רש"י

מפקפק או נוטל אחת מבינתים (סוכה טו.) מפקפקין לשון חטיטה בדבר סתום לפשפשו, ובלע''ז פוריי''ד, כמו מפקפק ונוטל אחת מבינתיים. [רש"י עבודה זרה לה. ד"ה ואין מפקפקין בה]

היכן רש"י מציין ששכח לכתוב פירוש?

שאלה ברש"י בדף כד: רש"י כותב בד"ה אכילה אחת זית אחד ולכאורה אחד מהדברים שהגמרא דיברה עליהם שמתחייבים זה יום כיפור וביום כיפור מתחייבים בככותבת (יומא פרק ח' משנה ב') ולא בכזית אז למה רש"י פירש כזית?

רש"י (פרק כ"ב פס' ל"א) כתב ושמרתם. זו המשנה. ועשיתם. זו המעשה; ומקורו מתורת כהנים [כמצויין בסוגריים]. ולכאו' קשה שבפר' אחרי (פרק י"ח פס' ד') כתוב "ואת חקותי תשמרו", ורש"י אינו מדגיש שתשמרו זה המשנה, רק שיתכן שסמך על כך שביאר בד"ה ללכת בהם, שהכוונה שלא יאמר למדתי חכמת ישראל, אלך ואלמד חכמת...

האם המפרש על נדרים הוא אכן רש"י או שאחד מתלמידיו? או שזה רש"י מהדו"ק?

עקב שלמדנו בדף היומי שבועות ד. היכן מוזכר ברש"י: "משנה לא זזה ממקומה" (ולא נזכר בגמרא)?

כידוע, הפי' במסכת מכות מדף י"ט: אינו מפי' רש"י, אלא פי' חתנו ריב"ן, ובעמוד האחרון הוא מפי' רבינו גרשום התפלאתי לראות שבהגהות הב"ח (וכן בגליון הש"ס והגהות הגר"א) נכתב רש"י גם בדפים האחרונים למרות שאינם מפי' רש"י

אמר אביי אוי לרשע אוי לשכינו טוב לצדיק טוב לשכינו, שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו לכאורה ברש"י לא גרס שנאמר אמרו צדיק וכו' דזה לשונו: וממילא טוב לצדיק טוב לשכינו דמדה טובה מרובה.

העטלף המכונה כך בימינו, מכונה בצרפתית: chauve-souris וביידיש: פעלדער מויז ברש"י בפרשת שמיני, כותב "התנשמת - היא קלב"א שורי"ץ ודומה לעכבר ופורחת בלילה. ותנשמת האמורה בשרצים היא דומה לה, ואין לה עינים וקורין לה טלפ"א: וכן מובא ברש"י בפרשת ראה "והתנשמת – קלב"א שורי"ץ". בנביא ישעיהו מפרש רש"י...

סוכה מ: לקח בבשר דגים יצא בשר ונכנסו דגים לקח בדגים יין יצאו דגים ונכנס יין מרש"י לקמן (מא. ד"ה לקח) משמע שגרס לקח בבשר יין

ברש"י: צאו ההר. פסוק הוא בספר עזרא וכו'. בגליון הש"ס: פסוק זה בנחמיה, וכן ברש"י בחומש דברים ל"ב כ"ו ודוגמתו מצינו בעזרא ותתן להם, והוא בנחמיה ט', וכן בביצה דף ט"ו ע"ב ברש"י ד"ה אכלו משמנים, וכן לשון הש"ס לקמן דף ל"ז ע"א וכן בעזרא אומר צאו ההר, וזהו ע"פ דברי חז"ל סנהדרין דף צ"ג ע"ב מכדי כל מילי...

היכן רש"י מביא "ככר בפי עכבר" - לא במסכת פסחים? דהיינו שמצטט במקום אחר את הגמ' בפסחים

רש"י ז' ע"א מנות - מיני מעדנים: מנ"ל שזה מעדנים? אולי זה אוכל רגיל?

מצו"ב

רש"י סנהדרין צב. ד"ה שתי אותיות דאמרי' בעלמא (חגיגה טז.) צבאות, אות הוא בצבא שלו, קרי להו 'אותיות' לשון מופלא יש להעיר (אם כוונתו של רש"י למסכת חגיגה) שבמסכת חגיגה הגירסא שונה, וז"ל: ואתא מרבבות קדש אות הוא ברבבה שלו וכו' ה' צבאות שמו אדון הוא בצבא שלו

ברש"י (סוכה יא: ד"ה ואד) וסוכה מעננים ילפינן שהרי זכר לענני כבוד הוא כדכתיב כי בסוכות הושבתי ומתרגמינן ארי במטלות ענניי מדוע הוצרך רש"י להביא ראיה מהתרגום והלא הגמ' בעצמה מביאה כאן את דברי ר' אליעזר: "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ענני כבוד היו" ואמרינן במגילה (ג.) תרגום של תורה אונקלוס הגר...

בשכר צניעות שהיה בו בשאול זכה ויצאת ממנו אסתר [מגילה יג:] זכה ויצאת ממנו אסתר. בתרגום של מגילה מייחס מרדכי ועושהו עשירי לשאול ומשאול עד בנימין, וכתיב היא אסתר בת דודו, ואין לו [לנו] ראיה אחרת בכתובים שיצאה משאול [רש"י] מדוע הוצרך רש"י להביא מקור מהתרגום, ולא די לו מכך שהפסוק קורא לו 'איש...

אתקין אמימר בנהרדעא דמדלגי דלוגי [סוכה נה.] והיינו דלוגי, שאומרים היום מה שאמרו אתמול, כדאמרינן (מגילה כב.) גבי ר''ח רב אמר דולג וכו' [רש"י ד"ה אתקין] פלא, שהרי עיקר מחלוקת רב ושמואל (במגילה שם) אם דולג או פוסק אינו לגבי ר"ח, אלא לגבי מעמדות?

אמר ר' יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן [סוכה טז:] ברש"י: מן הכותל שביניהן. אותה הנעשית לחוץ בין החצרות ותלויה על פני פי הבור, ואע''פ שלא נעשית בשביל המים, דקא סבר מחיצה תלויה מתרת בחצרות אפילו כל טלטול. מה כוונת רש"י באומרו "אפילו כל טלטול", איך זה מתקשר עם המדובר כאן, [יותר היה...

מתי רש"י כותב בגמ' מפרש ומתי מפרש בגמ'?