קרבן

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העולה על המזבח (ו ג) כתב הרמב"ן בהשגותיו לספר המצות להרמב"ם שורש י"ב "לימד בפרשת צו בחטאת ובאשם ענין אכילתם, ובעולה הרמת הדשן, וכיוצא בהן, תוספת השלמת המצוה הראשונה שלימד בפרשת ויקרא חובתם ומעשיהם"...

מוצאי ש"ק פקודי החודש ליל ר"ח תפילה במניין: הרגיל בפי כל כי מניין אינו דין ומצווה לעצמו אלא דין מדיני התפילה וקצת ראיה לזה ממה שאי"צ להפליג אחר מניין יותר על ג' מיל. והאמנם כי הרמב"ם סופ"ט מעבדים ז"ל ומה ששחרר רבי אליעזר עבדו לתפילה אף דאין תפילה בעשרה אלא מצווה מדבריהם הרי הוא גם בכלל מצווה...

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם מרמז שלפעמים יש בבהמה נשמת אביו או אדם ממשפחתו, וזהו 'מכם' ממשפחתכם. וכמו שמובא בספר חרדים (פרק ל"ג): ומעשה היה בקשטלייאה, שהיה מזומן לעכו"ם שור לשחוק, כמו שהן רגילין להכות בו ולענותו, באותו היום בלילה ההוא, בא לאדם אחד יהודי בחלום וראה אביו, ואמר לו דע בני שבעונותי...