קרבן

אלו תעשו לה' במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם וכו' [כט לט] וברש''י אם באתם לידור קרבנות ברגל מצוה הוא בידכם, או נדרים שנדרתם כל השנה הקריבום ברגל שמא יקשה לו לחזור ולעלות לירושלים ולהקריב נדריו ונמצאו עובר בבל תאחר עכ''ל הנה מבואר ברש''י דיש מצוה לידור ברגלים כדי להקריב קרבנות וצ''ב מה ענין מצוה זו,

לב. מצות עשה, להקריב לה' בכל יום, ב' כבשים בני שנה תמימים, אחד בבוקר, ואחד בין הערביים, ואין מחנכין את המזבח, אלא בתמיד של שחר, ולכך, אם נבנה המזבח, בין הערביים, לא יקריבו כלום, עד למחרת, ובכל יום, אין מקריבים שום קרבן, קודם תמיד של שחר, וכן לא לאחר, תמיד של בין הערביים (מקרא פרשת תצוה, מנחות...

ידועים דברי המשך חכמה בפרשה שכתב שבנ''י הוצרכו גירות חדשה אחרי מעשה דשיטים, האם היה דינם כב''נ ולא היה חייבים במצות עד שמלו ע''י יהושע והקריבו קרבן פסח שוב? אתמהה!

ומדרש [ויקרא רבה ט' ז'] איתא שקרבן תודה אינו עתיד להתבטל לעולם וז"ל: רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן בשם ר' מנחם דגליא לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל כל התפלות בטלות ההודאה אינה בטלה הה"ד (ירמיה לג) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות וגו' זו הודאה...

כתיב (ט' ז') קרב אל המזבח. וכתב הנצי"ב בהעמק דבר וז"ל: ובירושלמי ברכות פ"ד וכ"ה בב"ר פמ"ט, זה שהוא עובר לפני התיבה אין אומרים לו בא ועשה אלא בא וקרב, ופי' מלשון מלחמה נגד המסטינים, ומזה נקרא בכלל שם קרבן מלשון קרב ומלחמה וזמיר עריצים, וכן פי' כאן קרב אל המזבח, ואין הצווי מיוחד לאהרן לבדו אלא גם...

היכן מצינו שלמים קרבן ציבור? [לבד מזבחי שלמי ציבור).

עי' באור שמח בהל' חו"מ פ"ו שר"ל דלרבא דדודו קידש הריצפה להקטרה, ה"נ יכולו להקטיר האימורין על רצפת הבית בפסח מצריים, כיון דכל טענת הגמ' [פסחים צו] דלא היה הקטרה במצרים הוא משום שכתיב ג' מזבחות לדמים ותו לא, אבל לרבא שפיר יכלו להקטיר על על ריצפת הבית. [ודלא כתוספתא] והוא בעיני חידוש רב, דדין...

-

שו"ת מרתק עם רה"י הגאון רבי שרגא שטינמן לבני חו"ל בישיבת ארחות יעקב.

יש לעיין אם ניתן למלוח קרבנות במלח הרי הימאליה, הרי לכאורה, כיון שרש"י פירש "ברית מלח", שהברית כרותה למים ליקרב על גבי המזבח במים, אם כן משמע שדווקא מלח ים כשר, ולכאוה ה"ה בהבאת מלח לשולחן יש להקפיד בזה. מה דעתכם?

הב"ח סימן תכט הביא בשם מהרש"ל, שאמנם קרבן טעון ד' ימי ביקור. אבל הסיבה שמשה תיקן להם לישראל שיהיו דורשין הלכות הפסח שלושים יום קודם לחג זה בשביל שימצאו קרבן יפה. כלומר, כבר שלושים יום לפני היו משתדלים במציאת קרבן הפסח, אבל לבקר את הקרבן ממום היה מספיק ד' ימים. ומ"מ התוס' בע"ז כתבו שגם האדנא...

הקשה בשו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' רי"ח) מאמר שסוכר מעמיד כמלח א"כ אמאי לא ימליחו את הקרבן עם סוכר וא"ת היאך ימלחו הקרבן בצוקא"ר והתורה אמרה כי כל שאור וכל דבש לא תקריבו מ"מ היכא דאין שם מלח נימא עשה דוחה ל"ת. ועי' בספר ציונים לתורה (כלל מ') שהקשה דאין דין מלח מדין שמעמיד את האוכל אלא מדין ברית...

רש"י כתב אדם למה נאמר, מה אדם הראשון לא הקריב מן הגזל, שהכל היה שלו, אף אתם לא תקריבו מן הגזל. וידוע לדון אם כל העולם היה שלו כי רק הוא היה בעולם, ומהא שלא הקריב גזול אי"ז ראיה כי ודאי מה מה שהחזיק בו חשיב בבעלותו, והוכיחו מקין והבל ויש להאריך בזה. מ"מ יש להק' האיך ילפי' דבר שאפשר משאי אפשר.

עיזה או כבשה: בהמשך לשלשת סוגי החטאת שלמדנו אתמול, קיים סוג נוסף של חטאת, היא החטאת של יהודי פרטי שחטא בשוגג באחת מהעבירות שיש עליהם חיוב כרת במזיד. באפשרותו לבחור להביא את החטאת שעירת עיזים נקבה, או כבשה נקבה, תמימות ללא מום. ארבע קרנות: לאחר שהוא סומך ידו על ראש העיזה או הכבשה, ולאחר שחיטתו...

בפרשתן (א', י"ד): "וְאִ֧ם מִן־הָע֛וֹף עֹלָ֥ה קָרְבָּנ֖וֹ לַֽה' וְהִקְרִ֣יב מִן־הַתֹּרִ֗ים א֛וֹ מִן־בְּנֵ֥י הַיּוֹנָ֖ה אֶת־"קָרְבָּנֽוֹ". הנה מכל הבעלי חיים, ומן העופות, ואף מן הצומח, הביאו קרבנות [שתי הלחם, קרבן העומר, יין לנסכים, ועוד], וצ"ב מדוע לא מצינו קרבן מן הדגים כלל ?

וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה לַה' אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה (ה, ז). מקשים למה העני מביא שתי תורים והעשיר רק קורבן אחד? ולמה אחד לחטאת ואחד לעולה? ההסבר הוא, עני שבא אל המקדש עם התורים, ורואה שם את העשיר עומד עם...

זה עתה מצאתי קונטרס מדהים, תיאור חי על הקרבת קרבן פסח והעליה לרגל, בביהמ"ק שיבנה במהרה בימינו, כך המחבר מגדיר את הקונטרס, קראתי אותו, ולא הנחתי אותו מהיד למשך שעות ארוכות ממש, חובה לכאו"א, מומלץ בחום, לקרוא להתחבר, להתעורר ולהשתוקק לזכות להקריב את הפסח במהרה בימינו, ולידיעתכם - זה עדיין שייך...

יש לדון האם כשיבנה בית המקדש השלישי בקרוב, יוכלו לצלות את הקרבן פסח על מנגל חשמלי והאם בכלל מנגל חשמלי נחשב לצליה?

כתב מרנא החזו''א (אבהע''ז סי ב סק''ז) ולכן בזמן הזה אי יתיהב רשותא להקריב קרבן פסח אין לבטל מפני שאין לנו כהן מיוחס וסגי בבדיקת ד' אמהות אף שאין לנו יחוס אבות עד כהן שעבד ואפשר שהעמידו חכמים דבריהם אף בכה''ג ושמעתי שדנו בזה רבותנו אחרונים ז''ל ועוד דנו משום חסרון אבנט לתכלת עכ''ל והנה פתח לן מרן...

שמות פרק יב, יא: "וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם...". אולי זה פשוט, אבל התחדד לי האי שתא שזה דין מסוים באכילת קרבן פסח. ובפשטות, אחר שגמרו לאכול הכזית פסח, היו יכולים לחלוץ הנעליים, להתיר החגורה ולהניח המקל. ואין זה דין להיות באותו...