נגעים

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק (במדבר יב,יד) פירש רש"י, "אביה ירק ירק" – הראה לה פנים זועפות, וכן הוא בתרגום אונקלוס "מנזף". וב"גור אריה" מבאר דברי רש"י, שוודאי שאין לירוק אפילו לפני בנו ובתו, אלא הראה לה פנים זועפות, ונקרא זה "ירק", מפני שהוא גם כן ביוש. וכ"כ בספר חסידים (אות...

?

כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם (יד, לד). לשון הפסוק טעונה ביאור וכי בשורה היא לישראל שילקו בנגעים. אלא תני רבי שמעון בן יוחאי שכיוון ששמעו כנענים שישראל באים עליהם עמדו והטמינו את ממונם בבתים ובשדות. אמר...

אדם כי יהיה וגו' (יג, ב). פירוש על דרך אומרם ז"ל (ב"מ קיד:) אתם קרויים אדם ואין עכו"ם קרוים אדם, שאין העכו"ם מטמאין בנגעים, ומכאן הוכחה שאין גויים מטמאין בנגעים שאמרו במסכת נגעים בתחילת פרק יא [מ"ג]. אור החיים הק' - בפרשתנו

אמרו חז"ל דחתן נותנין לו את כל שבעת ימי המשתה כדי לא לבטל שמחתו ולמדו כך מקרא וצ"ע דהרי חתן מוחלין לו את כל עוונותיו ואיך שייך שיהיה לו נגע בביתו או בבגדו. והרי נגעים בא על חטאים ?

מיהו האדם שידוע שלקה בנגעי בתים ובגדים?

א. כבש ויונה לאחר לידת בן או בת, חובה על אֵם הילד להקריב קרבנות, כבש לעולה, ויונה או תור לחטאת. אם אין לה אפשרות כלכלית לרכוש כבש, יכולה להביא שתי עופות, אחד לעולה ואחד לחטאת. רק לאחר הקרבת הקרבנות היא מותרת באכילת קדשים ובכניסה למקדש. ביום השמיני ללידת הזכר יש לערוך ברית מילה. ב. נגעי החתן...

וַיְנַגַּע ה' נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי ברש"י מחז"ל: ואת ביתו לרבות כותליו ועמודיו וכליו. י"ל הטעם למה היו נגעים גם בקירות עפי"ש בזוהר פ' וארא שציירו לפרעה את דמות שרה על קיר ביתו, ולא די בזה אלא שציירו את דמותה על טבלא והיה נכנס עמו למיטתו, וכך עשו כל המלכים שמלכו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו (יב יז) פירש רש"י ואת ביתו כתרגומו, ועל אנש ביתיה. אמנם במדרש רבה מפרש "ביתו" כפשוטו, דהיינו נגעי בתים. והקשו האחרונים לפי שיטת המדרש דהוי נגעי בתים, א"כ היה לו ללקות תחילה בביתו ורק אחר כך בגופו, שהרי אין בעל הרחמים פוגע בנפשות...

זבחים (קא, ב-קב, א) מרים מי הסגירה, אם תאמר משה הסגירה - משה זר הוא, ואין זר רואה את הנגעים, ואם תאמר אהרן הסגירה אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים, [אלא הקב"ה]. והקשה המהרש"א שעל משה ג"כ יכלה הגמ' לומר שהוא קרוב; ותירץ שהאמת קאמר. ועי' חוט המשולש עה"ת כמה חשבונות לתרץ קושיא זו. והמאיר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו ואת כל שערו יגלח (יד ט) הנה בתגלחת הראשונה בגמר ימי חלוטו כתיב "וגלח את כל שערו", ובתגלחת שניה פרט הכתוב "את ראשו את זקנו ואת גבות עיניו" וגו', ותנן בנגעים פי"ד מ"ג שאין חילוק ביניהם, אלא דינם שוה שמגלח כל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובא אשר לו הבית (יד לה) יש לעיין בבית המושכר שנתנגע, האם הנגע הוא בחטאו של המשכיר, או של השוכר. והדבר מפורש ברש"י ערכין כ: דתניא בברייתא שם, דהמשכיר בית לחבירו ונתנגע ונתצו, חייב המשכיר להעמיד לו בית אחר, ופירש רש"י שם "דמשום מזליה דמשכיר הוא שנחשד על הגזל או על צרות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית (יד לו) הקשה במושב זקנים מבעלי התוס' בשם רבינו יהודה החסיד, למה צריך לפנות את הכלים קודם שיבוא הכהן, הרי שמא הכהן יאמר שהם טהורים ואז אינו צריך פינוי, וא"כ נמתין עד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית (יד לה) פירש רש"י אפילו תלמיד חכם שיודע שהוא נגע ודאי, לא יפסוק דבר ברור לומר נגע נראה לי, אלא "כנגע" נראה לי. וקשה למה אינו יכול לומר בהחלט "נגע" נראה לי, דהא אפילו אם הנגע הוא טהור, מ"מ נקרא "נגע", דגם נגעים טהורים שם "נגע" עליהם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם (יד לד) פירש רש"י בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצא. והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובא אשר לו הבית (יד לה) ביומא יא: ילפינן מכאן שהנגעים באים על צרות העין, והיינו "אשר לו הבית", מי שמייחד ביתו לו שאינו רוצה להשאיל כליו ואומר שאין לו, והקב"ה מפרסמו כשמפנה את ביתו, שכולם רואים את כליו שהיו לו אותם כלים שאמר שאין לו. ומבואר בגמ' דהא דהקב"ה מגלה עליו היינו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו (יד ט) הנה בנזיר ממורט, דהיינו שאין לו שער בראשו, אמרינן בנזיר מו: וביומא סא: דאיכא למ"ד שהוא צריך להעביר תער על בשרו, דהיינו על מקום השער אע"פ שאין שם שער. ויש לעיין איך הדין במצורע ממורט, והיינו שאין לו שער בכל הגוף, [כי מצורע טעון תגלחת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושלח את הציפור החיה על פני השדה (יד ז) בתרגום יונתן "וית צפורא נכיסא הוה מקבר כהנא במיחמי מצורע", היינו שהיה קובר את הציפור השחוטה בפני המצורע, וכן הוא במתני' נגעים פי"ד מ"א "חפר וקוברה בפניו", ובטעם הדבר שקובר את הציפור דוקא בפני המצורע, כתב התוס' יו"ט שם, מפני החשד שלא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית (יד טו) הנה מצינו בזה דין מיוחד דהיציקה צריכה להיות דוקא על כף הכהן השמאלית, ואם יצק על ימינו לא יצא כמבואר במנחות י. עי"ש. ויש לעיין בכהן אטר, דהנה בבכורות מה: איתא דאיטר פסול לעבודה, ופירש רש"י שם הטעם משום דבעינן ימין, ופירש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב (יד ד) בחולין קמא. ילפינן מדכתיב "שלח תשלח", שלא יטול אדם אם על בנים בכדי לטהר את המצורע, דהעשה של טהרת המצורע אינו דוחה את העשה של שילוח הקן, ופרכינן דתיפוק ליה דבשילוח הקן איכא לאו ועשה, ומשני דאיירי...