מלבי"ם

מצאתי שכתב המלבי"ם מ"ש ואת בגדי השרד פי' המפ' שהם הבגדים שנעשו לכסות בהם כלי המשכן בעת המסעות שהם נעשו ממה שנשאר מהנדבה כמ"ש (ל"ו ז') והותר, ושריד הוא הנותר בכ"מ

מעיר המלבי"ם "זה כבר הזהיר בפ' משפטים, ופה הוסיף את אשריו תכרתון שלא נזכר שם" ומביא את דברי הגמרא עבודה זרה נג, ב מנלן דאסרה? א"ר אלעזר: כתחילה של א"י, דאמר רחמנא: ואשריהם תשרפון באש, מכדי ירושה היא להם מאבותיהם, ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו! ואי משום הנך דמעיקרא, בביטולא בעלמא סגי להו! אלא...

מפרש המלבי"ם ואני אומר שכבוד ה' יש לו עוד הוראה אחרת, שכל הבריאה כולה אשר עשה מראש ועד סוף הוא כבוד ה' כמ"ש (ישעיה מג) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, שכל העולמות שנאצלו ושנבראו שנוצרו ושנעשו הם כבוד ה' והם המעידים על מציאותו וחכמתו ויכלתו וטובו וגם עצמותו נכלל בזה לפעמים, ומשה...

הנה, בפסוק כתוב "קַח־לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף׀ וּשְׁחֵ֙לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה" הרי הוזכרו ארבעה סממנים, אמנם קבלו חז"ל לדרוש כאן שיש י"א סממנים לקטורת. כריתות ו, ב א"ר יוחנן: י"א סממנין נאמרו לו למשה בסיני. אמר רב הונא: מאי קראה? קח לך סמים - תרי, נטף ושחלת וחלבנה - הא...

הובא בפורום ויש לתמוה למה לא נתפרשו ד' הבדים שלא היו אלא בארון, כפי שנתפרשו ח' הטבעות בפסוק והמלבי"ם מפרש ופי' הכתוב, "והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארן לשאת את הארן בהם". ר"ל שבעת הנסיעה תוציא את הבדים מטבעות שבפעמותיו והבאת אותם בטבעות שבצלעותיו, בטבעות הארון ר"ל בטבעות שבפעמותיו יהיו...

מבאר המלבי"ם לפ"ז בהכרח שיבואו בבהמ"ק המקבץ אותם כאיש פרטי כל הפרטים אשר יבואו באיש פרטי, שכמו שבגוף האדם אשר הוא לבוש אל כחותיו הנפשיים נמצאו בו אברים וכלים אשר בם ישתמשו הכחות הנפשיות ויוציאו פעולותיהם לחוץ, כן בהכרח שימצא בבית המקדש אשר הוא לבוש וגוף אל האיש הכללי שהוא האומה בכללה אשר...

ניתן לפרש וילדה לו, לעבד. או שנפרש וילדה לו, לאדון שנתנה לעבד. ולכאו' יש להקשות מהמשך הפסוק "הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ", הרי אם נפרש על העבד, כיצד אמרו "וילדה לו" הרי אין הולדות לו? ואף אם נפרש על האדון, עדיין יש להקשות שבתחילת הפסוק "אִם־אֲדֹנָיו֙", ולמה כאן כתוב "אדניה"...

דעת הרמב"ם בספר המצוות במנין הלאווין מונה לד' מצוות א - לא יהיה לך ב - לא תעשה לך פסל וכל תמונה ג - לא תשתחווה להם ד - ולא תעבדם והקשה עליו הרמב"ן שא"כ שמענו מפי הגבורה ה' מצוות, ולא שנים, והיאך אמרו תורה צוה לנו משה, תורה בגימ' תרי"א, אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום? ובמגילת אסתר תירץ שלא...

מבאר המלבי"ם בריך רחמנא כי הקדושה עולה בג' מדרגות כמ"ש קדוש קדוש קדוש, הקדושה התחתונה היא על ארעא, שיתקדש החומר והארציית, והקדושה האמצעית היא בשמי מרומא שתתקדש הנשמה בת שמים המושלת על החומר, והקדושה הגבוהה היא קדיש לעלם ולעלמי עלמיא שהוא הנצחיית שלקח הקדוש ברוך הוא לעצמו כמ"ש במדרש פ' קדושים...

מבאר המלבי"ם את תשובת משה לחותנו ויאמר משה. הודיעו כי העם באים אליו בעבור כמה דברים: כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים א] כי יבא אלי העם לדרוש אלהים, וזה כולל כמה דברים, שמצאנו לשון זה על הדרישה לדעת עתידות, כמו (מ"ב ג) האין פה נביא לה' ונדרשה את ה' מאותו, ומצאנוהו על התפלה...

כותב המלבי"ם ע"י קצף משה לא לקטו אח"כ בכל בקר רק איש כפי אכלו, ר"ל שלא לקטו עוד עומר לגלגלת, רק כפי מה שאכלו ביום הקודם, שמי שהותיר חצי העומר לא לקט למחר רק חצי העומר לגלגולת, אחר שהראו שדי להם בחצי העומר. עוד היה להם עונש ב' וחם השמש ונמס, שאחר שאכלו בשחרית נמס תיכף כדי שלא יותירו כלל מסעודתם...

כותב המלבי"ם ובזה למד דעת את העם: א] שמפתח של פרנסה הוא ביד ה' לבדו כמ"ש הנני ממטיר, ב] שהלחם הוא שמימי לא ארצי כמ"ש כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' וכו', שעיקר מזון השלמים הוא המזון הרוחני שהוא מזון הנפש שהוא עיקר האדם עד שלא יחיה על המזון הגשמי רק על מוצא פי ה', ג] שלא...

מבאר המלבי"ם ובאר שבאו בתוך הים ביבשה, א' שבאו ביבשה, כי התהום שהוגבה למעלה נעשה יבשה כי הטיט הלח והביצה נקפא ונעשה כגריד, ב] שלא נבקע כל הים בפעם א' רק במקום שעברו בו ישראל נעשה יבשה וביתר מקומות היה עדיין ים, עד שבבואם באו בתוך הים וכרגע בואם נעשה יבשה. אבל אחרי שנכנסו מצרים לתוך הים, ורדפו...

וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם: מבאר המלבי"ם באר לו שיש הבדל בין אפרים ומנשה, שאפרים גדולתו תהיה ע"י רבוי האיכות, וגדולת מנשה הוא ע"י רבוי...

וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: ואיתא במדרש (בראשית רבה) "ויברך את יוסף ויאמר, ר' ברכיה ואמרי לה בשם ר' יוחנן וריש לקיש, ר' יוחנן אמר לרועה שהוא עומד...

בפשוטו הוא נתינת טעם למה "שכל את ידיו" "כי מנשה הבכור" והדברים טעונים ביאור ובפי' רש"י "בהשכל וחכמה השכיל את ידיו לכך ומדעת כי יודע היה כי מנשה הבכור ואעפ"כ לא שת ימינו עליו". ואין הלשון עולה יפה. ורשב"ם פירש "כי מנשה הבכור ויודע היה יעקב שיוסף בנו הביאם שיהא מנשה לימינו של יעקב ואפרים לשמאלו...

מפרש המלבי"ם ומבואר שאם הי' אומר לך ולזרעך אתן היו בני לוקחים אותו בתורת ירושה, וכן אם היה הכונה שנותן תיכף לזרעי היו זוכים בו תיכף, אבל אחר שאמר לזרעך אחריך, הוא כמי שאומר הנני נותן לך שדה פלונית ואחריך לפלוני או ואחריך ליורשיך שלא קנו אותו מתורת ירושה, וכן לא קנו אותה תיכף, רק אחר מותו...

ויש להקשות, אחר שאמר לו יוסף שיעשה כדבריו, וכבר בקש ממנו להשבע, למה הוצרך יעקב לומר לו שוב "וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י"? ומצאתי במלבי"ם שיישב זאת ויאמר אנכי אעשה כדברך, ר"ל טוב יותר שלא תשביעני ואעשה זאת בעצמי מצד מצות כבוד, שבזה תהיה המעשה יותר שלמה משאם תשביעני, שמורה שאני אנוס ומוכרח מצד...

מהו החסד? ומהי האמת? מבאר המלבי"ם השבועה עצמה היא חסד, ואחר השבועה הוא אמת כי מוכרח לקיים שבועתו,

למה הודגש כאן היות יוסף בנו של יעקב? וביאר המלבי"ם ויקרא לבנו ליוסף. פקד עליו מצד שהוא בנו, - ובקש מאתו דרך בקשה מצד שהוא יוסף, שמצד שהוא יוסף אמר אם נא מצאתי חן בעיניך, - ומצד שהוא בנו אמר שים נא ידך תחת ירכי והשביע אותו, מצד שהוא יוסף אמר ועשית עמדי חסד, - ומצד שהוא בנו אמר ואמת, כי מחויב...