מותר

עיין ברמב''ן [טז ה] כתב וז''ל והנה משה מעצמו חשב המחשבה הזאת ורצה בקטורת יותר משאר הקרבנות כי ראה כבר בנדב ואבוהו כי בהקריבם קטורת זרה לפני ה' נשרפו והתיר לאהרן להקטיר אותה לצורך שעה, או שהיתה קטורת הבוקר שהקטיר בהעלותו את הנרות כמשפט ובטח משה כי השם מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו יעשה, וי''א כי...

ויחר למשה מאוד ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם [טז טו] וברש''י ומדרשו אמר יודע אני שיש להם חלק בתמידי ציבור חלקם לא יקובל לפניך לרצון תניחנו האש ולא תאכלנו עכ''ל, הנה בפשוטו הבנתי שהכוונה בלשון מליצה שתניחנו האש ולא תאכלנו דהיינו שלא יתקבל לרצון, אבל ראיתי במשכיל לדוד שמבאר דברי רש''י כפשוטו שתניחנו...

בגמ' חגיגה מבואר שבנ''י היו מנודין במדבר ולא יכלו לשלוח קרבנות, האם ה''ה כהן מנודה אינו עושה עבודה אפי' בשביל אחר?

ראיתי ששאלו את הגרח"ק האם מותר להקטיר קטורת בזמן הזה כדי להציל ממגיפה. וענה הגרח"ק כי אסור ויתחייב כרת, כי אין ההתר רק ע"י סנהדרין ונביא. וכבר כתב כן באור החיים דהיה זה הוראת שעה.

איך יכול להיות ב' מאכלים שא' אסור וא' מותר, וכשמערבבים אותם יחד, המאכל האסור נעשה מותר והמאכל המותר נעשה אסור.

איך יכול להיות ב' מעשים שאסורים לפי חלק מן השיטות, אך אם נעשים ב' המעשים יחד הם מותרים

היכן מצינו שאמר א' מן החכמים שניתן להדיוט להרוג אדם שלא עשה שום איסור ולא ביטל שום עשה? (איני נכנס לפירושים, זהו כפי פשטות לשונו)

ראיתי בדעת זקנים דהכונה שבט דן מאסף לכל המחנות היינו כל מי שהלך לאט זקנים וכדומה היה הולך ביחד עם שבט דן שהיו באחרונה ולכאורה לא הבנתי כפי המדומה לי בזכרוני [אני צריך לחפש המקור] יש חיוב ואיסור שלא לחנות בשעת חניה וכן בשעת המסעות לילך בדגל אחר, אלא ע''פ ה' יחנו וע''פ יסעו, וכסדר הדגלים כך היה...

יל"ע אם מותר לכהן להרוג בועל ארמית כשעל ידי כך יטמא (ומפנחס אין ראיה שלא נתכהן עד שהרגו לזמרי), וכן יש להסתפק בנזיר, וצ"ע.

וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ (במדבר י, לה) בעקבות מכת גניבב ספרי תורה מבתי כנסת, עלה ברעיונו של האדמו"ר רבי אברהם אבא מפיטסבורג זי"ע, בעל אמונת אברהם, פתרון יצירתי: בצדו החיצוני של ספר התורה יכתבו על הקלף בכמה מקומות...

ראיתי מי שכתב שהרי מותר להנמיך את האש אם ישרף המאכל אבל רוב הפוסקים סוברים שזה מותנה דוקא כשא"א לו להדליק להבה אחרת, [יש מי שסובר שעדיף כיבוי ממלאכת מבעיר, ולכאורה אינו מובן שהרי מלאכה הותרה ביו"ט כיון דהוי אוכ"נ וא"כ לאו שם מלאכה עליה משא"כ כיבוי שלא הותר אלא מצד מכשירין או אם א"א בענין אחר...

וא"כ ממתי?

ברש"י כתב שהמנין היה ע"י מחצית השקל וברמב"ן כתב שמנאם ע"י שכל א' בא אל משה ואמר לו את שמו ויהיה לו בזה יהיה לו בדבר הזה זכות וחיים. והרלב"ג כתב שהמנין לא היה על האנשים אלא על שמות האנשים שהיו כתובים בכתב, ע"ש. וכ"כ העמק דבר כתב בפרשתן כל אחד הושיט שמו ושם שבטו, ואחר כך מנו הפתקות, אבל היה...

אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ (ויקרא כה, לו). ריבית מוקדמת איסור ריבית מן התורה הוא רק כאשר הוא קוצץ את הריבית בשעת ההלוואה, אולם חכמים אסרו גם 'ריבית מוקדמת', דהיינו שמקדים לתת לו ריבית במטרה שבעתיד ילווה לו מעות, וכן נפסק בשולחן ערוך...

לכאורה ממה נפשך מותר שהרי כל איסור מוקצה שלהם חל רק כשיכנס שבת לשיטת ר"ת שרק לר"ת הם מצווה אבל לפני שיכנס זמן ר"ת לשיטת החולקים, הם אינם מצווה אף בחול וממילא מותר ולפי"ז אדם שנזכר בבין השמשות שלא הניח תפילין שיניח ממה נפשך תפילין ר"ת שמצווה ספק יש כאן ועבירה אין

הרמב''ן בפרשת אחרי [יז יא] כתב לבאר שהטעם למה אסור לאכול דם, הוא כיון שהקב''ה אסר על אדה''ר לאכול בשר, ורק התיר לו הצומח ולא החי, וכאשר היה המבול שאז נצולו החי בזכותו התיר להם, והתיר להם הבשר ולא הדם עיי''ש ולכאורה לפי''ז גם לבן נח צריך שיהא נשאר להם האיסור לאכול דם?

ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצור ולקט קצירך לא תלקט, וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוקיכם בגמ' ביצה ט. דנו האם אסור להפריש חלת חוץ לארץ ביו"ט, שהרי מותרת באכילה קודם ההפרשה. ומסקינן שכיון שההפרשה אסורה לזרים, אסור להפריש ביו"ט. ויש נידון האם כונת הגמ'...

אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ (ויקרא יט, ג). איזהו מורא, לא ישב במקומו ולא ידבר במקומו ולא יסתור את דבריו (רש"י). מקום המיוחד מצוה זו, של מורא אב ואֵם, הכוללת את האיסור לָשֶׁבֶת במקומם, מובאת בשולחן ערוך (יו"ד סי' רמ, ב): 'איזה מורא? לא יעמוד במקומו המיוחד לו לעמוד שם בסוד זקנים עם חביריו...

מעשה אסור מדאורייתא בימות החול, ובשבת מותר

איזה דבר, האחד אסור והשני מותר, וכאשר הם בלולים ביחד האסור נהפך למותר, והמותר - לאסור?