קושיא

כ' הטור שאחרי תקנת זמן בגיטין, אם אשה שזינתה תוציא מתחת ידה גט בלי זמן תצטרך להביא ראיה שנתגרשה לפני החטא, למד בדעתו הבית יוסף, שאם לא תביא ראיה יהרגוה, ותמה: האיך ניתן להרוג מספק??? וכ' הש"ש להגיד [ג-יד] שהנה כ' התוס' בטעם הדבר למה לא נאמר שנעמידה בחזקת אשת איש ומכח זה נהרגנה? ותי' שממול זה...

"וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם... וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" (יד, יח). ופירש רש"י שמלכי צדק הוא שם בן נח. ויש לתמוה טובא, הלא קודם שהוקם המשכן הייתה העבודה מסורה בבכורות, כדאיתא במסכת זבחים (דף קיב:), ואם כן כיצד מונה שם לכהן, והרי יפת היה הבכור?

"וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב" (יד, טז). צע"ג בסדר המקראות, שהרי היה לו לכתוב תחילה שהשיב את לוט ואחר כך את הרכוש. והוא מאחר שעיקר המלחמה ותכליתה הייתה עבור הצלת נפשו של לוט, א"כ כיצד הקדים הכתוב את השבת הרכוש להצלת לוט עצמו?

נשאלתי אייך הגיעו בעלי חיים לאמריקה כשיצאו מתיבת נח הרי היא מוקפת ים ואייך מהרי אררט הם הגיעו לשם

בפסוק כב נאמר: "כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו... מֵתוּ" (בראשית ז, כב). וקשה: לכאורה המילים הללו מיותרות. הרי פסוק אחד בלבד קודם לכן (פסוק כא) התורה כבר פירטה בדיוק מי מת במבול: "וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ... בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה... וְכֹל הָאָדָם". אם התורה כבר כתבה שכולם...

כיצד גזל חמור יותר מהשחתת עריות? על הפסוק "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס" (בראשית ו, יג), מביא רש"י את דברי חז"ל: "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל". ויש לעיין, שהרי פסוק אחד קודם לכן נאמר "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ", ושם פירש רש"י שהיו שטופים בחטאים החמורים ביותר של זנות ועבודה זרה. ואם כן, כיצד ייתכן...

בגמ' בבא בתרא דף איתא דקנין דברים לא מהני, והיינו דכל היכא דאין התחייבות ממון כגון שקנו מידו לחלוק אין הקנין חל, וביארו בזה בכמה אופנים, ויש לעיין למה לא מהני כדין פועל בעלמא דהא כל פועל מהני קנין כיון דמשעבד עצמו למעשה מסוים שיעשה ויש לו זכות בגוף הפועל שמשועבד לו למעשה זה, וא"כ למה לא שייך...

בפרשת וזאת הברכה (דברים לג, יג), מברך משה רבנו את השבטים לפני הסתלקותו. בברכתו ליוסף הוא מתמקד באופן ייחודי בטיב הקרקע ובשבחה של הנחלה, ומכריז: "וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ", ברכה המבטיחה שפע חקלאי וגשמי יוצא דופן. ברכה מופלגת זו מעוררת תמיהה ומצריכה עיון: מה ראתה דווקא ארצו ונחלתו של...

לקראת חג הסוכות, אנו מציינים את זכר ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל בצאתם ממצרים, כפי שנאמר: "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". בהקשר זה, מובא במדרש ילקוט שמעוני (בראשית יח, פב) כי בזכות שאמר אברהם אבינו למלאכים "וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ", הבטיח לו הקדוש ברוך הוא לשלם שכר...

פרי עץ הדר (ויקרא כג, מ) הגמרא במסכת סוכה (דף כט:) קובעת: "לולב הגזול והיבש פסול". רש"י במקום מפרש שהסיבה שהיבש פסול היא שצריך מצווה מהודרת, משום שנאמר "זה אלי ואנוהו". וכאן יש קושי עצום שצריך ביאור: הרי הכלל של "זה אלי ואנוהו" הוא דין של הידור מצווה לכתחילה, והוא אף פעם לא מעכב את עצם המצווה...

בסוכות תשבו... אני ה' אלקיכם (ויקרא כג, מג) על הפסוק של מצוות סוכה חותמת התורה במילים "אני ה' אלקיכם". לפי הכלל המפורסם של רש"י (בספר ויקרא יט, יז וכן בכג, כב), המשמעות של הביטוי הזה היא תמיד: "שאני נאמן לשלם שכר ולהיפרע". והשאלה שזועקת כאן: למה דווקא במצוות סוכה התורה רואה צורך להדגיש את...

בפרשתינו (לא, יא): "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה... הקהל את העם", צ"ע מה עניין שמיטה אצל הקהל, למה נצטווה להקהיל את העם 'למען ישמעו ולמען ילמדו' דווקא מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה ?

בפרשתינו: "כי המצוה הזאת אשר אנוכי מצוך", וצ"ב לדעת הרמב"ן דקא איירי במצות התשובה, מדוע לא תיקנו עליה ברכה ?

ב׳אגרת התשובה׳ לבעל התניא יש הסבר ארוך בגדר התעניות כחלק מהתשובה שבאות הן לזכך את הנפש מהעבירה והינם תחליף לקרבנות. והנה, הוא מציין שם שגם את התענית ניתן לפדות בצדקה. והוא כותב שם ספ״ג וז״ל: האם יש ממש בסברתו? האם ישנה חובה לתת צדקה לאדם שמבקשה עבור רפואת נפשו כדרך החובה שיש לתת לאדם הזקוק לה...

ל' הרא''ש מסכת ביצה פרק א סימן ד וא"ת כיון דבקיאינן בסוד העיבור לעולם לא יארע לנו דבר זה שנצטרך לעשות שני ימים טובים ר"ה. כי אנו בקיאין בסוד העיבור וקובעין ר"ה על פי החשבון ביום שהעדים ראויין לבא. א"כ מהאי טעמא תהא ביצה מותרת. אלא ודאי מדאסר רבא ביצה לבני דורו שהיו בקיאין בסוד עיבור אלמא טעמא...

בפרשת עגלה ערופה נאמר: "וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" (דברים כא, ז). ופירש רש"י: "וכי עלתה על לב שזקני בית דין שופכי דמים הם? אלא, לא ראינוהו ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לויה". ודבר זה צריך ביאור גדול: וכי אם היו זקני בית דין מלווים אותו ונותנים לו צידה לדרך, כלום היה בכך כדי...

בפרשתן: "אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר" (דברים יח, כ). ופירש רש"י: "אשר לא צויתיו לדבר – אבל צויתיו לחברו". והנה יש להקשות: כיצד יכולים בית דין להרשיע נביא זה? הרי חברו שקיבל את הנבואה הוא נביא אמת, וממילא דברי הנבואה יתקיימו במציאות. ואף אם יבוא הנביא האמיתי ויעיד...

לכאורה יש להקשות מדוע לא חוששים בהרמת תינוק בשבת שמא יש צואה בבגדיו(בחיתול) דהוה טלטול כמו הרמת תינוק ואבן בידו דאסור שלא במקום צער

ידועים דברי הרמב''ן שאחרי ג''ש הוויא חזקה משום דאיכא רגליים לדבר מדלא מיחה ועד ג''ש מזדהר בשטריה והוויא רעותא אמנם צ''ע דמדוע שימחה אם לא יהיה דין חזקה ואיך נוצר דין חזקה שבגללו אמור למחות הרי החזקה מתבססת על מאי...

בפרשתן (י"כ, י"ז): ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחבה ושרפת באש ובסנהדרין (עא.): רבי אליעזר אומר: כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת - אינה נעשית עיר הנדחת. מאי טעמא - אמר קרא ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש, וכיון דאי איכא מזוזה לא אפשר, דכתיב לא תעשון כן לה' אלהיכם, ע"כ. והוא צ"ב מדוע לא נימא...