שליו

מסתמא לא צדו שליו בשבת מאחר שאי אפשר לאכלו בשבת כי אסור לשחוט אותם בשבת. אך האם יש למישהו מראה מקום שמדבר על זה האם היה שליו בשבת או לא.

לא יום אחד ולא יומיים ולא חמישה ולא עשרה ולא עשרים יום וצ"ב הפירוט. וברמז מקבלים את המילה בכיה מצד שלא רצו את ה-א' אלופו של עולם, שלא קיבלו הנהגת ה' בשלימות, והביאו עליהם ב כ י ה [2, 5, 10, 20]

בענין אכילת השליו היתה חיוב במצות עשה או לא הנה מצינו שנחלקו האחרונים האם הוה מצוה באכילת השליו או לא דהנה האור החיים (במדבר פי"א פי"ט) כתב דהוה עשה דכתב וז"ל: ואכלתם צריכין אתם לאכול בחיוב, ובדרך רמז כפל לומר כן לרמוז להם שאם יחזרו בתשובה גם כן על כל פנים יאכלו בשר כי יצא דבר מלך שלטון וכו'...

שְׂלָיו וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם (במדבר יא, לא). השְׂלָיו הוא עוף שמן מאד (רש"י שמות טז, יג) שבשרו טוב וערב למאכל. בגמרא (יומא עה, ב) מובא שיש ארבעה מיני שְׂלָיו, ואלו הן: שיכלי, קיבלי, פסיוני, ושליו. הטוב יותר הוא – שיכלי, והפחות טוב נקרא – שְׂלָיו, שהיא כמו ציפור...

מצאתי דבר מעניין בפי' רבינו חיים פלטיאל - מן הראשונים (תלמיד חבר למהר"ם מרוטנבורג) וזה לשונו: מן הים - ים ממש עופות שגדילים על אילנות אצל המים וכשמתבשלים כל צרכם נופלים במים ואותו עוף אינו טעון שחיטה רק משום מראית העין וכו' הם נתרעמו שתי תרעומות זכרנו את הדגה, גם מבשר, ועתה נתן להם מין אחד שהיה...

וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן וכו' בבעל הטורים: לזרא באל''ף, שמצאו בו כל מיני טעמים חוץ מאחד, והוא טעמו של לויתן. ובפי' עיטור ביכורים מבאר (ובדפוסים אחרים נוסף זאת בתוך דברי הבעל הטורים) שהוא משום עין לא ראתה אלקים זולתך. אפשר לרמז יען אותיות עין, לזרא ר"ת לא ראתה אלקים זולתך. ויש לחקור אם...