שבת קודש

הנה ושבת הוא אותיות ו-שבת, היינו שע"י העבודה של ימי השבוע ושבת קודש, אפשר להגיע עד ה' אלקיך. וכמ"ש ששבת הוא מלשון לשוב, וסגולתה היא תשובה מאהבה. וכל הבריאה חוזרת לשורשה. וזהו ענין עליית העולמות שיש בבריאה בשבת קודש.

אפנה לביאור שכתבתי בעבר, ומתוכו ניתן ללמוד על הקשר בין יציאת מצרים ליום השבת https://forum-otzar-hatorah.co.il/blogs/post/%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA.230/

באשכול זה ניתן יהיה להעלות שמות של חברות שמחללות שבת, למען ידע הציבור ויזהר.

וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹקֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח (ויקרא ב, יג). שלחן - כמזבח נפסק להלכה בשלחן ערוך (או"ח סי' קסז, ה) לא יבצע עד שיביאו לפניו מלח או ליפתן ללפת בו פרוסת הבציעה, ואם היא נקייה או שהיא...

רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא (כא, יט) בספה"ק תפארת שלמה (פרשת משפטים) פירש בדרך רמז, כי "שִׁבְתּוֹ יִתֵּן" מרומז על קדושת שבת קודש, אשר על ידה זוכין לרפואה – "וְרַפֹּא יְרַפֵּא". ורפואה זו אינה אמורה ברפואת הגוף בלבד, אלא גם ובעיקר ברפואת הנפש מחולי העוונות, כי שבת קודש בכוחה לרחם...

כתב המהרש"א ב"חידושי אגדות" על דברי חז"ל "שבת היא מלזעוק", וביאר "דלא התירו לזעוק בשבת על חולה" וכו', שהגם שאנו מנועים מלזעוק ביום השבת, הלא אין צורך בזה, שהרי השבת עצמה מסוגלת לרפואה ועל ידה תבוא רפואה לחולה. זאת ועוד שהרי אם נזעק אז לבקש רפואה, ישתמע מזה כאילו אנו מכחישים ח"ו בסגולת המרפא של...

מלבי"ם וכדוגמא זו ערך ה' חוקי הטבע והמערכת שהם סובבים גלילים במערכתם תמיד, ובזה יתן לחם לכל בשר ולכל גויה די מחסורה, וזה מלאכת ההנהגה הטבעיית שנעשה בששת ימי המעשה. אבל מעת שנברא האדם שהיה הכונה שיעבוד את ה' וישמור מצותיו, ואז טרף חוקו ולחם כל בשר יקצב לפי המעשה. ובעת ימרה פי ה' יעמיד את המערכה...

הרמב"ם (הלכות שבועות פ"ה הי"ח) הביא דוגמאות לשבועה שחלה בכולל לבטל את המצווה, כגון שנשבע שלא יאכל מצה שנה או שתיים או שלא ישב בצל סוכה לעולם או שלא יעלה עליו בגד שנה או שתיים. ולכאורה תמוה, איזה מצווה יש שצריך ללבוש בגד שלא חלה השבועה אלא בכולל. ועי' בכס"מ וברדב"ז בשם הר"מ פדווא ומעצמו שדנו...

ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ בתיקו"ז (תי' ס"ט) בדד בגי' י', הם י' לבושים של שכינה בשבת קודש. ולפי"ז וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר היינו בשבת קודש, כמו שאומרים בתפילה ולא נתתו וכו' לעובדי פסילים וכו'.

חכמינו ז"ל אמרו, שבמוצאי יום הכיפורים יוצאת 'בת קול' ומכריזה: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ", כלשון ספר קֹהלת. ולילה זה הוא מעין חג, ואוכלים ושמחים בו. וכשחל יום הכיפורים בשבת – נחלקו הפוסקים אם יש חובה לאכול סעודת 'מלוה מלכה' במוצאי היום; ולמרות שכל אדם אוכל...

בסעודת 'מלוֶה מלכה', לכתחילה יש לאכול פת. ואמרו רבותינו שאכילת פת חמה במוצאי שבת, יש בה רפואה. וכן ראוי להדר ולאכול בסעודה זו בשר או תבשיל אחר. אולם, אם אין לו פת ותבשיל, או שאין בכחו לאוכלם מחמת שאכל סעודה שלישית בסמוך לצאת השבת – רשאי לקיים סעודת מלוה מלכה במיני מאפה, או לפחות בפירות. וכתבו...

סעודת 'מלוֶה מלכה' נועדה ללוות את השבת, ולכן ראוי להסמיכה ככל האפשר ליציאת השבת, שהרי אין מלַוים אדם חשוב אלא בשעת יציאתו; ומי שאינו תאֵב לאכול, ראוי שלא יעסוק במלאכה בדרך של 'קביעות' עד לאחר הסעודה. ועל פי הקבלה, אין לאחר את הסעודה מעבר לחצות הלילה, כיון שבמידה מסוימת, שׂוררת קדושת השבת רק עד...

מצוה ללוות את השבת – שנקראת 'כלה' ו'מלכה' – ביציאתה, כדרך שמלוים אדם חשוב בצאתו ממקומו. ועיקר המצוה היא באכילת סעודה רביעית, המכונה 'מלוֶּה מלכה'; ויש נוהגים גם להרבות אוֹר במוצאי שבת יותר מאשר בימות החול, וכן לומר לאחר ההבדלה זמירות ופיוטים, כדי ללוות את השבת מתוך אורה ושמחה. ומצוה לערוך את...

לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה ברש"י: באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו, משה רבינו, אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו וכו' ושמח משה על הדבר, ועל זאת אמר להם היום הזה נהיית לעם וגו', היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום. ואולי כמו שיום מתן...

וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם י"י נִקְרָא עָלֶיךָ, היינו בשבת קודש, שמא דקודשא בריך הוא, וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ, שאפילו עם הארץ אימת שבת עליו (ירושלמי דמאי פ"ד ה"א, מובא בתוס' כתובות נה: ד"ה ובתרומת, ובחולין עה: ד"ה אף).

רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה בשפת אמת (תרל"ד) הַיּוֹם רמז על יום השבת. אפשר לרמז מה שאמרו (ב"ר יא, ב) ויברך את יום השביעי, ברכו באור פניו של אדם, לא דומה אור פניו של אדם כל ימות השבת כמו שהוא דומה בשבת. וזהו ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה, היינו שאני נותן לפנים שלכם ברכה...

שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ברש"י: ובראשונות הוא אומר זכור, שניהם בדבור אחד ובתיבה אחת נאמרו ובשמיעה אחת נשמעו. אפשר עפימ"ש בספר נפש חיים לר"ח פלאג'י לבאר שמור את יום השבת כאשר צוך עפ"י אמרם אם תאמר חילל יהושע את השבת, אני צויתי לו וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי...

בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ בחומש היכל הברכה שבת בגימטריא אהבה בכל לב אהבה בכל נפש אהבה בכל מאד, עיי"ש. אפשר להוסיף שלכן סמיך ליה זבת חלב ודבש ס"ת שבת. ובמדרש בכל לבבך כאברהם אבינו דכתיב ומצאת את לבבו נאמן לפניך, ובכל נפשך כיצחק אבינו שמסר נפשו בעקידה, ובכל מאדך כיעקב...

בשפת אמת (תרמ"ט): וכמו שיש מ"ח שבתות בשנה כמו כן מ"ח מסעות בעולם. ובמקום אחר (תרנ"ד) כותב השפת אמת: וכמו כן יש נ' שבתות בשנה וכו' כמו כן היה באלה נ' מסעות, לפי מה שכתב רש"י שחזרו לאחוריהן ח' מסעות נמצא שהם חמשים. עכ"ל. וראה רש"ש מנחות ל. (ד"ה תד"ה פסוק).

זאת חקת התורה, "זאת" זה מידת מלכות כנודע, והוא רמז לשבת קודש יום השביעי מידת מלכות. ונרמז בתיבת "זאת" ג' סעודות של שבת, ז' - ליל שבת שהיא תחילת יום ז', א' - עתיקא קדישא כנודע, ת' - תפארת זעיר אנפין. גם זאת ר"ת זעיר אנפין תפארת. חקת ר"ת חקל תפוחין קדישין. "התורה" מרמז שבשבת יעשה כולו תורה...