בפרשתן (שמות כ"ה, ל"א): "ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה"
ופרש"י: תיעשה המנורה מאליה, לפי שהיה משה מתקשה בה,
א"ל הקב"ה השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה, לכך לא נכתב תעשה (מנחות כ"ט), ע"כ.
וצ"ב,
שמנורת המקדש עשה חירם בעצמו (מלכים א' ז' מ"ח), וכי כוחו יפה ממשה,
אתמהה ?!
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויקח יתרו חתן משה עולה וזבחים לאלהים ויבוא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים (יח יב)
פירש רש"י "ומשה היכן הלך, והלא הוא שיצא לקראתו וגרם לו את כל הכבוד, אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם", עכ"ל. ובצדה לדרך הביא קושיית רבי אליעזר אשכנזי בעל מעשי ה', הרי...
רבי יהודה נבון נולד בקושטא בשנת תס"ז, כבנו הבכור של ענק התורה רבי אפרים נבון, מחבר הספר המונומנטלי "מחנה אפרים". לאחר הסתלקות אביו בשנת תצ"ה, החליט לעלות לארץ הקודש והתיישב בירושלים. עם השנים, הפך לאחת הדמויות המרכזיות בעיר כשכיהן כראש ישיבת "דמשק אליעזר" ועמד בראש בית הדין של ירושלים.
במסגרת...
וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ, בבית ישראל, הרמז על היצר הרע, מלך זקן וכסיל (קהלת ד, יג), שמתחדש עליו בכל יום (קידושין ל:).
יש לרמז ויקם מלך (עם הכולל) בגימטריא מלך זקן.
אנו נצבים ועומדים סמוך ונראה לפתחה של שנה חדשה, והיום העומד בראשה, הלא הוא 'ראש השנה' - יום בו הקב"ה ברא את אדם הראשון ובזה התבטאה מלכותו ביחס לבני האדם -אין מלך בלא עם, ומידי שנה בשנה הקב"ה יושב ביום זה על כס המלכות מעביר את נתיניו במשפט וסוקר את כל מעשינו משך השנה. בכל קטעי התפילה שזורים תוארי...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו (יז יט)
בתוספתא סנהדרין פ"ד ה"ד, ואין רשות להדיוט לקרות בה [בספר התורה של המלך], שנאמר וקרא בו כל ימי חייו הוא ולא אחר. והקשו האחרונים, למה צריך ילפותא לזה שאסור להדיוט לקרות בה, תיפוק ליה שאסור להשתמש בכלי תשמישו של המלך כדתנן בסנהדרין כב...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר (יז יח)
שמעתי להסתפק האם מלך שירד ממלכותו ושוב חזר אליה, כגון שלמה המלך למ"ד שהיה מלך והדיוט ומלך, צריך שוב לכתוב ס"ת אחר כשחזר שנית למלכותו, או די באותו ס"ת שכתב כשהיה מלך בתחילה, די"ל דכיון שפקע ממנו דין מלך א"כ כשחוזר הוי כמו ס"ת שירש...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר (יז יח)
במדרש רבה אסתר פרשה א' סי' י"א "אמר רבי יצחק אומות העולם אין להם ישיבה, איתיבון והכתיב "כשבת המלך אחשורוש", אמר להם בשבת המלך אין כתיב כאן אלא כשבת המלך, ישיבה שאינה ישיבה, אבל ישיבתן של ישראל ישיבה, שנאמר...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס (יז טז)
בסנהדרין כא: "וכי מאחר דאפילו סוס אחד והוא בטל קאי בלא ירבה, סוסים למה לי, לעבור בלא תעשה על כל סוס וסוס". והקשה בעל חלקת יואב מובא בשו"ת אבני נזר או"ח סי' שצ"א, למה לי קרא שחייב על כל אחד, תיפוק ליה משום...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא (יז טו)
כתב הרמב"ם בהלכות מלכים פ"א ה"ג, שאין מעמידין מלך אלא על פי נביא. ומקורו מהספרי שדורש כן מדכתיב "אשר יבחר ה' אלקיך בו". והקשה הרמב"ן אם כן למה הוצרכה התורה...
בחידושי צפנת פענח (על הרמב"ם תנינא הל' ע"ז פ"ט;) חקר הגאון מראגאטשוב ביסוד האיסור האמור במלך "ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו", האם "האיסור היא המציאות שלא יהא לו י"ט נשים, או שלא יקח לו י"ט". דהיינו, האם האיסור היא מציאות הדבר שהמלך נשוי להרבה נשים, ואין האיסור על הלקיחה והקידושין, או שהאיסור...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
שום תשים עליך מלך (יז טו)
במשנה סנהדרין כב. ילפינן מ"שום תשים עליך מלך" שתהא אימתו עליך, מכאן שאין יושבין על כסאו ואין רוכבין על סוסו ואין משתמשין בשרביטו. ויש להסתפק במלך שהורידוהו ממלכותו ונעשה הדיוט, כגון דוד המלך באותן ששה חדשים שברח מפני אבשלום שהיה דינו כהדיוט...
בסנהדרין (כא, ב) אמר ר' יצחק מפני מה לא נתגלו טעמי תורה שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם כתיב (דברים יז, יז) לא ירבה לו נשים אמר שלמה אני ארבה ולא אסור וכתיב (מלכים א' יא, ד) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו וכתיב (דברים יז, טז) לא ירבה לו סוסים ואמר שלמה אני ארבה ולא אשיב וכתיב...
הנה דן המנ"ח (מצ' תקא) לגבי האיסור למלך להרבות נשים, שנימא שהקידושין לא חלו משום אי עביד לא מהני. ויל"ד אי גם בלא ירבה לו סוסים כן, ובפשוטו משמע שאינו כן.
שו"ר בס' המפתח על הרמב"ם (הל' מלכים פ"ב ה"ג) שמצויין לישועות מלכו כתבים סי' יז יח, ובסי' יז כתב שלא ירבה לו נשים יתכן שלומדים משאר חייבי...
יל"ד אי שרי למלך להרבות פרדים, והנה כשהאם סוסה למ"ד אין חוששין לזרע האב, א"כ הרי הוא סוס גמור, ובפשוטו ודאי שעובר, [אלא אי נימא שהטעם שולא ישיב את העם מצרימה לא שייך, וזה חידוש]. אלא שיל"ד למ"ד חוששין לזרע אב, וא"כ הוא חצי סוס וחצי חמור האם עובר. ובפשוטו זה תלוי האם שה ואפי' מקצת שה. מיהו האו"ש...