קושיא

בפרשתן (ו', כ"ה): "ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה". ופרש"י: "מזרע יתרו שפטם עגלים לעבודה זרה. ומזרע יוסף שפטפט ביצרו". וצ"ע, הלא אמרו (ב"מ נח:): "אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים, אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך, שנאמר וגר לא תונה ולא תלחצנו". ויש בזה איסור...

איתא בפסחים (נג:): "עוד זו דרש תודוס איש רומי: מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו [עצמן] על קדושת השם לכבשן האש - נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו ובאו וגו' ובתנוריך ... אנו שמצווין על קדושת השם - על אחת כמה וכמה". בהקדמה לשו"ת מהרש"ם (אות י"ח) ועוד, הקשו...

ברשב"א נדרים יא: כתב שלא אוכלת וצ"ב מדוע. וגדולה מזו יש לשאול הרי מקרא מלא דיבר הכתוב- כל הבכור תאכלנו אתה "וביתך" וביתו זו אשתו

בדף ל: אמרינן, רבי ישמעאל ברבי יוסי הוה קאזיל באורחא. פגע ביה ההוא גברא. הוה דרי פתכא דאופי. אותבינהו וקא מיתפח. א"ל דלי לי אמר ליה כמה שוין. א"ל פלגא דזוזא יהיב ליה פלגא דזוזא ואפקרה הדר זכה בהו הדר יהיב ליה פלגא דזוזא ואפקרה חזייה דהוה קא בעי למיהדר למזכיה בהו א"ל לכולי עלמא אפקרנהו ולך לא...

בפרשתן (ב', ג'): "ולא יכלה עוד הצפינו", ופרש"י: שמנו לה המצריים מיום שהחזירה, והיא ילדתו לששה חדשים ויום אחד, שהיולדת לשבעה יולדת למקוטעין, והם בדקו אחריה לסוף תשעה, ע"כ. והוא צריך עיון טובא, הרי היתה בגיל 130 שע"פ דרך הטבע אינה ראויה לילד, ולמה מנו לו המצריים משעה שהחזירה, וכי ידעו שיקרה לה נס...

בפרשתן (ב', א'): "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי", ופרש"י: אף היא נהפכה להיות נערה. ובת מאה שלושים שנה היתה. ובשפתי חכמים: "מדכתיב בת לוי משמע שהיתה בת דהיינו נערה". וצ"ב מדוע רק אצל שרה שילדה בגיל תשעים האריכה התורה לפרט הנס, וכאן שיוכבד ילדה בגיל 130, הוזכר הנס רק ברמז ?

בפרשתן (ד', כ"ד): "ויפגשהו ה' ויבקש המיתו". ובנדרים (לא:) סובר רבי יהושע בן קרחה, שהמלאך ביקש להרוג למשה לפי שנתרשל מן המילה, וצ"ע בזה: וכי חייב מיתה משום שנתרשל, והרי אין בה רק עשה לאב.

בפרשתן: "וַיַּ֥רְא יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵֽלֶּה", וברש"י: בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים, ויהוא ובניו ממנשה, ומקורו מדדברי המדרש. וצ"ב, מדוע בברכתו לשאר השבטים לא מצינו זה, וכגון ביהודה שיצאו ממנו מנשה ואחיתופל (סנהדרין קד:), וכן בשאר...

זכור לי גמ' כזו - ולא מצאתי כרגע

בפרשתן (מ"ו, כ"ב): "אלה בני רחל אשר יולד ליעקב", ואילו לעיל מיניה (ט"ו) נאמר גבי לאה: "אשר ילדה ליעקב", מאי שנא ?

ראיתי מידידי הרב י. אלקרייף להק', דבנזיר (ד.) נחלקו רש"י ותוס' בפירוש הסוגיא, לדעת התוס' ורוב ככל הראשונים עיקר מצות הקידוש היא מן התורה, אולם המצוה לקדש על היין היא רק מדרבנן, ומה שאמרו בפסחים (קו.) "זכור את יום השבת לקדשו" – זכרהו על היין, אסמכתא בעלמא היא. ואילו לדעת רש"י, גם החיוב לקדש על...

הבית יוסף סימן תר"ע בתירוציו על קושייתו המפורסמת מדוע תקנו ח' ימים והלא הנס לפי החשבון היה רק ז' ימים. ובתי' הראשון כתב, שלכתחילה חלקו את השמן שבפך לשמונה חלקים ועוד תירץ דהפך נתמלא כל יום עיי"ש (וכבר בתוס' הרא"ש שבת כא: מעיר קו' זו וישב בג' דרכים כג' תי' הב"י) ודרוש בירור היאך סמכו על הנס...