מצאנו בכיבוד הורים בקידושין ובלימוד תורה בבא קמא שגוי מוגדר כאינו מצווה אבל נוטל שכר.
מה לגבי שאר מצוות וכן ישראל שמקיים מצוות של כהן האם מוגדר כאינו מצווה ועושה שנוטל שכר?
יש מצוות שכולם מקפידים ומהדרים בהם, כגון אתרוג, חמץ ומצה, וכו'.
ומאידך יש מצוות שמונחות בקרן זווית, כמו מעשרות, הלוואה לעניים, וכו'.
וצ"ב מה זכו דווקא מצוות אלו, שכלל ישראל יהדר וידקדק ויחמיר בהם כ"כ.
הנה יש לדון באדם שתהה על הראשונות, וכעת רוצה לשוב בתשובה, האם למפרע חוזרים וניעורים כל מצוותיו מהעבר או כיון ונתבטלו זכויותיו לא יועיל אלא למצוות שיעשה מכאן ואילך אבל מה שבטל בטל.
אך לפי מה שהרוחב כאן במאמר שכל הדין של תוהה על הראשונות אינו משום שעצם החרטה עוקרת מצוותיו אלא שבחרטתו הוא בכלל...
יש לדון בעשה תשובה מאהבה שזדונותיו כזכויות ותהה על מצוות התשובה האם מלבד זכויות המצוות שנתבטלו לו גם חוזרים וניעורים עוונותיו. דיש לומר סוף מכיון והעבירות נשתנו לזכות, ונעקר עוונו מתחלתו" (כמש"כ רש"י יומא פו: ד"ה כאן מאהבה) ממילא ליתא כאן עבירה.
וכל שכן בתשובה מיראה שזדונותיו כשגגות ולא נעקר...
בכמה מקומות מצינו שחז"ל מנו כמה מצוות והקדימו מצות סוכה לשאר מצוות.
בגמ' שבת קלג: איתא "דתניא זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה לולב נאה ושופר נאה".
בגמ' כתובות פו. איתא "אבל במצות עשה כגון שאומרין לו עשה סוכה ואינו עושה לולב ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו".
בגמ' נדרים...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כי פתוח תפתח את ידך לו (טו ח)
בגמ' כתובות סז: איתא, שמר עוקבא היה עני אחד בשכנותו, והיה רגיל מר עוקבא כל יום להניח לו ארבעה זוז בחור של מפתן הדלת, יום אחד נתן העני אל ליבו ואמר אלך ואראה מי הוא שעושה לי טובה זו, ובאותו היום התאחר מר עוקבא לבית המדרש, ולכן ליותה אותו אשתו...
כתב הרמב"ם במורה נבוכים (פרק לא) שבשבת יש שני עניינים, האחד הוא האמור בפר' יתרו "כי ששת ימים עשה ה' וביום השביעי שבת", שלכן זה יום חשוב, והענין השני הוא מה שנאמר בפרשתינו "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה'" וגו', שבמצרים היינו עבדים ולא היה לנו מנוחה, ועכשיו ה' הוציא אותנו ולכן נחים.
אמנם...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר ציוני ה' אלקי (ד ה)
מכאן למדו חז"ל בנדרים לז. מה אני בחנם אף אתם בחנם, שאסור ליטול שכר על לימוד תורה, ובבכורות כט. מבואר שהוא הדין על שאר המצוות, כגון הזאה וקידוש. והנה בבכורות שם איתא ומנין שאם לא מצא ללמוד בחנם ילמוד בשכר, תלמוד לומר...
רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן
במדרש רבה אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע לפי שלא נצטוו עכו"ם על השבת תאמר אם הם עושים אותה אתה נושא להם פנים, א"ל הקב"ה מן הדבר הזה אתה מתיירא חייך אפילו הם עושין כל מצות שבתורה אני מפילן בפניכם.
משמע שעיקר הסיבה שהיה משה מתיירא מסיחון ועוג היה כי הם קיימו...
רש"י ד"ה לפני עור- ונהי דאמרן עמד והתירן מיהו אל יעברו על ידך שהרי עתידין הם ליתן את הדין על שאין מקיימין אותם ואע״פ שאין להם שכר בקיומה ואהני קעבר ישראל משום ולפני עור לא תתן מכשול.
דברי רש״י צריכים ביאור רב, מה קשה לרש״י מעמד והתירן הלא לעיל (ב:- ג.) הגמ׳ בתחילה אמרה שהתירן לגמרי, ושאלה הגמ׳...
הביטו וראו איזה ספורנו נפלא נזדמן לידי!
בפירושו לפסוק "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ" (דברים ו', ה', ד"ה ואהבת) כותב הספורנו:
"תשמח לעשות דבר שייטב בעיניו, כאשר תבין שאין תכלית נכבד כזה."
והשאלה שבוער לי לשאול את חו"ר בית המדרש:
האם אכן עולה מדבריו, שמי ששמח בעשיית רצון ה', מקיים בזה מצוות...
אני חורג מנושא האשכול, אך לא יכולתי להתאפק.
ברור שהמשפט הזה הוא משפט טעותי, לא יתכן שבשביל זה באה התורה, כל ההפלגות הגדולות שנאמרו על התורה, שנבראה תתקע"ד דורות קודם בריאת העולם, אסתכל באורייתא וברא עלמא, התורה שהמלאכים רבו עליה עם משה רבינו, התורה שניתנה במעמד כזה גדול, ציפור לא ציצה ופרה לא...
שאלה שמציקה לי כבר הרבה זמן.
הרי, במעמד קבלת התורה, נצטווינו על עיקרי החיובים, שבהם מחייב אותנו ה'. ומצוות לימוד התורה, הרי היא מהעיקרים שבהם. לא?
כי בפשטות נראה, שקבלת התורה הרי היא כמו חתימת חוזה - להבדיל אלף אלפי הבדלות, בין מעביד לעבד. בהם מבהיר את המעביד לעבד את 'עיקרי' עבודתו בהם הוא...