פרשת בהר

בפרשת השבוע נאמר: "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ", ומפרש רש"י על פי חז"ל: "ואבן משכית – לשון כיסוי, כמו (שמות לג, כב) וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ, שמכסים הקרקע ברִצפת אבנים. להשתחוות עליה – אפילו לשמים, לפי שהשתחוואה בפישוט ידים ורגלים היא, ואסרה תורה לעשות...

"בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ" (ויקרא כ"ה, י"ג) בזוהר פר' תולדות (חלק א' קלט:) כתב: "בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו", כשישתלם הזא"ת, שהוא חמשת אלפים וארבע מאות ותמניא (גימטריא ה' אלפים ת"ח) תשובו איש אל אחוזתו, אל נשמתו שהיא אחוזתו ונחלתו, ועי"ש. ומחמת דברי...

הפסוק החותם את פרשתנו הוא "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה'" (ויקרא כ"ו ב'). נשאלת השאלה מהו עניינו וחידושו של פסוק זה כאן שכן בפרשת קדושים (פרק י"ט פסוק ל') כבר נזכר פסוק זהה?

וכי ימוך אחיך, ומטה ידו עמך, והחזקת בו (כה, לה) מה עניינה של מצווה זו לכאן? כל אדם לעצמו, ראוי שימעט בהשתדלות ויבטח בקב"ה שבידו לדאוג למחסורו; אך כשמגיע אליו אדם אחר הזקוק לעזרה, בשעה זו אין לאחוז במידת הביטחון ולומר לו ה' יעזור".., אלא להפך, יש לעשות עבורו ככל הניתן. ולכן הוכנסה מצווה זו של...

וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ בדעת זקנים: וחשב עם קונהו, זה עשו שקנהו בעולם הזה, כימי שכיר יהיה עמו, שישיב לו שכירותו, כד"א מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. וחשב עם בגי' עשו אדום.

אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ בבעל הטורים: בן דדו חסר וי''ו אותיות בן דוד. י"ל לפי"ז או דדו אותיות דוד, כי אי' בירושלמי (ברכות פ"ב ה"ד) ובמדרש איכה (א נא) ובזוה"ק (ח"א פב:) מלכא משיחא אי מן חייא הוא דוד שמיה ואי מן מתייא הוא דוד שמיה, וזהו או דדו או בן דדו - או דוד או בן דוד.

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וכו' לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד ברש"י: עבודה של גנאי. ובאור החיים הקדוש: וכי ימוך אחיך וגו'. פרשה זו תרמוז למה שאמרו ז''ל בספר הזוהר כי ה' צוה לשר אדום שהוא ס"מ שלא יתנהג באכזריות עם ישראל, והוא אומרו 'כי ימוך אחיך' על דרך אומרו הלא אח עשו ליעקב, 'עמך' פירוש...

מבאר המשך חכמה, וז"ל: "ייתכן טעם קצת, דערי המבצר הם הערים המגינים מפני האויב, ומתחזקים אם באים במצור… ולפי זה, אם היה הדין דבית בעיר מבצר חוזרת ביובל… הלוא ייתכן כי ימכור בתים הרבה, ובשנת היובל ישובו איש לאחוזתו, ויהיו כל אנשי העיר חדשים וגרים, ואינם יודעים ומכירים מוצאי ומבואי העיר, ואין להם...

ויש לעיין מה השייכות של מצוה זו לפרשה כאן, שעוסקת בענייני שמיטה ויובל. ובפשטות הביאור הוא, שענין היובל משפיע על מחיר השדה, ולכן מקדימה התורה לצוות שלא להונות במכירה. וכן משמע מרש"י בפסוק ט"ו, וז"ל: "במספר שנים אחר היובל תקנה - זהו פשוטו, ליישב המקרא על אופניו: על האונאה בא להזהיר; כשתמכור או...

בהר סיני מה ענין שמיטה אצל הר סיני מה שמיטה וכו', נראה אע"ג דכתיב אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה - מ"מ אין אנו בטוחים שיעמוד נביא שקר ויאמר שהמצוה פלונית ניתנה לזמן ועתה ציוה נותן התורה לשנות ענינה, אך בשמיטה א"א לנגוע בקצהו כי כל ענינה מיוסדת על ניסים שלא בטבע דדרך ארץ נרה שנה וזרעה...

כתב החיד"א שטעם השמיטה דוקא בשנה השביעית היא, לפי דברי הגמ' (ברכות לה, ב) "א"ל רבא לרבנן במטותא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא" עיי"ש, ופרש"י שאז זמן הקציר ודריכת הגתות. נמצא שכל שנה בטלים מלימוד התורה שני חדשים, ובמשך שש שנים נמצא שבטלים מלימוד...

וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה בש"ך על התורה * (בגימטריאות): שבת הארץ להם לאכלה ראשי תיבות בגימטריא שס"ה, רמז שלא יאכל אדם כל ימות השנה אלא משל שבת, כמו שהיה עושה שמאי, וכן מזון כל השבוע הוא מן שבת, לזה מונין אחד בשבת שני בשבת וכו'. לאכלה עם האותיות בגימטריא מלאך, רמז שנעשה הישראלי...

וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ איש את עמיתו ויראת ס"ת שתות לומר לך שאונאה עד שתות. [בעל הטורים] ובפי' הרוקח עה"ת נוסף: אע"ג דהאי קראי מיירי באונאות דברים בפ' הזהב, רמז הוא מכל מקום. ועי' עוד מש"כ בזה בהערות לבעל הטורים עטרות אד"ר. ואפשר להוסיף רמז בפסוק שמיירי בהונאת מקח - אַל...

וְכִי תַּשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב, יַד גֵּר זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, וְתוֹשָׁב זֶה מַלְכוּת מָדַּי, וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב זוֹ מַלְכוּת יָוָן, אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר זוֹ מַלְכוּת אֱדֹם. [מדרש תנחומא] קרא לנבוכנצר גר, לפי מ"ש במאמר אם כל חי ח"ב סי' כ"ג, וז"ל: ולא זכה נבוכדנצר להקרא אריה...

בזכות איזו דבר יגאלו ישראל אפילו שאינם מקיימים את כל המצוות? מרומז בפרשתינו.

איזה ברכה מברך ישראל שקונה עבד כנעני?

וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם בבעל הטורים: ופסל, הפ''א עקומה, לומר לך שכל המודה בעבודה זרה כאילו כופר בכל התורה כולה שניתנה מנשיקות פיהו של הקב''ה. ואפשר עוד, פ' עקומה מרמז פה להם ולא ידברו.

וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ לכאורה אחר שכבר כתב לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד למה חזר להזהיר. ונראה שרצה להזהיר שאפילו אם שמע שאחד החכמים אומר בעת הלימוד שמי שיבאר לו הפשט בגמרא יוליך כליו אחריו לבית המרחץ [על דרך שאמר רבי יוחנן (עירובין כז: ב"מ...

מובא בשם הרה"ק ר' דוד מטאלנא זי"ע אונאה עד שתות, ואין אונאה לקרקעות, היינו שהאדם יכול להונות את עצמו אפילו עד המידה השישית, אבל העניו שהוא בעיניו כקרקע אינו יכול להונות את עצמו. ואפשר עוד, אונאה מלשון צער, וידוע שאין צער יותר גדול מגלגול, ואי' מהחיד"א שהעניו אינו מתגלגל, וזהו האונאה עד שתות...

וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ במדרש אמר רשב"ג לטבי עבדיה פוק זבין לי צדו טבא מן שוקא, נפק זבן ליה לישן, א"ל פוק זבין לי צדו בישא מן שוקא נפק זבן ליה לישן, א"ל מהו דין דכד אנא אמר לך צדו טבא את זבן לי לישן וכד אנא אמר לך צדו בישא את זבן לי לישן, א"ל מינה טבתא ומינה בישתא, כד הוה טב לית טבה...