מתוך ה'מגדלות מרקחים':
זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו מאת נשיאי ישראל (ז פד)
במדרש רבה פרשה י"ד סי' י"ג ובספרי זוטא כאן, מה ת"ל מאת נשיאי ישראל, מלמד שנתנדבו מעצמן והיה קרבן כולן שוה ולא הקריב אחד מהן יותר על חבירו, שאילו הקריב אחד מהן יותר על חבירו לא היה קרבן אחד מהן דוחה את השבת", ע"כ. וצריך...
הנה בז' הימים שאחרי חג השבועות מי שלא הקריב קרבנות החג בחג משלימן אז. ומטיין שנסתפק בזה הגרי"ז אי "דין תשלומין" בעלמא הוא, או"ד דאכתי מקצת רגל אית ביה. [ונפק"מ לזה"ז]
ובפשוטו יש להוכיח מהא דא"א תחנון. וצ"ע.
כאן יעלה מו"מ בענין בעז"ה.
ידוע הפולמוס הענק במאות השנים האחרונות, אמאי אין אנו מקריבים כיום קרבנות בכלל וקרבן פסח בכלל.
הגרע"א שלח מכתב לחותנו החת"ס שתמה שם שצריך להקריב. ומד' החת"ס בתשובתו נראה שדעתו ג"כ נטתה כך, ובמקומות אחרים נראה אחרת והדברים ידועים, ידוע שהג"ר עקיבא יוסף שלזינגר [מגדולי האחרונים לפני כ150 שנה] תכנן...
ידוע הדין המובא בש"ס בכ"מ, דכל דבר האסור באכילה א"א להקריבו למזבח. וילפינן לה מקרא ד"ממשקה ישראל" ודריש "מן המותר לישראל". ע"כ.
וראיתי לחקור ביסוד הך דינא, אי בכה"ג דאי"ז מותר לישראל זהו עצמו החפצא של הפסול- שאי"ז מותר לישראל. או"ד דבכה"ג דאסור באכילה, הרי שבהך איסור אכילה דהדיוט נאמר גם איסור...
השפעות המצוות בליל הסדר
קרבן פסח (אפיקומן)
קרבן פסח התייחד בכך שאף שהוא קרבן דמועד פסח, הוטל על כל אחד ואחד, ולא בא כקרבן ציבור, ועוד שהמבטלו חייב כרת, מה שלא מצינו בשום קרבן, וכמו"כ מיוחד בכך שהשתוקקו בנ"י להקריב עד שהתיחד לכך פסח שני, לכל מי שהיה בדרך רחוקה ולא הצליח להקריב קרבן פסח, וצ"ב מהו...
עניין התפילה כבר נודע בשער בת רבים שהוא כעמידה לפני ה', והמתפלל צריך שיכוון ליבו לקדש הקדשים, ואף נוסח התפילה בלשון אתה שמשמעותה נוכח, והמתפלל אסור לעבור בד"א כי שכינה כנגדו, והמתפלל צריך שיפסע ג' פסיעות לאחוריו כעבד הנפטר מרבו, ועוד רבות כהנה שכולם משמעות א' להם התפילה היא כדבר איש אל רעהו...
בפרק כא' פסוק יח' לגבי מומי אדם כתב הרמב"ן בסדר המומין וז"ל
וילה"ק מסדר המומין בבהמה
הרי שהקדימו בבהמה "שבור" ל"שרוע וקלוט" אף שבאדם הקדימו "חרום או שרוע" ל"שבר רגל או שבר יד"
ויתכן היה לומר דבבהמה יש פחות חיסרון כאשר אבר גדול מחבירו, שאין חשוב כ"כ המראה, ואף מצינו בבכורות מומין רבים התלויים...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטומאות בני ישראל (טז יט)
הנה מפורש כאן בכתובים, שבקרבנות יוהכ"פ נתנו על מזבח הפנימי ד' מתנות על ד' קרנות, ומלבד זאת עוד ז' הזאות על גגו של המזבח. וזה דלא כשאר חטאות הפנימיות, שטעונות רק מתן ד' על ד' קרנות המזבח.
ויש לפרש לפי...
זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת (ו יח)
בפענח רזא: זאת תורת החטאת, ו' תורות כתיבי בקרבנות, נגד שית סדרי משנה, והקרבנות נקראו לחם, לחמי לאשי, והתורה נקראת לחם, לכו לחמו בלחמי, התלמוד נקרא אש, הלא כה דברי כאש, והקרבנות נקראים אשה, וכ"ז לומר כשם שא"א לעולם בלא לחם ואש כך א"א לעולם בלא תורה, שנאמר אם לא...
1. מה הסיבה ששחיטה כשרה בזר? הרי היא אחת מהעבודות החשובות בקרבן, והמפגל בה כמפגל בזריקה, ומה ההבדל בין מליקת עוף וקמיצת מנחה לשחיטת בהמה שכשרה בזר?
2. מה הסיבה שאסור להקריב לגבוה שאור ודבש.
3. מה הסיבה שקרבן עולה זה דוקא זכר, וחטאת דוקא נקיבה, ולמה חטאת כה"ג ונשיא וחטאת ציבור זה כן בזכר.
4. מה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואם זבח שלמים קרבנו (ג א)
במדרש תנחומא פרשת צו עה"פ וזאת תורת זבח השלמים, "אמרו אומות העולם לבלעם, למה אמר הקב"ה לישראל שיביאו לו קרבנות, ולנו לא אמר כלום, אמר להם בלעם הקרבנות אינן אלא שלום, ומי שקיבל את התורה שהן כתובין בה, צריך שיקריב קרבן, אתם מתחילה פסלתם אותה...