לענ''ד הכוונה היא לגמרא בשבועות דף ה ע״ב, על המשנה בריש מסכת נגעים:
“מראות נגעים שנים שהן ארבעה”.
ושם רש״י מעיר על הלשון “שנים שהן ארבעה”, דלכאורה “מראות” הוא לשון נקבה, והיה צריך לומר “שתים שהן ארבע”. ועל זה כתב רש״י:
“מראה לשון זכר הוא, להכי תנן להו בלשון זכר, כדכתיב מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה׳.”
וזה הפסוק הוא ממש בהפטרת שבועות, יחזקאל א, כח:
“כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה׳.”
נמצא שהפסוק שבהפטרת שבועות מסייע לגירסת המשנה “שנים שהן ארבעה” ולא “שתים שהן ארבע”, כי אף על פי שכתוב “מראות” בלשון רבים, שורש הלשון הוא “מראה”, ו”מראה” לשון זכר הוא, כדחזינן ביחזקאל: “הוא מראה”, ולא “היא מראה”.