מרגלא בפומה דאינשי אותה מצוות "לידע כל התורה כולה".
וכאן הבן שואל, מי אמר שיש כזאת מצוה?
"ושננתם שיהיו ד"ת מחודדים בפיך שאם ישאלך אדם אל תגמגם", מי אומר כה"ת, אולי שצורת הלימוד תהיה כה"ג שתדע טוב ויהיה מסודר בראש [שזהו ענין לאוקי שמעתתא אליבא דהלכתא וכידוע],
היכן ברמב"ם, טור, שולחן ערוך, שאר...
שתי מצוות :
אחת (בהיכי תמצי מסוים) היא חובה על כל יחיד ויחיד אבל היא איסור על כלל הציבור
והשנייה (כנ"ל) לאדם יחידי אסור לעשותה, אבל כל הציבור מחוייב בה.
(ללא ערבות שהדבר אינו תלוי במחלוקות, כך שהתשובות נכונות לכה"פ לדעה אחת)
בפרשתן (י"ח, י"ז): "המכסה אני מאברהם וגו' למען ידעתיו אשר יצוה את בניו וגו' למען הביא ה' על אברהם את הדברים אשר דבר".
ויש להקשות בזה, היאך חינך אברהם כזאת לבני ביתו, הרי אסור לעשות מצוה על מנת לקבל פרס,
והוא כמבואר במשנה (אבות פ"א מ"ב): אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס,
וי"ל.
בפרשתן (י"ח, א'): "וירא אליו ה' באלוני ממרא", וברש"י: הוא שנתן לו עצה על המילה, לפיכך נגלה אליו בחלקו. וילה"ק בזה, היאך יתכן שאברהם אבינו שעמד בעשרה נסיונות הקשים, וקיים את כל המצוות עד שלא ניתנו (לכו"ע), הוא ילך להתייעץ עם הגוי ממרא האם לקיים ציווי הקב"ה,
וצע"ג.
מתי מותר להפסיק בין הברכה לאכילה??? >>> האם החיוב מדאורייתא או מדרבנן או חסידות??? >>> האם לעניין שתיה אדם קודם לבהמה??? >>> האם האיסור בטעימה או כדי שביעה??? >>> מדוע מאכל האדם בזכות הבהמה??? >>> האם יש חילוק בין בהמה טהורה לטמאה??? >>> האם יכול לסמוך על שליח??? >>> האם כשאינו בביתו יכול לטעום...
גדר הדבר מהו?
נראה לי לומר שהגדר הוא שכיון שהתורה היא אמת כשיגיע העולם לשלמותו ומלאה הארץ דעה את הוי"ה שוב לא נוצרך לצווי המצוות משום שעשייתן תהיה ברורה מאליה רק בעולם השקר צריכים אנו לצווי משום שאין אנו מבינים בהכרח הצורך בהם.
מצאנו בכיבוד הורים בקידושין ובלימוד תורה בבא קמא שגוי מוגדר כאינו מצווה אבל נוטל שכר.
מה לגבי שאר מצוות וכן ישראל שמקיים מצוות של כהן האם מוגדר כאינו מצווה ועושה שנוטל שכר?
יש מצוות שכולם מקפידים ומהדרים בהם, כגון אתרוג, חמץ ומצה, וכו'.
ומאידך יש מצוות שמונחות בקרן זווית, כמו מעשרות, הלוואה לעניים, וכו'.
וצ"ב מה זכו דווקא מצוות אלו, שכלל ישראל יהדר וידקדק ויחמיר בהם כ"כ.
הנה יש לדון באדם שתהה על הראשונות, וכעת רוצה לשוב בתשובה, האם למפרע חוזרים וניעורים כל מצוותיו מהעבר או כיון ונתבטלו זכויותיו לא יועיל אלא למצוות שיעשה מכאן ואילך אבל מה שבטל בטל.
אך לפי מה שהרוחב כאן במאמר שכל הדין של תוהה על הראשונות אינו משום שעצם החרטה עוקרת מצוותיו אלא שבחרטתו הוא בכלל...
יש לדון בעשה תשובה מאהבה שזדונותיו כזכויות ותהה על מצוות התשובה האם מלבד זכויות המצוות שנתבטלו לו גם חוזרים וניעורים עוונותיו. דיש לומר סוף מכיון והעבירות נשתנו לזכות, ונעקר עוונו מתחלתו" (כמש"כ רש"י יומא פו: ד"ה כאן מאהבה) ממילא ליתא כאן עבירה.
וכל שכן בתשובה מיראה שזדונותיו כשגגות ולא נעקר...
בכמה מקומות מצינו שחז"ל מנו כמה מצוות והקדימו מצות סוכה לשאר מצוות.
בגמ' שבת קלג: איתא "דתניא זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה לולב נאה ושופר נאה".
בגמ' כתובות פו. איתא "אבל במצות עשה כגון שאומרין לו עשה סוכה ואינו עושה לולב ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו".
בגמ' נדרים...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כי פתוח תפתח את ידך לו (טו ח)
בגמ' כתובות סז: איתא, שמר עוקבא היה עני אחד בשכנותו, והיה רגיל מר עוקבא כל יום להניח לו ארבעה זוז בחור של מפתן הדלת, יום אחד נתן העני אל ליבו ואמר אלך ואראה מי הוא שעושה לי טובה זו, ובאותו היום התאחר מר עוקבא לבית המדרש, ולכן ליותה אותו אשתו...
כתב הרמב"ם במורה נבוכים (פרק לא) שבשבת יש שני עניינים, האחד הוא האמור בפר' יתרו "כי ששת ימים עשה ה' וביום השביעי שבת", שלכן זה יום חשוב, והענין השני הוא מה שנאמר בפרשתינו "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה'" וגו', שבמצרים היינו עבדים ולא היה לנו מנוחה, ועכשיו ה' הוציא אותנו ולכן נחים.
אמנם...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר ציוני ה' אלקי (ד ה)
מכאן למדו חז"ל בנדרים לז. מה אני בחנם אף אתם בחנם, שאסור ליטול שכר על לימוד תורה, ובבכורות כט. מבואר שהוא הדין על שאר המצוות, כגון הזאה וקידוש. והנה בבכורות שם איתא ומנין שאם לא מצא ללמוד בחנם ילמוד בשכר, תלמוד לומר...
רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן
במדרש רבה אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע לפי שלא נצטוו עכו"ם על השבת תאמר אם הם עושים אותה אתה נושא להם פנים, א"ל הקב"ה מן הדבר הזה אתה מתיירא חייך אפילו הם עושין כל מצות שבתורה אני מפילן בפניכם.
משמע שעיקר הסיבה שהיה משה מתיירא מסיחון ועוג היה כי הם קיימו...