פרשת חוקת

זאת התורה אדם כי ימות באוהל (יט, יד) ודרשו חז"ל (שבת פג, ב) דאין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. ויש להבין, האיך יתכן דהפשט והדרש במקרא סותרין זא"ז מן הקצה אל הקצה, דבפשוטו איירי בטומאת האדם החמורה מכל הטומאות, ועלה דרשו חז"ל מעלת האדם השלם בעמל התורה כל ימיו. ונראה, דאדרבה עולין...

ושחט אותה לפניו (יט, ג) וברש"י, זר שוחט ואלעזר רואה, ע"כ. ולא נתבאר טעמא מאי שהיה צריך לראות. והנה בתרגום יונתן איתא ויבדיקנה בתמני סרי טריפן, ע"כ והיינו בדיקת י"ח טריפות, אלא דצ"ע דבגמ' (חולין יא, א) איתא ושחט ושרף מה שחיטתה כשהיא שלימה אף שריפתה כשהיא שלימה ע"ש. והרי דל"ש לבודקה דהא נשרפת...

זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמור דבר אל בני ישראל (יט, ב) ויש לדקדק דלכאורה היה צ"ל מתחילה דבר אל בנ"י ואח"כ זאת חקת התורה. ויש לבאר עפ"מ דאיתא (תוספתא סנהדרין פ"ג) אין שורפין את הפרה אלא ע"פ בי"ד של שבעים ואחד ע"ש. והנה בגמ' (סנהדרין טז, א) מבואר דמשה רבנו במקום שבעים ואחד הוי, ומעתה א"ש הא...

וידבר ה' אל משה ואהרן לאמור. זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמור (יט, א-ב) וברש"י זאת חקת התורה, לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חוקה גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה, ע"כ. ויש להבין מה מצאו השטן ואוה"ע דוקא במצוה זו, גם צ"ב הלשון מונין...

ויאמר ה' אל משה ואל אהרן, יען לא האמנתם בי להקדישני (כ, יב) הפסוק מתאר את תוכחתו של הקב"ה למשה ואהרן לאחר שהיכו את הסלע ויצאו ממנו מים. וכידוע נכתבו פירושים רבים מה בדיוק היה חטאם ועל מה נענשו. המהר"ל (בפירושו "גור אריה" על התורה) מקשה סתירה בדברי רש"י: מצד אחד, בפירוש רש"י כאן על הפסוק מבואר...

קח את המטה והקהל את העדה, אתה ואהרן אחיך, ודיברתם אל הסלע לעיניהם, ונתן מימיו (כ, ח) הקב"ה מצווה אל משה שיקהיל את העדה, וידבר אל הסלע כדי שיוציא מים לשתיית בני ישראל. ובהמשך מתואר שנענשו משה ואהרן, על כך שבמקום לדבר אל הסלע, נעשתה הכאה של הסלע (כך לפי פירוש רש"י ועוד, וכידוע יש פירושים נוספים...

ותמת שם מרים (כ, א) ידועים דברי רש"י כאן, "למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר לך, מה קורבנות מכפרים, אף מיתת צדיקים מכפרת". כלומר, סמיכות פרשת מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, באה לרמז שמיתת צדיקים (מרים) מכפרת, כשם שהקורבנות (פרה אדומה) מכפרים. ודברים אלה לכאורה אינם מובנים – מה הכוונה "מה...

זאת התורה אדם כי ימות באוהל (יט, יד) התורה פותחת את דיני טומאת אוהל (טומאת אדם המאהיל על קברו של מת או נמצא עם המת תחת קורת גג אחת) במילים "אדם כי ימות באוהל". במסכת יבמות (דף סא ע"א) מובאת דעת רבי שמעון בן יוחאי, שדין זה של טומאת אוהל הוא דווקא במת יהודי ולא בעכו"ם, והדבר נלמד מכך שנאמר בפסוק...

ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה (יט, ו) הסדר בפסוק הוא "עץ ארז, ואזוב, ושני תולעת". ואילו בפרשת מצורע, כשהכתוב מונה שלושה רכיבים אלה (שיש לקחת אותם כחלק מתהליך טהרת המצורע), הסדר הוא אחר – "ועץ ארז ושני תולעת ואזוב" (יד, ד), ומדוע שינה הכתוב את הסדר? ראיתי מבארים בשם...