סדרת מאמרים

במאמר הקודם הבאנו את שיטות הראשונים שסוברים שזה שהגמרא מביאה את המעשה של רבה ור' זירא, כוונתה לומר שנדחים דברי רבא שחייב איניש לבסומי, ואסור להשתכר בפורים. אך מאידך יש ראשונים שסוברים שדברי רבא שחייב איניש לבסומי הם להלכה, וחיוב גמור להשתכר בפורים. ראש וראשון לסוברים כך הוא הרי"ף (מגילה דף ג...

בנושא זה – האם יש חיוב להשתכר בפורים, מצאנו מחלוקת ראשונים; ומקורה מהגמרא במגילה דף ז' ע"ב, וזה לשון הגמרא: היינו שרבא אומר שיש חיוב להשתכר בפורים, ומיד אחר כך מביאה הגמרא מעשה שרבה הרג את ר' זירא בגלל שהשתכר. והראשונים נחלקו איך להבין מה כוונת הגמרא. הר"ן מבאר בשם רבינו אפרים, שכוונת הגמרא...

הרי"ף בראש השנה דף ז: הביא רק את דברי ר' זירא שצריך שיתכוון השומע והמשמיע, והשמיט את שיטת רבא, וז"ל: משמע שפוסק כר' זירא – שמצוות צריכות כוונה. וכך הבין בעל המאור, והוא חולק על הרי"ף – וסובר שהלכה כרבא שמצוות לא צריכות כוונה, וזה לשונו (בד"ה לפום): היינו שהיה צד לומר שר' זירא לא פליג על...

איתא בגמרא מסכת ראש השנה דף כח. – כט. וזה לשון הגמרא: תורף הסוגיא הוא כך: הגמרא מביאה את דעת אבוה דשמואל שאם כפו על אדם לאכול מצה – יצא ידי חובתו. משמע שאפילו שלא נתכוון לצאת ידי חובתו – יצא, וכמו שמבאר רש"י שם – וז"ל: ומזה מסיק רבא, שאם אדם תקע בשופר בראש השנה כדי לשיר – ולא כדי לצאת ידי...

במאמר זה נסקור את המנהגים שהונהגו בתפוצות בית ישראל בימי השובבי"ם. מנהג א' - תענית: מנהג זה נחלק לשתי דרכים: א. להתענות בכל שנה מעוברת, בכל יום חמישי מפרשיות שובבי"ם ת"ת. מנהג זה הובא בלקט יושר (ונזכר במאמר הקודם בסדרה), וז"ל: וכך גם מובא במהלכות ומנהגי מהר"ש (אות תמ"ד), וזה לשונו: וכן...

נהגו ישראל קדושים לנהוג תוספת קדושה וטהרה בימי פרשיות שמות – משפטים, ובשנה מעוברת אף בפרשיות תרומה ותצווה, בין בחיזוק בטהרת וקדושת הבית, ובין בלימוד ברציפות, וכן כל חיזוק בשמירת התורה והמצוות. ויש הנוהגים אף להתענות בו. ושומה עלינו לברר מאין הגיע ענין זה, ומה ביאורו ושורשו. המקור הראשון שבו...

הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת האם מברכים על ההדלקה בבית הכנסת כתב הריב"ש בתשובותיו (סימן קי"א), וזה לשונו: היינו שס"ל שצריך לברך על ההדלקה בבית הכנסת, ואין זה ברכה לבטלה – כי מברכים על מנהג, חוץ מאשר מנהג קל. וכן פסק המחבר בשולחן ערוך שצריך לברך, וזה לשונו (סימן תרע"א סעיף ז'): ולכאורה...

חלק א' - שיטת האוסרים איתא בגמרא בנדרים דף לז. – וז"ל הגמרא: משמע מהגמרא שיש איסור ללמד תורה בשכר – שכמו שהקב"ה למדנו בחינם כך גם צריכים אנו ללמד בחינם. אמנם יש שלמדו בגמרא שהאיסור הוא רק בלימוד דאורייתא, אך בדברים דרבנן מותר. ואיתא במשנה (מסכת אבות פרק ד' משנה ה') שגם ללמוד תורה בשכר אסור...

חלק ב' - דעות הראשונים איתא בגמרא במרובה (בבא קמה דף עא.), וזה לשון הגמרא: והנה טעמו של רבי יוחנן הסנדלר הוא מהתורה, ואחר כך מביאה הגמרא מחלוקת רב אחא ורבינא אם מעשה שבת הוא מהתורה כרבי יוחנן הסנדלר, או מדרבנן. וקיי"ל שרב אחא ורבינא הלכה כדברי המקל, ולכן פשוט לכל הדעות שאין הלכה כרבי יוחנן...

זמן קריאת המגילה, ואופן קריאתה המקור הראשון שנוהגין לקרוא את מגילת איכה בתשעה באב, הוא במסכת סופרים (פרק י"ח, ד') – וז"ל: על אף שזהו המקור הראשון שנוהגים לקרותו, מצאנו רמז לכך אף בתלמוד ירושלמי (מסכת שבת, פרק ט"ז, הלכה א' – דף ע"ט.), וזה לשונו: חזינן שישבו וקראו במגילת איכה בערב תשעה באב...

מי כתב את המגילה כתוב בספר דברי הימים ב' (פרק ל"ה פסוק כ"ה), וזה לשון הפסוק: וכן איתא בגמרא (בבא בתרא דף ט"ו.), וזה לשון הגמרא: ומהי קינה זו שקונן ירמיהו? המצודות דוד על הפסוק בדברי הימים מבאר – שהכוונה למגילת איכה. וכן מבואר בתרגום בתחילת מגילת איכה, וז"ל: וכך גם מבאר רש"י על הפסוק...

חלק א' - שיטות התנאים איתא בגמרא (חולין דף טו.), וזה לשון הגמרא: היינו שמצאנו ג' שיטות מה הדין במבשל בשבת – והוא הדין ליהנות מכל סוג של מעשה שבת. לרבי מאיר, בשוגג יכול לאכול מיד, ובמזיד רק במוצאי שבת. לרבי יהודה, בשוגג אפשר לאכול רק במוצאי שבת, ובמזיד נאסר לעולם. לרבי יוחנן הסנדלר, בשוגג -...

חיוב התפילה בציבור במאמר הקודם נתבאר גודל מעלת התפילה בציבור. אבל יש לעיין האם תפילה בציבור חובה היא, או שמא רק מעלה ועדיפות – אך אין זה חובה. והנה, איתא בגמרא (פסחים דף מו.), וזה לשון הגמרא: ומבאר רש"י שם, וז"ל: בפשטות, אין ענין ללכת לבית הכנסת אם אין שם מנין. ואם כן – משמע מדברי רש"י...

מעלת התפילה בציבור איתא בגמרא ברכות דף ו' ע"ב, וז"ל: היינו שמבואר בגמרא שיש ענין שיהיו עשרה אנשים בבית הכנסת – לכאורה משמע בזמן התפילה, ואם אין עשרה הקב"ה כועס. ועוד איתא שם בגמרא (ברכות דף ז: - ח.), וז"ל: מבואר בגמרא שיש ג' דרגות בתפילה. א' – להתפלל בבית הכנסת. ב' – להתפלל עם עשרה אנשים...

מקום גניזת הבאר כפי שנתבאר לעיל, לאחר מיתת מרים חזרה הבאר בזכות משה ואהרן, והגמרא בתענית (דף ט.) אומרת שלאחר שמת אהרן המשיכה הבאר רק בזכות משה, וכשמת משה פסקה הבאר מלנבוע. וז"ל הגמרא: אבל מה קרה עם הבאר מאז שהפסיק לנבוע – אין בידינו מקור, אבל כפי שנראה בהמשך הבאר הגיעה לארץ ישראל ביחד עם עם...

אופן השימוש בבאר וסגולותיו הנה יש לעיין, כשעברו ישראל ממקום למקום במהלך מסעותיהם במדבר, איך עבר הבאר ממקום למקום. והנה לעיל הבאנו את דברי רש"י בתענית דף ט. וז"ל: והיינו שרש"י מבאר שהבאר היתה מתגלגלת ביחד עם מסעות עם ישראל לכל מקום שהלכו. וכך גם כותב רש"י בפסחים (דף נד:) ביתר ביאור, וז"ל...

יצירת הבאר ונתינתו לבני ישראל במדבר במשנה במסכת אבות מבואר, שהבאר נבראה בערב שבת הראשון אחר בריאת העולם, בבין השמשות. וז"ל המשנה (פרק ה' משנה ו'): ומפרש שם רבי עובדיה מברטנורא, וז"ל: הבאר נוצרה אמנם בבריאת העולם, אך אלפי שנים שכבה ללא שימוש עד שיצאו בני ישראל ממצרים, והלכו במדבר ארבעים שנה...

חיבור התרגום איתא בגמ' מגילה דף ט. וזה לשון הגמרא: הגמרא מביאה את סיפור חיבור תרגום התורה ליוונית. תלמי המלך הביא שבעים ושניים מזקני ישראל, וציווה על כל אחד בנפרד לתרגם את חמישה חומשי התורה ליוונית. ונעשה נס, וכולם שינו את אותם שינויים שהיו עלולים לעורר 'בעיות', למרות שלא היו בקשר אחד עם...

לדמותו של עקילס הגר איתא במדרש תנחומא (פרשת משפטים אות ה'), וז"ל: במדרש מסופר על אחיינו של אדריאנוס קיסר רומי, שנקרא 'עקילס' ורצה להתגייר. אך כיוון שידע שהקיסר לא יאפשר לו לעשות כן, עשה תחבולה והצליח להתגייר. אותו הסיפור בשינוי מעט מופיע גם בשמות רבה (פרשה ל' אות י"ב), וז"ל: בשתי הסיפורים...