פרשת חוקת

פלא הדבר! הרי הם הרגישו במן את כל הטעמים שבעולם, ומדוע קראו למן בשם 'לחם קלוקל'? אלא, אמר בדרך צחות כ"ק האדמו"ר בעל מקור-ברוך מסערט-ויזניץ זי"ע: הגמרא אומרת (יומא עה, א) שכשם שהנביא היה מגיד להם לישראל מה שבחורים ובסדקים, כך המן מגיד להם לישראל מה שבחורים ובסדקים, כיצד? שנים שבאו לפני משה...

הפרשה פותחת בחוקת התורה, כן, לא רק חוקת הפרה אלא חוקת התורה, יש כאן יסוד לכל התורה כולה ולא רק לפרה אדומה, מה גם שכבר במרה הצטוו עליה, היה חשוב לצוות עליה עוד לפני קבלת התורה כי יש בה הקדמה מאוד חשובה לכל התורה, ומהי? אלא היסוד בפרשת פרה הוא, שלא רק במצווה זו של פרה אדומה אנו מקיימים אותה...

המפרשים כאן התקשו בשתי שאלות: א. למה משה הצטווה לדבר אל הסלע בשונה מבפרשת בשלח ששם הצטווה משה והכית בצור. ב. מדוע משה היכה פעמיים. מתרץ ע''כ רבי מאיר אריק הנה הקב''ה אמר למשה בסוף ימיו על מי מריבה שהוא ייענש על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל, ויש להקשות היכן משה מעל? וי''ל שמשה השתמש במטה...

כל הנוגע במת בנפש האדם אשר ימות. יש להקשות למה נכפל מת אשר ימות. וי''ל שרש''י כאן הביא מחז''ל בנפש זה רביעית הדם והיינו שרביעית דם מהמת מטמא, ולכאורה היה מקום לומר אם רביעית הדם מהמת מטמא א"כ גם רביעית דם מהחי מטמא. לכן כתב הכתוב כל הנוגע במת עצמו, ובנפש האדם והיינו בדם האדם וזה רק אשר...

יש לעיין מה משמעות תוספת המילה "אליך"? וי''ל, אומר רבי חיים אבולעפיא ע''פ הרמב''ם פרה אדומה פרק א' הלכה א', שאין לוקחים עגלה ומגדלים אותה, אלא פוסק לבעלים דמים בעודה עגלה והיא נשארת אצל הבעלים עד שתהיה פרה ואז לוקחים אותה אליך. וא''כ י''ל שכוונת התורה ויקחו אליך פרה שבשעה שאתה לוקח אליך היא...

וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה אשר ציוה ה' לאמר. הקשו המפרשים מדוע חזר הכתוב שוב על המילה לאמר הרי בתחילה ה' דיבר למשה ואהרן לאמר, וא''כ למה נאמר אח''כ זאת חוקת התורה לאמר? וי''ל דהנה מצינו שבכל פעם שמזכירים חטא העגל זה גורם קטרוג לעם ישראל (פרקי דר''א פ''ד ובעוד מקומות) וא''כ...

איזה אדם לא מקבל טומאה אך הוא מטמא ?

מעניין שבפר' חוקת יש כמעט כעין כל הנושאים של פרשת בשלח: פרה בחוקת; בשלח - נצטוו במרה. הבאר כאן שמשה הכה; וכן בסוף בשלח "והכית על הצור". בחוקת מלחמת הכנעני מלך ערד, זה עמלק; וכן בסוף בשלח מלחמת עמלק. בחוקת התאוננו על המן; ובבשלח התחיל לרדת. ובשניהם יש שירה [ועי' באלשיך]. "ואת והב בסופה" - לחלק...

וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצא מים רבים (כ, י א) בתיבת "סלע" יש שלש אותיות סמ"ך למ"ד עי"ן, ואם תכה את האותיות הראשונות והאחרונות, דהיינו מאות סמ"ך תשליך את הס' והך' וישאר בידך רק מ'. וכן מאות למ"ד, תשליך הל' והד' וישאר בידך מ'. וכן עי"ן, תשליך הע' והנ' וישאר בידך י', יהי'...

פי’ הרה”ק מקלויזנבורג ע”פ מה ששאל מהרח”ו מרבו האריז”ל מדוע ירדו הדורות ואין אנו משיגים כהשגת הראשונים, וענה האריז”ל שכל זה מחמת שחסר לנו טהרת אפר הפרה אדומה, כמה שנתרחק הדור יותר מאותו דור שזכה לאפר פרה, כך יורדים הדורות מדור לדור. כי רבינא ורב אשי גם לא היה להם אפר פרה, אך זקנם היו עדיין...

זאת חקת התורה (יט, ב) בספר "לפיד האש" – קורות חייו ותהלוכותיו בקודש של מרן קדוש ישראל הגה"ק מצאנז קלויזנבורג זי"ע מובא: כה מספר לדוגמא אחד השרידים, רבי אברהם יעקב קיש, שהגיע פעם בהיותו שרוי במחנה המות למחיצת רבינו זצ"ל ושמע מפיו דברי תורה. הרבי לא דיבר מענינא דיומא ומענינא דאתרא כי אם מעניני...

למה הבאר היתה דווקא בזכותה של מרים היינו - בזכות איזה מעשה שלה.

כשהכה משה את הסלע נהפכו כל המים לדם: ה'אבודרהם' בשער התקופות כתב, שמצא כתוב שיש להיזהר בכל תקופה, בשעה שנכנסת תקופה חדשה, שלא לשתות מים באותה שעה, משום סכנה שלא ינזק ויתנפח. וביאר הטעם שיש סכנה במים בשעת התקופה, לפי שהיא זמן של מכת 'דם', שהרי בשעת תקופת ניסן נהפכו מימי מצרים לדם. וכן בתקופת...

לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ (כ, יב) ובבעל הטורים כתב 'לכן' בגימטריא מדה במדה. ויש לדקדק מהי המדה כנגד מדה שלא להכניסם לארץ הקודש. ומשמיה דהגאון רבי מרדכי מן זצ"ל מטו שהביא על כך דברי המדרש שאמר בעת שהכה משה את הסלע 'לא היה לו למשה להכות את הסלע אלא לומר דברי תורה והמים היו יוצאין...

ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו. ולמה העליתונו ממצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון וגו' (כ, ד-ה) צריך ביאור למה הזכירו דברים אלו בפרט. ונראה כי היו כאן שתי תלונות, אחת על שהביאם למדבר הזה למות שם, והיינו שהוא מקום מסוכן. ושנית למה העליתנו...

זאת התורה אדם כי ימות באוהל (יט, יד) ודרשו חז"ל (שבת פג, ב) דאין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. ויש להבין, האיך יתכן דהפשט והדרש במקרא סותרין זא"ז מן הקצה אל הקצה, דבפשוטו איירי בטומאת האדם החמורה מכל הטומאות, ועלה דרשו חז"ל מעלת האדם השלם בעמל התורה כל ימיו. ונראה, דאדרבה עולין...

ושחט אותה לפניו (יט, ג) וברש"י, זר שוחט ואלעזר רואה, ע"כ. ולא נתבאר טעמא מאי שהיה צריך לראות. והנה בתרגום יונתן איתא ויבדיקנה בתמני סרי טריפן, ע"כ והיינו בדיקת י"ח טריפות, אלא דצ"ע דבגמ' (חולין יא, א) איתא ושחט ושרף מה שחיטתה כשהיא שלימה אף שריפתה כשהיא שלימה ע"ש. והרי דל"ש לבודקה דהא נשרפת...

זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמור דבר אל בני ישראל (יט, ב) ויש לדקדק דלכאורה היה צ"ל מתחילה דבר אל בנ"י ואח"כ זאת חקת התורה. ויש לבאר עפ"מ דאיתא (תוספתא סנהדרין פ"ג) אין שורפין את הפרה אלא ע"פ בי"ד של שבעים ואחד ע"ש. והנה בגמ' (סנהדרין טז, א) מבואר דמשה רבנו במקום שבעים ואחד הוי, ומעתה א"ש הא...

וידבר ה' אל משה ואהרן לאמור. זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמור (יט, א-ב) וברש"י זאת חקת התורה, לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חוקה גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה, ע"כ. ויש להבין מה מצאו השטן ואוה"ע דוקא במצוה זו, גם צ"ב הלשון מונין...

ויאמר ה' אל משה ואל אהרן, יען לא האמנתם בי להקדישני (כ, יב) הפסוק מתאר את תוכחתו של הקב"ה למשה ואהרן לאחר שהיכו את הסלע ויצאו ממנו מים. וכידוע נכתבו פירושים רבים מה בדיוק היה חטאם ועל מה נענשו. המהר"ל (בפירושו "גור אריה" על התורה) מקשה סתירה בדברי רש"י: מצד אחד, בפירוש רש"י כאן על הפסוק מבואר...