מלבי"ם

מבאר המלבי"ם "וראה שיצאו אניות מלחמה מיד כתים שהם הרומיים שישלחו לכבוש את הישמעאליים וינצחום בכמה מלחמות עד שיענו את אשור ואת בני עבר הנהר שכולל גם את ישראל שנענה ונלחץ בעת ההיא"

בפרשת בשלח נאמר "וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם", ואילו בפרשת חקת נאמר "וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֙ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע". מבאר המלבי"ם את החילוק בין המקרים. "יש הבדל בין צור ובין סלע, שהצור הוא החלמיש הקשה...

המלבי"ם בביאורו לישעיה (נא ו) על הפסוק "וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כְּמוֹ־כֵ֣ן יְמוּת֑וּן" כותב בביאור המלות "כמו כן ימותון", נוכל לאמר כי מלת כן הוא הנפרד מן כנים, כמו קן מן קנים, ככנה ימותו. עפי"ז מבאר המלבי"ם את הפסוק "וכן היינו בעיניהם" שבעיניהם לרוב גדלותם אף כחגבים לא היינו, אלא כ"כן".

קְרַ֤ב אֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־חַטָּֽאתְךָ֙ וְאֶת־עֹ֣לָתֶ֔ךָ וְכַפֵּ֥ר בַּֽעַדְךָ֖ וּבְעַ֣ד הָעָ֑ם וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־קׇרְבַּ֤ן הָעָם֙ וְכַפֵּ֣ר בַּֽעֲדָ֔ם מקרא זה, אינו מובן, והאריכו המפרשים בביאורו שהרי, כפי משמעות הכתוב, קודם הקרבת קרבן העם כבר כיפר אהרן בעדו ובעד העם בקרבן אהרן, והוא...

בקרבן חטאת אהרן נאמר "וַ֠יַּקְרִ֠בוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֣ן אֶת־הַדָּם֮ אֵלָיו֒ וַיִּטְבֹּ֤ל אֶצְבָּעוֹ֙ בַּדָּ֔ם" ואילו בעולת אהרן נאמר "וַ֠יַּמְצִ֠אוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן אֵלָיו֙ אֶת־הַדָּ֔ם", וכן בשלמי העם נאמר "וַ֠יַּמְצִ֠אוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן אֶת־הַדָּם֙ אֵלָ֔יו". בכל מקום ב"קבלת הדם" נאמר...

מצאתי שכתב המלבי"ם מ"ש ואת בגדי השרד פי' המפ' שהם הבגדים שנעשו לכסות בהם כלי המשכן בעת המסעות שהם נעשו ממה שנשאר מהנדבה כמ"ש (ל"ו ז') והותר, ושריד הוא הנותר בכ"מ

מעיר המלבי"ם "זה כבר הזהיר בפ' משפטים, ופה הוסיף את אשריו תכרתון שלא נזכר שם" ומביא את דברי הגמרא עבודה זרה נג, ב מנלן דאסרה? א"ר אלעזר: כתחילה של א"י, דאמר רחמנא: ואשריהם תשרפון באש, מכדי ירושה היא להם מאבותיהם, ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו! ואי משום הנך דמעיקרא, בביטולא בעלמא סגי להו! אלא...

מפרש המלבי"ם ואני אומר שכבוד ה' יש לו עוד הוראה אחרת, שכל הבריאה כולה אשר עשה מראש ועד סוף הוא כבוד ה' כמ"ש (ישעיה מג) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, שכל העולמות שנאצלו ושנבראו שנוצרו ושנעשו הם כבוד ה' והם המעידים על מציאותו וחכמתו ויכלתו וטובו וגם עצמותו נכלל בזה לפעמים, ומשה...

הנה, בפסוק כתוב "קַח־לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף׀ וּשְׁחֵ֙לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה" הרי הוזכרו ארבעה סממנים, אמנם קבלו חז"ל לדרוש כאן שיש י"א סממנים לקטורת. כריתות ו, ב א"ר יוחנן: י"א סממנין נאמרו לו למשה בסיני. אמר רב הונא: מאי קראה? קח לך סמים - תרי, נטף ושחלת וחלבנה - הא...

הובא בפורום ויש לתמוה למה לא נתפרשו ד' הבדים שלא היו אלא בארון, כפי שנתפרשו ח' הטבעות בפסוק והמלבי"ם מפרש ופי' הכתוב, "והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארן לשאת את הארן בהם". ר"ל שבעת הנסיעה תוציא את הבדים מטבעות שבפעמותיו והבאת אותם בטבעות שבצלעותיו, בטבעות הארון ר"ל בטבעות שבפעמותיו יהיו...

מבאר המלבי"ם לפ"ז בהכרח שיבואו בבהמ"ק המקבץ אותם כאיש פרטי כל הפרטים אשר יבואו באיש פרטי, שכמו שבגוף האדם אשר הוא לבוש אל כחותיו הנפשיים נמצאו בו אברים וכלים אשר בם ישתמשו הכחות הנפשיות ויוציאו פעולותיהם לחוץ, כן בהכרח שימצא בבית המקדש אשר הוא לבוש וגוף אל האיש הכללי שהוא האומה בכללה אשר...

ניתן לפרש וילדה לו, לעבד. או שנפרש וילדה לו, לאדון שנתנה לעבד. ולכאו' יש להקשות מהמשך הפסוק "הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ", הרי אם נפרש על העבד, כיצד אמרו "וילדה לו" הרי אין הולדות לו? ואף אם נפרש על האדון, עדיין יש להקשות שבתחילת הפסוק "אִם־אֲדֹנָיו֙", ולמה כאן כתוב "אדניה"...

דעת הרמב"ם בספר המצוות במנין הלאווין מונה לד' מצוות א - לא יהיה לך ב - לא תעשה לך פסל וכל תמונה ג - לא תשתחווה להם ד - ולא תעבדם והקשה עליו הרמב"ן שא"כ שמענו מפי הגבורה ה' מצוות, ולא שנים, והיאך אמרו תורה צוה לנו משה, תורה בגימ' תרי"א, אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום? ובמגילת אסתר תירץ שלא...

מבאר המלבי"ם בריך רחמנא כי הקדושה עולה בג' מדרגות כמ"ש קדוש קדוש קדוש, הקדושה התחתונה היא על ארעא, שיתקדש החומר והארציית, והקדושה האמצעית היא בשמי מרומא שתתקדש הנשמה בת שמים המושלת על החומר, והקדושה הגבוהה היא קדיש לעלם ולעלמי עלמיא שהוא הנצחיית שלקח הקדוש ברוך הוא לעצמו כמ"ש במדרש פ' קדושים...

מבאר המלבי"ם את תשובת משה לחותנו ויאמר משה. הודיעו כי העם באים אליו בעבור כמה דברים: כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים א] כי יבא אלי העם לדרוש אלהים, וזה כולל כמה דברים, שמצאנו לשון זה על הדרישה לדעת עתידות, כמו (מ"ב ג) האין פה נביא לה' ונדרשה את ה' מאותו, ומצאנוהו על התפלה...

כותב המלבי"ם ע"י קצף משה לא לקטו אח"כ בכל בקר רק איש כפי אכלו, ר"ל שלא לקטו עוד עומר לגלגלת, רק כפי מה שאכלו ביום הקודם, שמי שהותיר חצי העומר לא לקט למחר רק חצי העומר לגלגולת, אחר שהראו שדי להם בחצי העומר. עוד היה להם עונש ב' וחם השמש ונמס, שאחר שאכלו בשחרית נמס תיכף כדי שלא יותירו כלל מסעודתם...

כותב המלבי"ם ובזה למד דעת את העם: א] שמפתח של פרנסה הוא ביד ה' לבדו כמ"ש הנני ממטיר, ב] שהלחם הוא שמימי לא ארצי כמ"ש כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' וכו', שעיקר מזון השלמים הוא המזון הרוחני שהוא מזון הנפש שהוא עיקר האדם עד שלא יחיה על המזון הגשמי רק על מוצא פי ה', ג] שלא...

מבאר המלבי"ם ובאר שבאו בתוך הים ביבשה, א' שבאו ביבשה, כי התהום שהוגבה למעלה נעשה יבשה כי הטיט הלח והביצה נקפא ונעשה כגריד, ב] שלא נבקע כל הים בפעם א' רק במקום שעברו בו ישראל נעשה יבשה וביתר מקומות היה עדיין ים, עד שבבואם באו בתוך הים וכרגע בואם נעשה יבשה. אבל אחרי שנכנסו מצרים לתוך הים, ורדפו...

וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם: מבאר המלבי"ם באר לו שיש הבדל בין אפרים ומנשה, שאפרים גדולתו תהיה ע"י רבוי האיכות, וגדולת מנשה הוא ע"י רבוי...

וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: ואיתא במדרש (בראשית רבה) "ויברך את יוסף ויאמר, ר' ברכיה ואמרי לה בשם ר' יוחנן וריש לקיש, ר' יוחנן אמר לרועה שהוא עומד...