סוכות

רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה בתורת משה להחתם סופר כתב שמשה רבינו התפלל תקט"ו תפילות, ג' תפילות בכל יום [וראה בפני יהושע (ברכות לב. ד"ה דרש רבי שמלאי) החשבון באופן אחר], ולפי החשבון שלמו תפילותיו ביום שני של סוכות בשחרית, ואם היה מתפלל גם מנחה, היה עת רצון והיה נענה...

במדרש רבה ועץ חיים תאוה באה זה מלחמת סיחון ועוג. אפשר הכוונה על פי המדרש שמלחמת עוג היה אחר סוכות, וזהו עץ חיים מרמז לד' מינים [וכמ"ש בבעל הטורים בפרשת אמור עץ חיים בגי' לולב], שבזכות הד' מינים נצחו את סיחון ועוג...

קס"ח פסוקים בפרשה כמנין ע' פרים וצ"ח כבשים בחג.

בשו"ע (סי' תרכח ס"א) נפסק סוכה ע"ג סוכה, הסוכה התחתונה פסולה רק אם יכולה לקבל כרים וכסתות של העליונה ואפי' אם זה ע"י הדחק [ולר"י במשנה סוכה פ"א מ"ב אפי' אם יכול לקבל ע"י הדחק, מכיון שאינו יכול לקבל ברווח], דהיינו שגג התחתונה [וקרקעית העליונה] מתנענע, כדפירש הרמב"ם (פיה"מ סוכה שם) ומובא במשנ"ב...

יש כמה וכמה דעות בחז"ל מתי הגיעו המלאכים לבקר אצל אברהם אבינו. האם בחג הפסח או בחג הסוכות. באשכול זה נדון בדבריהם הק', ונביא מדברי הספה"ק בעומק הענין.

כתב בביאור הלכה (סימן ס ד"ה וי"א) וז"ל: מבואר בדבריו שאכילת מצה בפסח ואכילת כזית בסוכה בלילה הראשון שניהם חשיבי מצוות שתלויות באכילה לענין הכוונה. וצ"ב מה ההשוואה בין אכילת מצה בפסח שגוף המצווה היא אכילת המצה ונמצא נהנה מגוף המצווה, ועל כן אין הכוונה מעכבת במידי דהנאה, ואילו אכילת כזית בסוכה...