מגילה בן כרך שהלך לעיר ויצא אחר עלות השחר, קורא כמקומו?

[נחמן ל.]

מגילה דף י"ט משנה: בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, אם עתיד לחזור למקומו — קורא כמקומו, ואם לאו — קורא עמהן. גמ': ואמר רבא לא שנו אלא שעתיד לחזור בלילי ארבעה עשר, אבל אין עתיד לחזור בלילי ארבעה עשר — קורא עמהן. וכדפרש"י: אלא שעתיד לחזור בליל ארבעה עשר - אם קודם עמוד השחר יצא מן העיר הוא דקתני שאינו צריך לקרות עמהן בלילי י"ד אע"פ שעודנו שם הואיל וביום לא יהיה שם אין זה אפילו פרוז בן יומו: והיינו שכל זמן שהוא בלילה עדיין בעיר - ואלא שלפני עלות השחר הוא כבר לא יהיה בעיר - קורא כמקומו שלו,

אח"כ הגמ' הביאה את רבא פעם נוספת ואמר רבא: בן כפר שהלך לעיר — בין כך ובין כך קורא עמהן. מאי טעמא? האי כבני העיר בעי למקרי, ורבנן הוא דאקילו על הכפרים כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין. הני מילי — כי איתיה בדוכתיה, אבל כי איתיה בעיר — כבני עיר בעי למקרי. וע"ז הקשה אביי איתיביה אביי: בן כרך שהלך לעיר — בין כך ובין כך קורא כמקומו. בן כרך סלקא דעתך?! באם עתיד לחזור תליא מילתא, אלא לאו, בן כפר! והיינו שבין כך ובין כך - היינו בין אם הלך לפני עלות השחר ובין אם הלך אחרי עלות השחר הדין: קורא כמקומו! וזה קשה על דברי רבא! אח"כ הגמ' אומרת ולאו תרוצי מתרצת? תני: קורא עמהן.

ולפי פשט המשנה הגמ' יכלה להקשות זאת אף על דברי רבא בריש הגמ' שאמר ..לא שנו אלא שעתיד לחזור בלילי ארבעה עשר, אבל אין עתיד לחזור בלילי ארבעה עשר — קורא עמהן. שלכאו' יקשה עליו ממשנה זו, שאמרנו שבין כך ובין כך - היינו בין אם הלך לפני עלות השחר ובין אם הלך אחר עלות השחר - מ"מ קורה כמקומו! משא"כ רבא שאמר שרק מתי שהלך לפני עלות השחר יקרא כמקומו! וא"כ מדוע חיכינו עד עכשיו ולא הקשינו זאת כבר בתחילה?

ואלא נ"ל כיוון שהגמ' רצתה להקשות על ב' דברי רבא ולתרצם בבת אחת, וע"ד מ"ש התוס' בב"ק דף כ"ב ע"א ד"ה והתניא (בריש העמוד) שהגמ' חיכתה בקושייתה עד הברייתא השנייה, למרות שבאמת יכלה להקשות זאת כבר על המשנה, ועד"ז אף כאן.