מצורע

  1. ה

    חידה חופשית איזה עוד שמות יש לפרשת מצורע

    לפחות שתיים.
  2. ג

    מצורע האם מותר למצורע להשהות את טהרתו

    זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן (יד ב) בתורת כהנים (הובא ברמב"ן) דרשו והובא אל הכהן, שלא ישהא [ובדברי הרמב"ן נראה שלומדים זאת מהסמיכות לתיבות ביום טהרתו]. ובטעמא דקרא פירש שכוונת התו"כ שאין צריך להמתין, וכן כתב בשו"ת בנין ציון (החדשות, סי' קמ"ז), וכתבו להוכיח דלא כהרמב"ן מהירושלמי...
  3. א

    תזריע האם הכהן שרואה את הנגע צריך ללבוש בגדי כהונה

    כתב התפארת ישראל (קונטרס חומר בקודש פ"א) כהן המטהר בעי בגדי כהונה. וכ"כ היעב"ץ בהגהותיו שם.ועי' באבן האזל (תמידין ומוספין פ"ב ה"י) ויש לעיין דהא במדרש דרשינן דאפילו בעלי מומין יכולים לראות את הנגע, וכי בעל מום בעי בגדי כהונה, ושמא בבעל מום אין צריך בגדים דלא נצטוו על הבגדים, דרק כהן כשר בעי...
  4. ה

    מצורע מוסגר ומוחלט - סקירה מרתקת !!!

    מצורע שבא אל הכהן להראות לו את נגעו, והכהן אינו רואה בנגע כל 'סימן טומאה' - לא 'שיער לבן' ולא 'מחיה' - הוא מצווה עליו להסתגר לבדו בתוך בית ולא לצאת ממנו למשך שבעה ימים. בשבוע זה הוא נקרא: 'מצורע מוסגר' [לדעת הרא"ש, אין סוגרים את המצורע בבית, אלא מסמנים סימן סביב לנגע]. כעבור שבוע הכהן בודק שוב...
  5. ה

    מצורע חתן מצורע היתכן ?!

    על הכתוב בפרשת תזריע (ויקרא יג, יד) וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי יִטְמָא, כותב רש"י, יש יום שאתה רואה בו, ויש יום שאין אתה רואה בו, מכאן אמרו חתן נותנין לו כל שבעת ימי המשתה לו ולכסותו ולביתו', ע"כ. וצריך עיון, הרי כתב רש"י בפרשת וישלח (בראשית לו, ג) שחתן מוחלים לו את כל עוונותיו, ואם...
  6. א

    תזריע גדר בדד יישב במצורע (האם צריך לשבת בבדידות?)

    בדד ישב מחוץ למחנה - בגדר דין בדד ישב א. איסור המצורע ליישב בחברת אנשים הנה רש"י פירש שלא יהיו שאר טמאים יושבים עמו. ופירש הרא"ם דכוונת רש"י שצריך ליישב לבדו. אמנם הביא הרא"ם דלפי הגירסא המובאת בתורת כהנים שלפנינו אפשר לפרש ב' פרושים א' דכוונת הפסוק לדין שילוח מן המחנות דדווקא המצורע נשלח...
  7. א

    מצורע גילוח כל שערו בזמן שאינו יכול להביא קורבנותיו

    הרמב"ם בפי' המשניות (שלהי נגעים) כתב להסתפק במצורע דבעי לגלח כל שערו בזמן הזה שאינו יכול להביא קורבנותיו, דכיון דאין מקיים המצוה בשלימות האם דוחה גילוח כל שערו לאו דבל תקיף, ומסיק הרמב"ם דאף בזה יגלח כל שערו דעדל"ת, ע"ש. והנה בהל' ציצית כתב השו"ע (סי' ט' סעי' ב') ציצית של פשתים או של צמר רחלים...
  8. א

    תזריע טהרת מצורע בזמן הזה?

    אמאי לא נהגינן טהרת מצורע בזמן הזה? כתב על כך התפארת ישראל (הקדמה למס' נגעים מראה כהן אות ל"ט) וז"ל: ומימי תמהתי למה אין נוהגין כן בזה"ז (היינו טומאת נגעים), וזכרתי ימים מקדם שבילדותי הצעתי תמיהתי זו לפני הגאון הגדול מה' עקיבא זצוק"ל, והשבני שגם הוא תמה על דבר זה ושאין לו תירוץ המתקבל על הדעת...
  9. ג

    בהעלותך האם טבו"י של מצורע משתלח חוץ לג' מחנות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים (יב טו) כתב בתוס' רי"ד תענית כח. שלא נסעו ביום השביעי עצמו, אלא רק למחרתו, משום שמצורע מוסגר כל יום ז' אסור ליכנס במחנה, והעם לא נסע עד שתוכל מרים להכנס. וצריך ביאור מה הטעם שאסור כל יום ז', הרי ביום השביעי עצמו...
  10. נ

    מצורע מצורע בזמן הזה

    יל"ע אמאי אין נהוג דיני מצורע בזה"ז. ועמדו בזה כמה מרבוותא. אם יוכלו מעכ"ת חו"ר הפורום לסייע בענין זה יבורכו.
  11. פ

    מצורע - לשון הרע

    מדוע צרעת משום חטא לשון הרע??? >>> מה החילוק בין לשון הרע, מוציא שם רע ורכילות??? >>> מה התקנה תקנה למדבר לשון הרע??? >>> במה המעיל מכפר על לשון הרע??? >>> מתי מצוה לספר לשון הרע??? >>> מיהו 'בעל' לשון הרע??? >>> מדוע המדבר לשון הרע סופו שכופר בעיקר??? >>> מה סדר טהרת המצורע??? >>> בגודל העון...
  12. ג

    אמור כהן גדול שנצטרע האם יש לו דין כה"ג

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח (כא יד) בגמ' הוריות יב: בעא מיניה רבא מרב נחמן, משיח שנצטרע מהו באלמנה, מידחא דחי או מיפטר פטר, לא הוה בידיה. ואח"כ פשיט לה מברייתא דגם כהן שעבר מחמת מומו מצווה על הבתולה. והקשו במשך חכמה כאן ובתועפות ראם על היראים סי' שכ"א אות א'...
  13. ג

    מצורע מדוע נאמרו ראשו וזקנו דוקא בתגלחת שניה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו ואת כל שערו יגלח (יד ט) הנה בתגלחת הראשונה בגמר ימי חלוטו כתיב "וגלח את כל שערו", ובתגלחת שניה פרט הכתוב "את ראשו את זקנו ואת גבות עיניו" וגו', ותנן בנגעים פי"ד מ"ג שאין חילוק ביניהם, אלא דינם שוה שמגלח כל...
  14. ג

    מצורע איך משכחת לה מציאה ממה שהטמינו האמוריים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם (יד לד) פירש רש"י בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצא. והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל...
  15. ג

    מצורע אימתי מתגלה צרות העין על ידי הנגע

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובא אשר לו הבית (יד לה) ביומא יא: ילפינן מכאן שהנגעים באים על צרות העין, והיינו "אשר לו הבית", מי שמייחד ביתו לו שאינו רוצה להשאיל כליו ואומר שאין לו, והקב"ה מפרסמו כשמפנה את ביתו, שכולם רואים את כליו שהיו לו אותם כלים שאמר שאין לו. ומבואר בגמ' דהא דהקב"ה מגלה עליו היינו...
  16. ג

    מצורע מצורע ממורט האם טעון העברת תער

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו (יד ט) הנה בנזיר ממורט, דהיינו שאין לו שער בראשו, אמרינן בנזיר מו: וביומא סא: דאיכא למ"ד שהוא צריך להעביר תער על בשרו, דהיינו על מקום השער אע"פ שאין שם שער. ויש לעיין איך הדין במצורע ממורט, והיינו שאין לו שער בכל הגוף, [כי מצורע טעון תגלחת...
  17. ג

    מצורע קבורת הציפור השחוטה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושלח את הציפור החיה על פני השדה (יד ז) בתרגום יונתן "וית צפורא נכיסא הוה מקבר כהנא במיחמי מצורע", היינו שהיה קובר את הציפור השחוטה בפני המצורע, וכן הוא במתני' נגעים פי"ד מ"א "חפר וקוברה בפניו", ובטעם הדבר שקובר את הציפור דוקא בפני המצורע, כתב התוס' יו"ט שם, מפני החשד שלא...
  18. ג

    מצורע האם כהן אטר כשר לנתינה על כפו השמאלית

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית (יד טו) הנה מצינו בזה דין מיוחד דהיציקה צריכה להיות דוקא על כף הכהן השמאלית, ואם יצק על ימינו לא יצא כמבואר במנחות י. עי"ש. ויש לעיין בכהן אטר, דהנה בבכורות מה: איתא דאיטר פסול לעבודה, ופירש רש"י שם הטעם משום דבעינן ימין, ופירש...
  19. ל

    מצורע אשר קדשנו במצותיו וצונו לראות את הנגע

    התפארת ישראל במסכת נגעים פ''ג מ''א בועז אות ב' כתב שמברך ברכה זו וקשה לי שהרי מצוה שנעשית רק עם ב' אנשים כגון צדקה וכד' אין מברך
  20. א

    תזריע כוחה של מילה טובה!

    בפרשת תזריע וגם לאחריה בפרשת מצורע אנו קוראים על חומרת נגע הצרעת, שתי פרשות שלימות (חוץ מכמה פסוקים בתחילת תזריע) עוסקות בנושא אחד, דבר שאין לו עוד דוגמא בתורה. חז"ל הקדושים מלמדים אותנו שנגע הצרעת בא על לשון הרע, הבה נתבונן: אדם מוציא מפיו מילים לא ראויות וחושב לעצמו "אני הרי הוצאתי את המילים...
חזור
חלק עליון