מנהגים

הנה, בזה"ז שאין אפשרות לקיים חתונות כתיקונם מדוע אין דוחים את החתונה לזמן אחר כמו שעושים היום לגבי שמחת התנאים ומקובל שיש ענין סגולי לא לדחות מועד החתונה אך לענ"ד כ"ז הוא רק לגבי איחור הזמן ממה שהתחייבו זל"ז בתנאים ובתוך הזמן הזה שרי וא"כ מדוע כיום מקפידים יראי ה' לא לדחות את החתונה

שמעתי שמועה בשם רב אי גאון שאמירת קמח וקמט בתהילים סגולה נגד שריפות יש למישהו מקורות??

מה המקור שהיום אנו רואים שנשים מברכות הגומל רק על לידה ולא על שאר דברים שגברים מברכים ? דממ"נ אם מברכת אז תמיד ... וידוע המשנ"ב שבעקרון הבעל יכול להוציא עוד מעניין המנהגים שנהגתם בזה אם האשה מברכת או לא ?

ישנה דעה שמנהג עוקר הלכה תמיד גם בדאורייתא אך היא של מיעוט קטן מאוד מגדולי הדורות ובו מהרי"א מטירנא בעל "ספר המנהגים", האשכול ומהר"י ברונא. אך רוב מוחלט של גדולי הדורות הגבילו כלל זה במידה זו או אחרת. ורובם הגדול הגבילו זאת למנהג שאינו מבטל איסור כשלא ברור אצל חלק האם גם איסור חכמים או רק מהתורה...

צדיקים רבים נהגו בפסח בחומרות רבות - גם במקום שהחשש כמעט ולא קיים - בגלל איסור כרת, וכן מצד המעלה הגדולה שנכתב בספרים במי שזוכה שלא ייכנס לפיו חמץ כלשהו. ובכלל קהילות רבות נהגו בפסח בחומרות יתירות. וננסה לבדוק בקצרה אם בספרות ההלכתית חשו לזה. הנה במ"ב כתב על המחבר (סימן תמב סעיף ו) וז"ל: נהגו...

על לידת בת מבואר במשנ"ב רכ"ג ב' שמברכים דלא גרע מרואה את חבירו, ויל"ע מה הדין בנכדות האם גם מברכים, דלכאורה שייך בהם ג"כ סברת המשנ"ב ומנגד לא מצאנו שנהגו כן. (אני שמעתי על א' מגדולי הדור שמברך אך הוא אמר שאפי' שזה לא מקובל נימוקו עמו)

כידוע ט"ו בשבט הוא ר"ה לאילן כמבואר בריש ר"ה. אך רבים מחליפים את ר"ה לאילן ביום הדין לאילן, ועל פניו זו טעות, שכן מבואר בר"ה פרק א' משנה ב', שהוא בכלל עצרת, חג השבועות, ולא בט"ו בשבט שאינו אלא ר"ה לאילן לגבי מעשרות וכו'. בנוסף דרוש הסבר א. מה בין יום ר"ה לאילן, ליום שמחה ויו"ט שהוזכר בפוסקים...

אשמח לדעת מה מקור המנהג, ומה ההיתר ההלכתי לעשות כן - הרי אין מזונותיהן עליך.

שאלתי פשוטה: האם ספרדי יכול לשאול רב אשכנזי, כמובן שיפסוק לו לפי המחבר וההולכים אחריו או לא? וכן להיפך, האם אשכנזי יכול לשאול רב ספרדי, ושיפסוק לו כמובן ע"פ הרמ"א וההולכים אחריו או לא?

ספרים שעוסקים בהלכות ומנהגי בית הכנסת, קריאת התורה, וכל מה שרלוונטי לגבאים. וזה החלי: https://tablet.otzar.org/#/book/84387/p/1/t/16661922874461234/fs/0/start/0/end/0/c https://tablet.otzar.org/?lang=he#/b/182632/p/3/t/1666191259991/fs/0/start/0/end/0/c...

מה הענין בט"ו בשבט, לליטאים חסידים ספרדים ומה שבניהם, כבר דנו באשכול אחר. אבל כאן אעמוד על מה שנוהגים ונהגו בתפוצות ישראל. כל החומר הוא ממה שקראתי בעבר מתוך קונטרס מענין (שאיני זוכר את שמו) על ט"ו בשבט. המחבר ליקט מפי ספרים וסופרים כל מיני ענינים שנוהגים לעשות ביום הזה. והעתקתי כאן חלק מהדברים...

בספר "זכר נתן" (שנת תרל"ד. בהשמטות) כתב רבי נחמן נתן קורונל וזה לשונו: "והמון עם מניחים ידיהם על המזוזה ונושקים את ידיהם, וכן כשמראים להם הספר תורה מרחוק ואומרים וזאת התורה וכו' נושקים את ידיהם. וזה ודאי מנהג בורות ושטות, וכי פרחה הקדושה מהספר תורה או מהמזוזה עד שיעשו ידיהם קדושים לנשק אותם...

לעיתים קרובות אני נתקל במנהג חדש שנוהגים בקהילות ישראל. ובסוף מתברר שיש להם מקור או שלא.. המטרה באשכול לעלות את כל המנהגים המוזרים והמשונים ומי שיש בידו להמציא מקור או הסבר, אדרבה שיעלה לכאן. מה המקור לזריקת 26 תפוחים? בעל הדברי חיים או מנהג עתיק יותר?

ימי בצורת קשים עוברים על ארצנו הקדושה, וכמנהג נוסח אשכנז, כאשר יש עצירת גשמים באר"י אומרים בברכת שומע תפילה את תפילת "ועננו בורא עולם". ובכן, אבקש שמישהו יעשה לי סדר בכמה שאלות. ממתי מחליטים שעכשיו זה "עצירת גשמים"? האם זה בידי כל אדם פרטי להחליט לפי השערתו, או שמא צריך שמו"צ יפסוק על כך, ואולי...