלקים את נח (בראשית ח, א) זה השם מדת הדין הוא, ונהפכה למדת רחמים על ידי תפלת הצדיקים, ורשעתן של רשעים הופכת מדת רחמים למדת הדין, שנאמר וירא ה' כי רבה רעת האדם וגו' ויאמר ה' אמחה, והוא שם מדת רחמים. וזהו...