רשע

איתא בגמרא מו"ק טז: "ומנלן דאי מתפקר בשליחא דבי דינא ואתי ואמר לא מיתחזי כלישנא בישא דכתיב (במדבר טז, יד) העיני האנשים ההם תנקר". ולכאורה, מלשון הגמרא משמע, שגם בדתן ואבירם היה שייך לישנא בישא אלמלא שהיה הדבר נוגע לשליחא דבי דינא. וכ"כ הח"ח (רכילות כלל א ס"ק ח): "דגרסינן במו''ק (ט''ז) ומנלן...

וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל (ויקרא טז, ח) לפיכך ציותה התורה לקחת שני שעירים אחד לה' ואחד לעזאזל, ולא לקחת אחד ולחלקהו מחצה לה' ומחצה לעזאזל, כי כשנתערב באחד לה' ולעזאזל ביחד, הוא דבר היותר משחית, כי הצבוע הוא היותר מסוכן...

על הכתוב בפרשת השבוע (ויקרא יט, ג) אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, כותב רש"י: 'סמך שמירת שבת למורא אב, לומר, אע"פ שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך חלל את השבת, אל תשמע לו', ע"כ. ויש להקשות, למה צריך לימוד בפסוק מיוחד שאם אמר לו אביו לחלל את השבת אל ישמע לו, והרי אם...

רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל ביאר מדוע התורה נקראת 'שירה': נתאר לעצמנו שברחבי העיר יפורסמו מודעות גדולות המודיעות על אורח שבא לעיר. פרופסור ידוע בעל שם עולמי הגיע מחוץ לארץ, וימסור לציבור הרצאה בנושא מסוים הנמצא בתחום מומחיותו. ניתן להניח שכמה רופאים ואנשי מקצוע יבואו לשמוע את הפרופסור, ושאר...

דבר שהוזכר בתורה, אבל לכשנרצה לתייג אותו בפורום, נהיה מוכרחים להשתמש בשמו של רשע מפורסם....

בגמרא בקידושין דף מט מובא ''המקדש את האשה על מנת שאני צדיק גמור אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בליבו'' ויש לעיין הרי יש ד' חילוקי כפרה, ואולי בגלל שחתן מוחלין לו על כל עוונתיו, ויש לחקור שהרי רק אם הוא צדיק גמור הוא נעשה חתן וגם שכאן מיירי בקידושין ובפשטות חתן הכוונה לנישואין

פעם אחת בסעודת פורים שאלו את הרבי ר' העשיל זי"ע בימי ילדותו, למה נקרא דווקא המן בשם 'רשע', אם משום שגזר להשמיד ולהרוג את כל היהודים, הלא הרבה שונאי ישראל היו כמותו. שחק העשיל הקטן, והשיב: רשעותו של המן בולטת בזה - כשביקש להשמיד ולהרוג את כל היהודים ביום אחד היה לו לקבוע את זה ליום תשעה באב, יום...

בפרט למ"ד אל תקרי לבת אלא לבית שהיתה אשת מרדכי, ממילא גם הוא הצטער והתמקמק עי"כ (ותוס' כתבו שלא יכל לתת גט וכו'). ועל הנסיון השלישי והשביעי של אברהם אבינו כתב הרמב"ם באבות שנלקחה שרה לבית הערלים לפרעה, ולגרר. ובפרט תתעצם הקושיא, שהלא היתה כנוסה פנימה 75 שנה, בהם לא יצאה מפתח ביתה ולא ראה אותה...

היכן מצינו כזאת, שבזה שנותן צדקה לעני נעשה רשע. מקור וטעם חובה.

שאלה קלה

השאלה היומית, יום שישי י"ג טבת, לפני כשלושים שנה היה מעשה באחד שהסתכסך עם אשתו, ולכן עשה מעשה, ואמר, שקידש את בתו, אך הוא לא מגלה למי הוא קידש אותה, וכמבואר בגמ' קידושין סד: שהאב נאמן לומר קידשתי את בתי, ונהיה מזה סערה גדולה, ונכתבו על זה כמה התירים, ובספר לקיים (ח"ב עמוד שז) מביא הרב יצחק...

שמעתי רשע ראשי תיבות רצון של עצמו. הרשע הוא אדם אנוכי. צדיק מצדיק עליו את הדין וכופף את הרצונות שלו.

יהודי חסיד וגוי רשע ושני שערים ויום שמחה התשובה במילה אחת בלבד. (עדיף להוסיף מקורות)

כותב המלבי"ם (בריש פרשת וישב) שכבר נתבאר בחכמת המדות, שאחר שבכל מדה נטע ה' בנפש האדם שני קצוות מתנגדים כמו הגאוה והענוה, הפזרנות והכילות, הרחמים והאכזריות. והאדם נוטה לרוב לאחד משני הקצוות, רק כי יש בידו להטות א"ע ע"י כח הבחירה שבו אל הקצה השני, הנה ימצא בזה שלשה אופנים. א] המתנהג תמיד במדה...

השיח יצחק על המגילה שואל את השאלה הזאת ועונה: תשובה א' - למה קראו פרשת בלק? וכמו שקראו לפרשת בלק - בלק, כך גם קראו למגילת אנטיוכוס - אנטיוכוס, תשובה ב' לא ידוע מי קראה כך, (את המגילה) יש לציין שבחלק מן המגילות הקדומות נקרא שם מגילה זו בשם מגילת חשמונאי אך מקובל יותר לקוראה בשם מגילת אנטיוכוס...

בגמ' (נדה דף ל:) איתא: ומה היא השבועה שמשביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע. ובאוה"ח בפרשת ויצא מביא מהזוהר (חלק א קמז) וז"ל : ויצא יעקב היא הנפש בצאתה מעולם העליון, ונקרא יעקב על שם יצר הרע הכרוך בעקביו. ואומרו מבאר שבע מקום שממנו יצאו הנשמות יקרא באר מים חיים, ושבע ירמוז אל שבועת ה' אשר תשבע...

יש לעיין האם שם רשע ניתן רק לאחד שחייב במצוות ועובר עליהן, או גם לשוטה שעובר עבירות נקרא רשע אע''פ שהוא פטור מכל מקום הוא רשע כי סוף סוף הוא עושה מעשה רשע ונפק''מ מי שקורא לשוטה רשע אם זה ביזוי או לא ?

מבואר ברש''י [יג יא] ויסע לוט מקדם אמר א''א לא באברם ולא באלהיו עכ''ל ועיין ברש''י [יג י] על שהיו שטופי זמה בחר לו לוט בשכונתם עכ"ל וא''כ בעצם היה חייב מיתה ולמה רדף ומסר נפשו להצילו? [ ואכן מבואר ברש''י [יג ט] אם השמאל ואימנה בכל אשר תשב לא אתרחק ממך ואעמוד לך למגן ולעזר, אבל בכל זאת הלא היה...

מַמְרִים הֱיִיתֶם וכו' מִיּוֹם דַּעְתִּי אֶתְכֶם בהדר זקנים מבעלי התוס': בתחילה כשאמרתי לרשע למה תכה רעך עמד והלשין עלי. עכ"ל. ונרמז באומרו דעתי אתכם, שאז אמר משה אכן נודע הדבר. דעתי בגי' לדתן, כשאמרתי לרשע הוא דתן (דב"ר ב, כח; תרגום יונתן שמות) למה תכה רעך.

וכתב הרא"ם, וז"ל: דאל"כ רעך למה לי, הא בשני אנשים עברים נצים קאי, עכ"ל. ויתכן שכוונתו שאם הם רבים - מנין שהם רֵעִים. אכן לשונו "למה לי" לא כ"כ משמע כן. ויל"ע בכוונתו. ויתכן שכוונתו שהתורה הייתה צריכה לכתוב "למה תכהו"; אך גם זה לא משמע באריכות דבריו ובדרך שיחה הביא בשם התורה תמימה שהכוונה שמותר...