רש"י

ידוע שיטת רש"י (עי' מנחות דף ב) דהפסול שלא לשמה הוא כשמוציא בפיו דווקא ולא סגי במחשבה, ולכאורה קשה איך שייך לומר לדעת רש"י הכלל של סתמא לשמה הרי לרש"י כל זמן שלא הוציא בשפתיו אין פסול למרות שמחשבתו הוא בפירוש שלא לשמה, והכל תלוי אך ורק בדיבור

היכן מצינו שרש"י כותב שנהג דבר מסויים עד כה, והוא היה טועה בזה ? מקור, והפתרון יחשב מה שאני כיוונתי.

חוץ מהעולה מלשון רש"י פסחים לה. שיבולת שועל - אביינ"א (שיבולת שועל) שיבולת שלה עשוי כזנב שועל האם יש עוד ביאור לעיתוי שועל הכא?

בדף כט: בסוגיה של הוא לפדות ובנו לפדות, והאוקימתא של רבי ירמיה שמדובר בחמש בני חורין וחמש משועבדים לשון רשי: ככתובה בשטר דמיא - ובפדיון עצמו היה מחוייב קודם ששיעבד קרקעותיו ויטרוף את הלקוחות הילכך בחמש בני חרי דאיכא פריק לבריה דאין זה אונאה שהרי מצות בנו עליו יותר ממצותו: בכל הגמרות המבוארות...

?

בגליון 'תורה שבכתב' הביאו: על הפסוק בפרשת השבוע (בראשית ל"ו, ג') וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת, כותב רש"י: 'ולהלן קורא לה (כ"ח, ט') מחלת, מצינו באגדת מדרש ספר שמואל (פרק י"ז) שלשה מוחלין להן עונותיהם גר שנתגייר, והעולה לגדולה, והנושא אשה, ולמד הטעם מכאן, לכך נקראת מחלת שנמחלו...

מי מהראשונים השפיע ביותר על שיטת הלומדות? הרי"ף, הרמב"ם, רש"י, התוספות, רמב"ן, רשב"א, הר"ן וכו' וכו', מי עיצב יותר מכל את צורת הלימוד הישיבתית?

פעמים רבות מצינו בדברי רש"י בשלל פירושיו וחיבוריו סוגריים, יש לעיין ולברר ממי הם, האם מרש"י גופיה, או שמא מחכם אחר, או דלמא המדפיס וכדו' ?

כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹקִים תָּלוּי ברש"י: זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו וישראל הם בניו, משל לשני אחים תאומים וכו'. תקברנו ביום ההוא כי קללת אלקים ס"ת תאומים.

מפקפק או נוטל אחת מבינתים (סוכה טו.) מפקפקין לשון חטיטה בדבר סתום לפשפשו, ובלע''ז פוריי''ד, כמו מפקפק ונוטל אחת מבינתיים. [רש"י עבודה זרה לה. ד"ה ואין מפקפקין בה]

היכן רש"י מציין ששכח לכתוב פירוש?

שאלה ברש"י בדף כד: רש"י כותב בד"ה אכילה אחת זית אחד ולכאורה אחד מהדברים שהגמרא דיברה עליהם שמתחייבים זה יום כיפור וביום כיפור מתחייבים בככותבת (יומא פרק ח' משנה ב') ולא בכזית אז למה רש"י פירש כזית?

מי הוא הראשון שלמד חומש עם רש"י?

רש"י (פרק כ"ב פס' ל"א) כתב ושמרתם. זו המשנה. ועשיתם. זו המעשה; ומקורו מתורת כהנים [כמצויין בסוגריים]. ולכאו' קשה שבפר' אחרי (פרק י"ח פס' ד') כתוב "ואת חקותי תשמרו", ורש"י אינו מדגיש שתשמרו זה המשנה, רק שיתכן שסמך על כך שביאר בד"ה ללכת בהם, שהכוונה שלא יאמר למדתי חכמת ישראל, אלך ואלמד חכמת...

האם המפרש על נדרים הוא אכן רש"י או שאחד מתלמידיו? או שזה רש"י מהדו"ק?

עקב שלמדנו בדף היומי שבועות ד. היכן מוזכר ברש"י: "משנה לא זזה ממקומה" (ולא נזכר בגמרא)?

כידוע, הפי' במסכת מכות מדף י"ט: אינו מפי' רש"י, אלא פי' חתנו ריב"ן, ובעמוד האחרון הוא מפי' רבינו גרשום התפלאתי לראות שבהגהות הב"ח (וכן בגליון הש"ס והגהות הגר"א) נכתב רש"י גם בדפים האחרונים למרות שאינם מפי' רש"י

אמר אביי אוי לרשע אוי לשכינו טוב לצדיק טוב לשכינו, שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו לכאורה ברש"י לא גרס שנאמר אמרו צדיק וכו' דזה לשונו: וממילא טוב לצדיק טוב לשכינו דמדה טובה מרובה.

העטלף המכונה כך בימינו, מכונה בצרפתית: chauve-souris וביידיש: פעלדער מויז ברש"י בפרשת שמיני, כותב "התנשמת - היא קלב"א שורי"ץ ודומה לעכבר ופורחת בלילה. ותנשמת האמורה בשרצים היא דומה לה, ואין לה עינים וקורין לה טלפ"א: וכן מובא ברש"י בפרשת ראה "והתנשמת – קלב"א שורי"ץ". בנביא ישעיהו מפרש רש"י...

סוכה מ: לקח בבשר דגים יצא בשר ונכנסו דגים לקח בדגים יין יצאו דגים ונכנס יין מרש"י לקמן (מא. ד"ה לקח) משמע שגרס לקח בבשר יין