מואב

וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֵלַ֗י אַל־תָּ֙צַר֙ אֶת־מוֹאָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה׃ בגמ' מופיע הטעם לא להילחם עם מואב ועמון בגלל רות המואביה שני פרדות יש לי וכו' [ אני לא זוכר את המיקום המדוייק...

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' נחום נבנצאל שליט''א חקר אם מי שבאמצע התפילה נאנח ואומר 'אוי' .....אוי אוי......האם הוי הפסק, דבפשוטו אם אין מילה כזאת א''כ אינו הפסק, אבל היום באמצע שנים מקרא, נתעורר לו ספק שהרי זה פסוק בתורה אוי לך מואב אבדת עם כמוש [כא כט], הרי שיש תיבה כזאת בלשון קודש א''כ...

יש לעיין, למה צריך טעמא דעמון ומואב טהרו בסיחון, הרי משמע מקרא שמלחמת סיחון במואב היתה הרבה לפני כן, נגד מלך מואב הראשון, ואם כן, גם אלמלא טהרו בסיחון, הרי בשעה שנאמר לישראל "אל תצר את מואב" וגו', לא היתה הארץ ברשות מואב בפועל, ואם כן מהיכי תיתי שהיה לנו לחשוב מעצמנו שהפסוק נאמר גם על קרקע שאינה...