מותר

בשו"ע הל' מגילה (סי' תרצ"ו סעי' ח') כתב: "מותר לישא אשה בפורים". ודרוש הסבר מדוע לא הזכיר דין זה גם חנוכה. ונראה לבאר עפ"י מש"כ השו"ע (סי' תר"ע ס"ב) "ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות שלא קבעום למשתה ושמחה". וביאר הלבוש (הובא במ"ב סי' תר"ע ס"ק ו') הטעם דלא קבעו למשתה ושמחה כמו בפורים משום...

האם מותר להוציא עפר מארץ ישראל לחו"ל? והאם מותר להכניס עפר חוצה לארץ לאר"י? מקור !

בפרשתן (י"ח, ח'): "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם", וילה"ק, היאך נתן לפניהם בשר וחלב הא קיי"ל (יו"ד סי' פ"ח סק"א) שאסור להעלות על שולחן אחד בשר וחלב מחשש שמא יבוא לאוכלם יחד, וא"כ להמבואר (יומא כח:) שקיים אאע"ה את כל התורה ואפי' דרבנן, א"כ איך עבר ע"ז ?

הקשו המפרשים איך הותר לומר אברהם לשרה שתאמר שאחותו היא, הרי מכשילן שהרי ילקחוה. והיה נראה לומר דכיון דבלא"ה היו לוקחין אותה, הותר לו לומר שע"י כן יעברו רק בשוגג. אלא דצ"ע אם בכה"ג דידוע שבודאי יחטאו במזיד האם מותר לעשות מעשה בפועל בכדי שלא יעבור באיסור החמור או דאסור כיון דאיכא לאו דלפני עיוור.

כל אחד לחוד אסור, ביחד מותר. נא לציין מקורות.

נאמר בתורה בפ' נח (בראשית ט', ה'): וכידוע תיבת "ואך" באה למעט, שלא תמיד יש עוון לממית את עצמו. ואם כן עלינו לדעת מהו המקרה שעליו רמזה התורה שמותר לו לאדם ליטול את נפשו. והנה מצינו במדרש רבה (בראשית פרשה ל"ד אות י"ג) שדרשו חז"ל: והכונה לנאמר בשמואל (א' ל"א, ג'): ולכאורה כתוב במדרש זה...

בסנהדרין (נח:) ילפי מינה 'אר''ל עובד כוכבים ששבת חייב מיתה", ולכאו' ילה"ק בזה דהא אמרו חז"ל בכמה דוכתי דקיימו האבות לכל התורה כולה, דבקידושין (פב.) אמרו 'מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה', וביומא (כח:) 'אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה וכו', אמר רב ואיתימא רב אשי קיים...

כיצד יתכן מקרה בו יהיה מותר לתלוש ערבות ביום טוב עצמו ?

מעשה שלישראל לחלק מהשיטות מותר לעשותו, ולגוי אסור?

איזה דבר מותר בגלל אימת הדין?

לט. ת״ר אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן וכו׳ הרי זה מותר, יש לו עכשיו ועתיד להשיר בשעה שעולה מן הים וכו׳ מותר. עי׳ רש״י שכתב ״הרי זה מותר גרסינן״. היה מקום לומר שרש״י בא לומר שגם ביש לו עכשיו גרסינן הרי זה מותר כמו ברישא. אמנם נראה לומר שרש״י בא לומר שדווקא ברישא גרסינן ״הרי זה מותר״ ולא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אך בגורל יחלק את הארץ (כו נה) בשבלי הלקט ח"ב סי' י' הקשה שבספרי תניא "מנין שאין שואלים בגורלות, תלמוד לומר תמים תהיה עם ה' אלקיך", אם כן איך ארץ ישראל התחלקה בגורלות. ותירץ שם, שזה היה על פי הדיבור. וקשה הרי גם בכל חלוקת שותפות יש דין גורל, אע"פ שאין זה על פי הדיבור...

לדעת ר' משה פיינשטיין, איסור הנישואין מתחיל מכניסת הצום, ולכך אם מותר לאכול בליל י"ז בתמוז, מותר גם להנשא.

החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' כד) כתב לאסור לברך ברכת 'שהחיינו' בליל י"ז בתמוז, ע"ש טעמו. וחלק בזה על ספר מטה אפרים (ארדיט, דף ד עמ' ג) שהתיר לברך ברכת 'שהחיינו' בליל י"ז בתמוז. וכד' מרן החיד"א פסק בכה"ח (סי' תקנא ס"ק רז) ועיקרי הד"ט (אור"ח סי' כז אות ט). והן אמת היה מקום לומר דשרי לשמוע מוזיקה...

מותר להתקלח בצום י"ז בתמוז כיוון שאינו חמור כתענית תשעה באב (בתשעה באב בנוסף לאכילה אסור גם להסתפר, להתרחץ, לא לסוך ידיים בשמן וכן ענייני צניעות בין איש לאשתו). אולם בצום י"ז בתמוז אסורה רק האכילה והשתייה בלבד. ולכן מותר להתקלח ואף להסתפר במידת הצורך.

בביאור הלכה בתחילת סי' תקנא מבואר בשם האליה רבה ופרי מגדים שתעניות החורבן יש להם דין כשבוע שחל בו תשעה באב, לענין זה ואין להסתפר, אמנם יש חולקים אבל ראוי להחמיר. אגב השאלה זה רק לספרדים, כי בני אשכנז בלאו הכי לא מסתפרים כל ימי בין המצרים, מאתמול בערב ועד למחרת תשעה באב.

פיתרון מעניין לחוק הגיוס. שיחליפו את הלאום למוסלמי ואז יפטרו מגיוס. האם זה מותר מבחינה הלכתית.

צדדי הספק האם זהו גזל כיון שהם מתנים לאיסור. או"ד דזהו בגדר זוטו של ים דשרי.

כיצד יתכן חֵלֶב של בהמה כשרה שמותרת באכילה [יש לציין מקור]?

איזה דבר אסור בשבת מדאו' וביו"ט מותר (עכ"פ מדאו', לא אוכל נפש ולא מתוך)? (לדעה אחת)