מלך

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בעיקר הדין המבואר במשנה בסנהדרין כ: וברמב"ם שם, שהמלך נוטל חלקו בראש, דהיינו שקודם נוטל הוא את המחצה שלו ממה שיבחר, ואחר כך חולקים שאר העם את המחצה הנשארת, כתב בפירוש רבינו יהונתן מלוניל וז"ל "והוא נוטל חלק בראש, כלומר נוטל מחצה מאותו עיר שהוא יפה יותר, כדכתיב בפרשת המלך...

הנה אנו מזכירים את הפסוק "ותרועת מלך בו" במוסף של ר"ה במלכיות. ובגמ' בר"ה (לב, ב) יש שיטת ר' יוסי שאפשר להזכיר פסוק זה גם בשופרות, וכן פסק הטור (סי' תקצא), והביא שהרמב"ן היה נוהג כן. ולכאורה זה כפי פירוש כמה מן המפרשים (עי' רבינו בחיי וספורנו ואבן עזרא) שהכוונה לתקיעה שהיו תוקעים בנסוע המחנות...

עמידה לפני מלך, מזמן כבר לא מרגשת את מי שידיעותיו אודות מלכים הן רק מתוך הספרים ודמיונו הקורא בהם, מלך תמיד משווה קונוטציה של מלוכה ושלטון, משהו מכובד מאד, אך אין את ההדר וההערצה אל המלך הבלתי קיים במציאות. מלך אינו רק בסיפור של רוזנים ושרים אכזרים או טפשים, מלך הוא אחראי על עם כלשהו, מנהיג...

מדוע זמרי נקרא מלך, והרי העם לא רצה בו ולא נתן לו למלוך, שהרי אף אחד לא סר למשמעתו ולא עשה את ציוויו, להפך מרדו בו וניסו להורגו, עד ששרף את עצמו כידוע.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': על כסא מלכותו (א ב) בפירוש המיוחס לרמב״ם על מגילת אסתר עה״פ כשבת המלך, הביא מדרש ארוך על צורת כסאו של שלמה המלך, ובתוך דבריו כתב שכאשר שלמה היה עולה על כסאו, יונה מזהב היתה פותחת את הארון ולוקחת ספר תורה ופותחת אותו על ברכי המלך, "והיה המלך מברך וכל ישראל עונין, והיה יושב...

מצינו בתוה"ק כמה מיני מנהיגים, מהם ששימשו זה במקביל לזה, נא להביא ממקורות מה היה תפקידן של כל א' מהם, והשינוי שבין א' למשנהו. מצינו בתוה"ק - מלך - כהן גדול - נביא - חוזה - שופט