״כה תברכו את בני ישראל אמור להם״ (במדבר ו,כג).
ממידותיו של אהרון להיות אוהב שלום ורודף שלום.
ו״כה תברכו״ — ברכת כוהנים היא שישראל יתברכו במידותיו של אהרון, שאף הם יהיו רודפי שלום ואוהבים זה לזה. (החוזה מלובלין)
"מגפן היין, מחרצנים ועד זג, לא יאכל" (במדבר ו,ד).
פרשת הנזיר היא היחידה בכל התורה שהתורה רואה צורך לעשות סייג למצווה: אף־ על־פי שהנזיר לא אסר על עצמו אלא "יין ושכר" בלבד, היא מחמירה עימו שאף "מחרצנים ועד זג לא יאכל". (הגאון מווילנא)
הנזיר נחשב חוטא, והחטא הוא — שבונה במה לעצמו, היינו שפורש מכל העולם לנהוג איסור בדבר שהכול נוהגים בו היתר.
לכך נאמר "כי יפליא" — שרצונו להיות מובדל ומופרש מזולתו. (כלי יקר)
"איש או אישה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'" (במדבר ו,ב).
"כי יפליא" — לשון פלא.
זו תופעה פלאית, כי רוב העולם הולכים אחרי תאוותם, וזה נוהג להפך ואוסר על עצמו דברים מותרים. (אבן־עזרא)
"כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם" (ו, כג)
פירש רש"י: "אמור – מלא [בדרך כלל המילה "אמור" כתובה בכתיב חסר, ובא הדבר ללמד:], לא תברכם בחיפזון ובהילות, אלא בכוונה ובלב שלם".
זהו המקור לנוסח הברכה שהכהנים מברכים: "לברך את עמו ישראל באהבה". ולכאורה קשה: היכן מצינו שהברכה צריכה שתהא...
"וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" (ה, י)
כתב הקדוש ה'חפץ חיים' זי"ע (נדפס בפירוש חפץ חיים עה"ת) שנרמז כאן יסוד גדול שצריך כל אחד לזכור תמיד בימי חייו, שרכושו האמיתי של האדם הוא רק פירות עמלו הרוחני כמו תורה ומצוות ותפילה, אבל כל שאר הבלי העולם הזה לא...
"אמר להם הקב"ה לכהנים, לא מפני שאמרתי לכם שתהיו מברכים את ישראל תהיו מברכים אותם באנגריא ובבהלות, אלא תהיו מברכין בכוונת הלב כדי שתשלם הברכה בהן". (במדבר י"א, ד')
מבואר במדרש שצריכים הכהנים לברך מתוך כוונת הלב, וטעם הדבר הוא מפני שכשמברכים מתוך כוונה הברכה חלה יותר, וכעי"ז כתב הספורנו על הפסוק...
איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם, למעול מעל בה' (ה, ו)
כמבואר ברש"י, פסוקים אלה עוסקים בדינו של אדם שגזל ממון מן הגר (ולאחר מכן הוסיף חטא על פשע ונשבע לשקר, שלא גזל, אך לבסוף התוודה ששיקר וגזל, ובא לכפר על כך); ובאים הפסוקים לומר שאם מת הגר בלי קרובי משפחה (דבר שייתכן רק בגר, שהרי בישראל רגיל...
ידועה השאלה, מדוע פירטה התורה את הקרבנות של כל נשיא ונשיא בפני עצמו? הרי כל נשיא הקריב את אותם קרבנות ממש ובאותה כמות ממש, וא"כ אפשר היה לפרט רק את הראשון, ואח"כ לומר בקצרה "וכן עשו כולם".
הרמב"ן מיישב קושיה זו, וזו לשונו- "אבל רצה להזכירם בשמם ובפרט קרבניהם ולהזכיר יומו של כל אחד, לא שיזכיר...
אשמח לכל הערה
פרשת נשא
המשך פרק ד' – עבודת הלויים במסע
בני גרשון – יריעות המשכן (פסוקים כ״א – כ״ח)
בני גרשון נושאים על עגלות
עשר היריעות התחתונות של המשכן העשויות משש תכלת וארגמן ותולעת שני, ומחוברות חמש חמש.
11 יריעות העזים העשויות לאוהל על המשכן ושפרוסות מעל היריעות התחתונות ומחוברות חמש...
כמה הערות שעלו לי השבת בס״ד בהפטרה במעשה דמנוח וצללפונית (שופטים י״ד)
א. מדוע מתחילה נגלה המלאך לאשתו של מנוח ולא לשניהם או למנוח? [קשה לומר שזה מפני שמנוח היה ע״ה כמבואר בגמ׳].
ב. אחרי שמנוח ביקש מהקב״ה שישלח את המלאך שוב, למה שוב נגלה אל האשה ולא אל מנוח בעצמו?
ג. למה מנוח היה צריך לבקש...
"איש אשר ייתן לכהן לו יהיה"
משל למה הדבר דומה?
אמר רבי ישראל מאיר הכהן בעל "החפץ חיים"- משל לעני אחד שהחליט לנסוע למדינה רחוקה ולנסות שם את מזלו במסחר. נסע אותו האיש למדינה רחוקה באפריקה. במדינה זו החום היה כבד ומרעה לבהמות אין ומשום כך חלב יקר מאוד. החל העני לעסוק בסחר בחלב ועד מהרה...
פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר מכל הפרשיות שבתורה. וכן יש אריכות רבה במדרש ובזוה"ק. ואמר על כך החידושי הרי"ם זצ"ל, משום שכיון ששבת נשא הוא על פי רוב השבת הראשונה אחר חג השבועות (חוץ משנת עיבור) לפיכך גילו חז"ל, בשבת נשא, התפשטות מופלגת בתורה, אשר זכו בחג השבועות בקבלת התורה.
ובספר...
בנשא - יש ראשי תיבות של כמעט כל הנושאים שנמצאים בפרשה זו:
ש - שילוח מחנות, סוטה [בתורה וברמב"ם זה בשי"ן שמאלית]
נ - נזיר, נשיאות כפים, נשיאים, [בשני אלה זה גם כל אותיות השורש], נתינת תשלום שבועת הפיקדון וגזל הגר
א - אמור להם [בנשיאות כפים].
איתא בגמ' (חגיגה ט"ז.) המסתכל בג' דברים עיניו כהות, ואחד מהם הוא המסתכל על הכהנים בזמן שביהמ"ק קיים שהיו עומדים על דוכנם ומברכין את ישראל בשם המפורש, והייתה השכינה שורה על קשרי אצבעותיהם, ולכן אסור להסתכל בהם.
וכתב המג"א (סי' קכ"ח סקל"ה) דרק בהסתכלות מרובה בכהנים עיניו כהות, אבל איסור יש גם...
דנו המפרשים, מדוע כאן לא כתוב "נשיא לבני יהודה" כמו בשבטים האחרים, אלא סתם "למטה יהודה", בלי המילה "נשיא".
האור החיים מסביר הבדל זה כך: "ולא אמר 'נשיא' כמו האמור בכל המטות. לומר, כי ראוי הוא נחשון להקריב ראשון הגם שלא היה נשיא, ומעלתו מצד עצמו, מה שאין כן בכל שאר הנשיאים, כי מעלתם היא לצד היותם...
הכהנים מברכים "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן, וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה".
והנה לכאורה צריך ביאור – היכן הצטוו הכהנים לברך "באהבה"? והרי בפסוקים המצווים על ברכת הכהנים, לא נאמר כלל שהברכה צריכה להיות "באהבה"?
ועיין במגן אברהם על השולחן ערוך, קכח, אות יח, שביאר את הנוסח "באהבה" על פי האמור...
כה תברכו את בני ישראל
בגמ' שבת פרק כל כתבי קי"ח א"ר יוסי מעולם לא עברתי על דברי חבירי יודע אני שאין אני כהן ואילו אמרו עלה לדוכן הייתי עולה. פירוש, שהיה עולה ולא היה מברך, שלא היה עובר על איסור עשה דכה תברכו דאמר בפ' האשה שנתארמלה (כתובות פד:), רק שהיה חשש בעלייתו לדוכן כדאמר העומדים אחורי...