מסכת מגילה דף ט"ו ע"א תנו רבנן: ארבע נשים יפיפיות היו בעולם: שרה (ואביגיל, רחב) ואסתר, ולמאן דאמר אסתר ירקרוקת היה — מפיק אסתר ומעייל ושתי. תנו רבנן: רחב בשמה זינתה, יעל — בקולה, אביגיל — בזכירתה, מיכל בת שאול — בריאתה. אמר רבי יצחק: כל האומר ״רחב״ ״רחב״ — מיד ניקרי. אמר ליה רב נחמן: אנא אמינא...
מסכת מגילה דף ט"ו ע"ב ״יבא המלך והמן אל המשתה״. תנו רבנן: מה ראתה אסתר שזימנה את המן? רבי אלעזר אומר: פחים טמנה לו, שנאמר: ״יהי שלחנם לפניהם לפח״. רבי יהושע אומר: מבית אביה למדה, שנאמר: ״אם רעב שונאך האכילהו לחם וגו׳״. ועוד.. וכתב רש"י ד"ה מבית אביה למדה - שמעה התינוקות אומרים כן: נ"ל שהוקשה...
מגילה דף ט"ו ע"ב "ואמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: עתיד הקדוש ברוך הוא להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק, שנאמר: ״ביום ההוא יהיה ה׳ צבאות לעטרת צבי [וגו׳]״. מאי ״לעטרת צבי ולצפירת תפארה״ — לעושין צביונו ולמצפין תפארתו. יכול לכל — תלמוד לומר: ״לשאר עמו״, למי שמשים עצמו כשירים. ״ולרוח משפט״ — זה הדן את...
מגילה ט"ו ע"א ״ויגידו למרדכי את דברי אסתר״, ואילו איהו לא אזל לגביה. מכאן שאין משיבין על הקלקלה. - רש"י ד"ה "ואלו איהו" כתב: דניאל לא אזיל להשיב שליחותו: ובד"ה שאחרי "על הקלקלה" כתב: שהיתה אסתר מונעת לבא אל המלך לפיכך לא השיב התך את שליחותו ואסתר שלחה דבריה ע"י אחרים:
וצע"ק מ"ט בתחילה כתב רש"י...
מגילה דף ט"ו ע"א תנו רבנן: ארבע נשים יפיפיות היו בעולם: שרה (ואביגיל, רחב) ואסתר, ולמאן דאמר אסתר ירקרוקת היתה — מפיק אסתר ומעייל ושתי. אח"כ הגמ' מוסיפה תנו רבנן: רחב בשמה זינתה, יעל — בקולה, אביגיל — בזכירתה, מיכל בת שאול — בראייתה. אמר רבי יצחק: כל האומר ״רחב״ ״רחב״ — מיד ניקרי. אמר ליה רב...
מגילה דף י"ט משנה: בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, אם עתיד לחזור למקומו — קורא כמקומו, ואם לאו — קורא עמהן. גמ': ואמר רבא לא שנו אלא שעתיד לחזור בלילי ארבעה עשר, אבל אין עתיד לחזור בלילי ארבעה עשר — קורא עמהן. וכדפרש"י: אלא שעתיד לחזור בליל ארבעה עשר - אם קודם עמוד השחר יצא מן העיר הוא דקתני...
מגילה דף ו' ע"א, כי נח נפשיה דרבי זירא, שפתי חכמים כתב ע"ז - באגדה י"ל שנקרא בש"ס מיתת צדיקים בלשון נח נפשיה, לפי שרק לאחר פטירתו של הצדיק הוא נח מעבודתו, משא"כ כשנשמתו עדיין בקרבו הוא לא נח, אלא עובד ומייגע בעבודת ה', וצע"ק מסוף מסכת ברכות אמר ר' חייא בר אשי אמר רב: תלמידי חכמים אין להם מנוחה...
מגילה סוף דף ו' ע"א, ואמר ר' יצחק: מאי דכתיב "אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה" - אמר יעקב לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אל תתן לעשו הרשע תאות לבו, "זממו אל תפק" זו (דף ו' ע"ב) גרממיא של אדום שאלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו.
וכתב ע"ז שערי צבי - אלמלא הגרמנים שבני עשו מפחדים...
מגילה דף ו' ע"א, קיסרי וירושלים, אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן - אל תאמן, ישבו שתיהן - אל תאמן, חרבה קסרי וישבה ירושלים, חרבה ירושלים וישבה קסרי - תאמן, התמורת איל מקשה מדוע הגמ' השתמשה כאן בלשון תאמין ואל תאמין, ולא בלשון ברורה יותר - אמת ושקר? - "דאם יאמר לך כן.. תדע שהוא משקר? ונ"ל כי הגמ' לא...
מגילה דף ו' ע"א, הגמ' אומרת שכינרת זו גינוסר, ולמה נקרא שמה "כינרת"? דמתיקי פירא כקלא דכינרי, וצ"ע מדוע הגמ' מערבת בין חוש הטעם לחוש השמיעה? ונ"ל בדא"פ שמ"מ כן יש שייכות בין ב' החושים במקרה הזה, כי כמו מי שאוכל אוצל טוב אחרי זמן מה שלא אכל זה גורם לו תענוג גדול, כמו מים קרים על נפש עייפה, ולא רק...
מסכת מגילה
פרק ראשון - מגילה נקראת
פרק שני - הקורא למפרע
פרק שלישי - הקורא עומד
פרק רביעי - בני העיר
פרק ראשון - מגילה נקראת
א. מי תיקן את זמני קריאת המגילה, דהיינו בי"א בי"ב וכו', ומהיכן למדו זאת, ומדוע תיקנו שאפשר לקרוא גם בי"א?*דף ב.
ב. מהו "יום הכניסה", מי קורא לבני הכפרים, היכן קורין...
מגילה דף ו' ע"א, הגמ' אמרה שקטרון זה ציפורי, הגמרא שואלת כיצד זה יכול להיות? ואומרת בתור הקדמה שקטרון בחלקו של זבולון, ומוכיחה מהטרוניה של זבולון כלפי הקב"ה על הנחלה שקיבל, - רבש"ע לאחי נתת שדות וכרמים ולי הרים וגבעות, לאחי נתת ארצות, ולי ימים ונהרות, אמר לו הקב"ה כולן צריכים לך ע"י החילזון, ואי...
מגילה דף ו' ע"א, הגמ' אמרה שקטרון זה ציפורי, הגמרא שואלת כיצד זה יכול להיות? ואומרת בתור הקדמה שקטרון בחלקו של זבולון, ומוכיחה מהטרוניה של זבולון כלפי הקב"ה על הנחלה שקיבל, - רבש"ע לאחי נתת שדות וכרמים ולי הרים וגבעות, לאחי נתת ארצות, ולי ימים ונהרות, אמר לו הקב"ה כולן צריכים לך ע"י החילזון, ואי...
מגילה ד' ע"ב מגילה בשבת לא קרינן, מאי טעמא? אמר רבה הכל חייבין בקריאת המגילה ואין הכול בקיאין במקרא מגילה גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ארבע אמות ברה"ר, רב יוסף אמר מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה, בגמרא עצמה כתוב רב יוסף, בלי האות ו' לפני המילה רב, התוס' גורסים ורב...
מגילה דף ג' ע"א, "מבטלין כהנים מעבודתן לשמוע מקרא מגילה" תוס' ד"ה מבטלין: קשה אמאי מבטלין והרי אחרי הקריאה יש הרבה שהות לעבודה? וי"ל כיוון משהאיר היום כבר זמן עבודה ומניחין אותה בשביל הקריאה נקרא ביטול, וא"ת יעשו עבודתן ואח"כ יקראו מגילה? וי"ל דטוב לקרא עם הציבור, קשה לי מדוע א"א לקרוא את המגילה...