קושיא

בפרשתן (ב', ה'): "ואם מנחה על מחבת קרבנך", בזמירות שבת אומרים: 'השומר שבת, הבן עם הבת, לא-ל ירצון, כמנחה על מחבת', והוא צ"ב, למה דימה לריצוי של 'מנחת מחבת' דווקא ? הלא דבר הוא ?!

בפרשתן (א', י"ד): "וְאִ֧ם מִן־הָע֛וֹף עֹלָ֥ה קָרְבָּנ֖וֹ לַֽה' וְהִקְרִ֣יב מִן־הַתֹּרִ֗ים א֛וֹ מִן־בְּנֵ֥י הַיּוֹנָ֖ה אֶת־"קָרְבָּנֽוֹ". הנה מכל הבעלי חיים, ומן העופות, ואף מן הצומח, הביאו קרבנות [שתי הלחם, קרבן העומר, יין לנסכים, ועוד], וצ"ב מדוע לא מצינו קרבן מן הדגים כלל ?

ידוע טעם הירו' מגילה - כי מזוזה לא שייכת בשטים בספינות, לעומת תפילין שגם שם מניחים. ולכן התפילין קדושות יותר. וק"ק שהרי תפילין נשים לא יכולות להניח בדין, וזה לכא' חסרון יותר מהותי מאשר חסרון מציאות בחיוב למפרשי הימים. ויש לומר שבגלל שעם בפנ"ע הן (שבת סב.) לא חשיב "פגיעה" בערך התפילין כי זה לא...

בפרט למ"ד אל תקרי לבת אלא לבית שהיתה אשת מרדכי, ממילא גם הוא הצטער והתמקמק עי"כ (ותוס' כתבו שלא יכל לתת גט וכו'). ועל הנסיון השלישי והשביעי של אברהם אבינו כתב הרמב"ם באבות שנלקחה שרה לבית הערלים לפרעה, ולגרר. ובפרט תתעצם הקושיא, שהלא היתה כנוסה פנימה 75 שנה, בהם לא יצאה מפתח ביתה ולא ראה אותה...

בפרשתן (תצוה כ"ח, ל"א): "וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת", וקשה לרמב"ם (כלי המקדש ט', ג') המעיל היה מחובר מלמעלה ופתוח למטה, נמצא דיש לו ד' כנפות ולמה לא היה חיוב ציצית למעיל, ויל"ע

באסתר (ד', א') איתא: "וַיִּקְרַ֤ע מׇרְדֳּכַי֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדוֹלָ֖ה וּמָרָֽה", וצ"ב, דמדוע לא יצא מרדכי למחמה כפי שמצינו בחשמונאי ובניו, על אף שהיו מועטים מול רבים, וצ"ב

בהפטרת פר' זכור (ש"א ט"ו, ל"ג) נאמר: "וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּן־תִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶת־אֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י ה' בַּגִּלְגָּֽל", יעוי' רש"י על אתר, וצ"ע, מדוע נתן טעם להריגתו משום 'רוצח', 'על דאטפת יטיפוך', תיפו"ל שמחוייב...

בפרשתן (שמות כ"ה, ל"א): "ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה" ופרש"י: תיעשה המנורה מאליה, לפי שהיה משה מתקשה בה, א"ל הקב"ה השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה, לכך לא נכתב תעשה (מנחות כ"ט), ע"כ. וצ"ב, שמנורת המקדש עשה חירם בעצמו (מלכים א' ז' מ"ח), וכי כוחו יפה ממשה, אתמהה ?!

בפרשתן (כ"א, כ"ו): "וְכִֽי־יַכֶּ֨ה אִ֜ישׁ אֶת־עֵ֥ין עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־אֶת־עֵ֥ין אֲמָת֖וֹ וְשִֽׁחֲתָ֑הּ לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת עֵינֽוֹ" בקידושין (כה:) דרשו: "ושחתה - עד שיכוון לשחתה", ומצינו בב"ק (עד:): "מעשה בר"ג שסימא את עין טבי עבדו, והיה שמח שמחה גדולה; מצאו לר' יהושע, אמר לו: אי...

בפרשתן (כ"א, י"ט): "רַ֥ק שִׁבְתּ֛וֹ יִתֵּ֖ן וְרַפֹּ֥א יְרַפֵּֽא" ובב"ק (פה.) דרשו: תניא, דבי ר' ישמעאל אומר: ורפא ירפא - מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות. וצ"ב מדוע צריך 'רשות' לרפא חולה ולגמול עימו חסד ?

בפרשתן (י"ח, ז'): "וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם", וצ"ע מב"ק (לז:): 'שור רעהו ולא של עכו"ם", ב"מ (פז.): ''כרם רעך" ולא של עכו"ם, וא"כ היאך שייך לקוראו ליתרו 'רעהו' קודם שהתגייר להלן (פסוק ט'): 'ויחד', וצ"ע

בפרשתן (י"ח, ה'): "וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר וגו'". ופרש"י על אתר: בשבחו של יתרו דבר הכתוב, שהיה יושב בכבודו של עולם ונדבו לבו לצאת אל המדבר, מקום תהו, לשמוע דברי תורה. וצ"ב, דהא לעיל מיניה (ב', ט"ז) פרש"י: שפירש לו מעבודת אלילים...

בפרשתן (ט"ו, ז'): "תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ". ופרש"י (פסוק ה'): "כמו אבן - ובמקום אחר (פסוק י) צללו כעופרת, ובמקום אחר (פסוק ז) יאכלמו כקש, הרשעים כקש הולכים ומטרפין עולין ויורדין, בינונים כאבן, והכשרים כעופרת, שנחו מיד". ויל"ע, מדוע בעשרת המכות נידונו בשווה, משא"כ כאן כל חד...

בפרשתן (י"ג, י"ט): "ויקח משה את עצמות יוסף". וצ"ע, הלא חנטוהו (בראשית נ', כ"ו), וא"כ תו הבשר אף הוא קיים ולא רק העצמות ?

בפרשתן (י"ב, כ"ו-כ"ז): "וְהָיָ֕ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵיכֶ֑ם מָ֛ה הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את לָכֶֽם ... וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ", וברש"י: ויקד העם - על בשורת הגאולה וביאת הארץ ובשורת הבנים שיהיו להם. ובהגדה ש"פ דרשו פסוק זה על 'הבן הרשע', ומעתה צ"ב, מה שייך 'ויקוד העם על "בשורת...

בפרשתן (י', כ"ה): "וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה גַּם־אַתָּ֛ה תִּתֵּ֥ן בְּיָדֵ֖נוּ זְבָחִ֣ים וְעֹלֹ֑ת וְעָשִׂ֖ינוּ לַה' אֱ-לֹהֵֽינוּ", צ"ב, למה ביקש משה מפרעה זבחים ועולות, הלא 'זבח רשעים תועבה', ובאמת, לא מצינו שפרעה נתן להם, א"כ למה התכוון משה ?

לשיטת הרמב"ן והחזקוני במדבר כו שסרח בת אשר לא היתה בתו אלא חורגת א"כ איך הזכירו כחלק ממנין יוצאי ירך יעקב גם בבראשית מו וגם בתחילת חומש שמות?

בפרשתן (ז', כ"א): "ויהי הדם בכל ארץ מצרים". ובמדרש (שמו"ר ט', י'): לפי שלא היו מניחין אותם לטבול מטומאתן כדי שלא יהיו פרין ורבין, לפיכך לקו המים בדם". וצ"ב הלא קודם מתן תורה מיירי ועדיין לא נצטוו על איסור נדה, ולמה היו בטלין מפריה ורביה.

בפרשתן (ו', כ"ה): "ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה". ופרש"י: "מזרע יתרו שפטם עגלים לעבודה זרה. ומזרע יוסף שפטפט ביצרו". וצ"ע, הלא אמרו (ב"מ נח:): "אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים, אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך, שנאמר וגר לא תונה ולא תלחצנו". ויש בזה איסור...

איתא בפסחים (נג:): "עוד זו דרש תודוס איש רומי: מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו [עצמן] על קדושת השם לכבשן האש - נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו ובאו וגו' ובתנוריך ... אנו שמצווין על קדושת השם - על אחת כמה וכמה". בהקדמה לשו"ת מהרש"ם (אות י"ח) ועוד, הקשו...