בחידון על מסכת מגילה... (הנה לכם רמז...) שפרסמתי בשעה האחרונה, זו הייתה את השאלות.
https://forum-otzar-hatorah.co.il/quizzes/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F.38/
איזו מימרא התמונה הזו מתיימרת לבטא...?
במקרה שאדם צריך לקרוא מגילה בשני הימים:
יש מקרים שביום הראשון יצטרך לברך ובשני לא
ויש מקרים שבשני יצטרך לברך ובראשון לא
יש מקרים שלא יצטרך לברך בשניהם
ויש מקרים שיצטרך לברך בשניהם
כל המקרים זה הלכה מפורשת
נא להביא מקור לכל תשובה!
בענין פורים המשולש
א. בפורים יש ארבע מצוות, מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, וסעודת פורים, גם תיקנו חכמים לומר על הניסים, וקריאת התורה.
ב. שו"ע סימן תרפ"ח סעיף ו' יום חמשה עשר שחל להיות בשבת אין קורין את המגילה בשבת אלא מקדימים לקרותה בערב שבת, וגובים מעות מתנות עניים ומחלקים אותם בו...
איך יתכן אדם שאפשר לצרפו לעשרה רק לקדיש ולקדושה ולא לקריאת המגילה, ואדם אחר שאפשר לצרפו רק לקריאת המגילה ולא לקדיש ולקדושה?
נ.ב חידה ישנה שכתבתי אבל לא זוכר את הפתרון. כל פתרון טוב ייחשב פתרון החידה.
בגמ׳ יח: - יט.
אמר רב חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כדברי האומר כולה, ואפי׳ למ״ד מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה. עי׳ רש״י.
ויל״ע, דלכאו׳ במתני׳ יט. יש גם שיטה שלישית והיא שיטת ר׳ יוסי שקוראין מאחר הדברים האלה, ובברייתא בגמ׳ יש את שיטת רשב״י מבלילה ההוא, והרי שתי המקומות האלו רחוקין...
התוס׳ דף ד: ד״ה ורב כתבו שהנפק״מ בין הטעם של רבה לטעם של רב יוסף הוא במקדש, שהטעם של רבה אינו במקדש כיון שאין שבות במקדש, ואילו לטעמא דרב יוסף אסור אפילו במקדש.
ועי׳ ברש״י שכתב בטעם דרב יוסף דהוא משום דא״א לתת מתנות לאביונים בשבת, והיה נראה מתחילה שהוא משום מוקצה, אלא שבחזו״א או״ח סי׳ קנ״ה אות...
יש יהודי נחמד בשם ר' שרגי [יואל חרך] שעושה הרבה הצגות לילדים,
ויש לו הצגה עם בובה בצורת דיבור מהבטן ,
דהיינו הוא מדבר בקול של הבובה, בלי ששפתיו נעות, ואפילו באותיות בומ'פ [מי שלא מאמין אשלח לו קישור]
ונסתפקתי, אם הוא יקרא את המגילה באופן כזה, האם יצא ידי חובה או שחייב ביטוי שפתיים?
יש דין לקרוא את המגילה מהקלף.
ודנו למדני זמנינו, דלכאורה זה ברור שאם קורא ממראה שמשתקף ממנה המגילה שאינו יוצא יד"ח.
ויל"ע האם מהני להסתכל על המגילה מהצד האחורי שלה שהאותיות משתקפות משם הפוך, וכך לקרוא,
דמחד אינו קורא ממש מהקלף, מאידך קורא מאותיות שכתובות על קלף.
אי' בשל"ה הקדוש מגילה נקראת י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו לא פחות ולא יותר, כי זה החשבון עולה כמנין אדנ"י, ואמר לא פחות ולא יותר, רק המנין המועט, דהיינו י"א כמנין אותיות ו"ה מן השם, והמנין מרובה ט"ו כמנין י"ה אשר הפריד ביניהם עמלק כי יד על כס י"ה, והאמצעית עולה ל"ט הוא ארור המן וכו'.
אפשר להוסיף שנרמז מה...
בגמ' מגילה כ' ב' דורשת שצריך לקרוא את המגילה ביום [וכל היום כשר] מהפסוק "והימים האלה נזכרים ונעשים".
והר"ח מביא מהירושלמי שורשים מהפסוק "ביום אשר שיברו אויבי היהודים", ע"כ,
וכנראה הכוונה שהמגילה נקראת בזמן שמקביל לנס,
וכעי"ז ברש"י שם ד' א' על הגמ' שצריך לקרוא את המגילה גם בלילה וגם ביום מהפסוק...