סדרת מאמרים

מעלת התפילה בציבור איתא בגמרא ברכות דף ו' ע"ב, וז"ל: היינו שמבואר בגמרא שיש ענין שיהיו עשרה אנשים בבית הכנסת – לכאורה משמע בזמן התפילה, ואם אין עשרה הקב"ה כועס. ועוד איתא שם בגמרא (ברכות דף ז: - ח.), וז"ל: מבואר בגמרא שיש ג' דרגות בתפילה. א' – להתפלל בבית הכנסת. ב' – להתפלל עם עשרה אנשים...

מקום גניזת הבאר כפי שנתבאר לעיל, לאחר מיתת מרים חזרה הבאר בזכות משה ואהרן, והגמרא בתענית (דף ט.) אומרת שלאחר שמת אהרן המשיכה הבאר רק בזכות משה, וכשמת משה פסקה הבאר מלנבוע. וז"ל הגמרא: אבל מה קרה עם הבאר מאז שהפסיק לנבוע – אין בידינו מקור, אבל כפי שנראה בהמשך הבאר הגיעה לארץ ישראל ביחד עם עם...

אופן השימוש בבאר וסגולותיו הנה יש לעיין, כשעברו ישראל ממקום למקום במהלך מסעותיהם במדבר, איך עבר הבאר ממקום למקום. והנה לעיל הבאנו את דברי רש"י בתענית דף ט. וז"ל: והיינו שרש"י מבאר שהבאר היתה מתגלגלת ביחד עם מסעות עם ישראל לכל מקום שהלכו. וכך גם כותב רש"י בפסחים (דף נד:) ביתר ביאור, וז"ל...

יצירת הבאר ונתינתו לבני ישראל במדבר במשנה במסכת אבות מבואר, שהבאר נבראה בערב שבת הראשון אחר בריאת העולם, בבין השמשות. וז"ל המשנה (פרק ה' משנה ו'): ומפרש שם רבי עובדיה מברטנורא, וז"ל: הבאר נוצרה אמנם בבריאת העולם, אך אלפי שנים שכבה ללא שימוש עד שיצאו בני ישראל ממצרים, והלכו במדבר ארבעים שנה...

חיבור התרגום איתא בגמ' מגילה דף ט. וזה לשון הגמרא: הגמרא מביאה את סיפור חיבור תרגום התורה ליוונית. תלמי המלך הביא שבעים ושניים מזקני ישראל, וציווה על כל אחד בנפרד לתרגם את חמישה חומשי התורה ליוונית. ונעשה נס, וכולם שינו את אותם שינויים שהיו עלולים לעורר 'בעיות', למרות שלא היו בקשר אחד עם...

לדמותו של עקילס הגר איתא במדרש תנחומא (פרשת משפטים אות ה'), וז"ל: במדרש מסופר על אחיינו של אדריאנוס קיסר רומי, שנקרא 'עקילס' ורצה להתגייר. אך כיוון שידע שהקיסר לא יאפשר לו לעשות כן, עשה תחבולה והצליח להתגייר. אותו הסיפור בשינוי מעט מופיע גם בשמות רבה (פרשה ל' אות י"ב), וז"ל: בשתי הסיפורים...

לדמותו של יונתן בן עוזיאל איתא בגמרא (סוכה דף כח:), וז"ל הגמרא: מדברי הגמרא אנו מבינים את עוצם גדלותו של התנא האלוקי יונתן בן עוזיאל. אין לשער ולתאר עוצם קדושתו – אם רבן יוחנן בן זכאי שאמרו עליו שהוא הקטן מבין תלמידיו של הלל הזקן הגיע לדרגות נשגבות כאלו, יונתן בן עוזיאל שהוא הגדול מבין...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י"ג 'האם מותר להתעטף בטלית ולהניח תפילין בין גאולה לתפילה - חלק שני' הנה במאמר הקודם נתבאר, שלדעת התוס' מותר להניח תפילין בין גאולה לתפילה. ועדיין יש לדון, האם לדעת תוס' והראשונים שסוברים כמותו שמותר להניח תפילין בין גאולה לתפילה ולא הוי הפסק, האם סבירא ליה שגם...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י"ב 'האם מותר להתעטף בטלית ולהניח תפילין בין גאולה לתפילה - חלק ראשון' איתא בגמרא ברכות דף י"ד:, וז"ל הגמרא: הגמרא מביאה מעשה על רב שהניח תפילין אחר קריאת שמע, ורק אחר כך התפלל. ובתחילה סברה הגמרא שעשה רב כן בכוונה, ולבסוף מסיקה הגמרא שבאותו היום איחר השליח להביא...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י"א 'האם תפילה בציבור גוברת על סמיכת גאולה לתפילה' הנה יש לדון, מה יהיה הדין אם אדם נכנס לבית הכנסת ומוצא שהציבור עומד להתחיל תפילת שמונה עשרה, ולא יהיה לו אחר כך מנין אחר, אבל הוא עדיין לא קרא שמע וממילא לא אמר ברכותיה ולא הזכיר גאולה. ועכשיו – אם יתפלל עם הציבור...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י' 'האם מותר להפסיק כדי להכריז דברים שהם צורך התפילה' הנה מצוי שקודם תחילת שמונה עשרה מכריז הגבאי הכרזות בכדי להזכיר דברים לציבור, כגון 'יעלה ויבוא' 'על הניסים' 'מוריד הטל' וכדו'. ויש לעיין איך מותר להכריז זאת בין גאולה לתפילה, הרי לכאורה הוי הפסק. והרשב"א נשאל...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ט' 'האם מותר לענות לקדיש ולקדושה בין גאולה לתפילה' כתבו התוס' בברכות דף יג: וז"ל: היינו שתוס' אומר שאסור להפסיק בין גאולה לתפילה כדי לענות לקדיש ולקדושה. ותוס' אומר שכך משמע בברכות דף לא. בפרק אין עומדין. אך זהו פלא, שאין שם שום הוכחה שאסור להפסיק בקדיש וקדושה...

במהות החסרון דאינו ברשותו מבוא: ויאמר לקוצרים ה' עמכם - ברצוני לבוא בסדרת מאמרים לבאר יסודות הלכות בעלות המסתעפים לפרשיות התורה העוסקות בזה, פר' גזלה פר' נזיקין והלכות ההנהגה בממון המסופק - משפטי הממון. במאמר דלהלן נבוא בתמצית להעמיד תצמית תפיסת הבעלות, מתוך החסרון דאינו ברשותו וחי' התורה בפר'...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ח' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק שני' במאמר הקודם נתבאר שבשבת מותר לומר ושמרו או משום שמותר להפסיק בין גאולה לתפילה, או משום שהוה כגאולה אריכתא. אמנם גם לסוברים שבשבת מותר להפסיק בין גאולה לתפילה, ביום טוב לכו"ע צריך לסמוך כמו שכותב...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ז' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק ראשון' בנוסח ספרד, וכן בנוסח עדות המזרח, נוהגים לומר בשבת אחר ברכת השכיבנו את פסוקי "ושמרו". וביום טוב נוהגים לומר את הפסוק "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם", או את הפסוק "וידבר משה את מועדי...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ו' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק שני' במאמר הקודם נתבאר הובא מהבית יוסף שעל פי הזוהר אין להפסיק באמן בין גאולה לתפילה. אמנם הלבוש (סימן קי"א סעיף א') מביא את הזוהר, ואחר כך כותב שעל פי הסוד כן צריך לענות אמן – וכך סבירא ליה להלכה למעשה. וז"ל: עד...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ה' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק ראשון' כתב רש"י בברכות דף מה: וז"ל: היינו שרש"י אומר שיש לענות אמן אחר ברכת גאל ישראל שבשחרית. וכן כתב הרבינו יונה על הרי"ף במסכת ברכות (דף ל"ג: מדפי הרי"ף) וז"ל: ולכאורה צריך עיון, שהרי זה הפסק בין גאולה לתפילה...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ד' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בחול' הגמ' בברכות דף ד: אחר שהיא מביאה את דברי ר' יוחנן שצריך לסמוך גאולה לתפילה, שואלת וז"ל: היינו, שמצאנו ב' הפסקים בין הגאולה לתפילה בערבית – ברכת השכיבנו ופסוק 'ה' שפתי תפתח'. והגמ' עונה, שזה נחשב כגאולה אריכתא. וזה...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ג' 'האם גם ביום טוב אין צריך לסמוך' כתוב בספר מנהגי המהרי"ל במנהגי ראש השנה אות ב' וז"ל: השואל שאל, שלכאורה כפי שנתבאר במאמר הקודם שבשבת יש סוברים שכיוון שאינו יום צרה אין צריך לסמוך גאולה לתפילה, אם כן גם יום טוב אינו יום צרה ולכאורה אין צורך לסמוך גאולה...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ב' 'האם גם בשבת צריך לסמוך' האור זרוע בהלכות קריאת שמע סימן י"ד כתב וז"ל: היינו שכיוון שהירושלמי כתב שנלמד דין זה מתהילים כמו שהבאנו בחלק הקודם מדברי רש"י בברכות וז"ל: ומכיוון שהלימוד הוא מיענך ביום צרה, ושבת אינה יום צרה – לכן אמר רבינו תם שבשבת אין לחוש לסמוך...