סוכות

ויעקב נסע סכתה הטור (או"ח סי' תיז) הביא בשם אחיו ר' יחיאל, שהמועדים כנגד האבות, וסוכות כנגד יעקב, שנאמר "ויעקב נסע סוכותה". ויתכן לרמוז, שסוכות הוא זמן שמחתנו, ויעקב באלב"ם ש' ה' ח' מ', אותיות שמחה.

איך יתכן סוכה שלגברים היא פסולה ולנשים היא כשרה? איתא במס' סוכה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית בי"ש פוסלין וב"ה מכשירין ולהלכה נקטו כבי"ש שחיישנן שמא ימשך ולפי"ז אצל גברים שיש חיוב ישיבה בסוכה גזרו אבל נשים שאין חיוב ישיבה בסוכה וממילא לא גזרו שמא ימשך יהא כשר. ואולי אפשר לחדש דשמא ימשך...

נפל במוחי שבס"ג אומרים שאוכלים כנגד יעקב , אב המון 70 נפש ונזכה לינצל מגוג ומגוג דהנה יעקב אבינו- תחילת היווצרות אומה, וממנו נוצרו 70 נפש להכנע 70 אומות העולם ובזכותו נינצל מ-גו"ג ומגו"ג -גי' 70 וכן סוכות כנגד יעקב [-טור הל' ר"ח]. ובו מקריבים 70 פרים, לבטל כח אומה"ע וכן טמון ברמ"ז בשם יעקב -יב"ק...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשו"ע סי' תרנ"א סי"ב "ואם היו ארבעתן מצויים אצלו ונטלם אחד אחד, יצא". וברמ"א שם "ובלבד שיהיו כולם לפניו". ויש לעיין היאך הדין אם היו לו כל ד' המינים אבל רוצה ליטול אחרים שלא היו לו ביחד, כגון שנטל לולב והדס וערבה בזה אחר זה, והיה לפניו אחרוג אחד, ואחר כך נזדמן לו אתרוג אחר...

ספר אור צפון ביאור ההושענות ההקפות והנענועים

כתב הטור סימן תיז ושמעתי מאחי הר"י טעם לדבר לפי שהמועדי' נתקנו כנגד אבות פסח כנגד אברהם דכתיב (בראשית יח) לושי ועשי עוגות ופסח היה שבועות כנגד יצחק שתקיעת שופר של מתן תורה היה בשופר מאילו של יצחק: סוכות כנגד יעקב דכתיב (בראשית לד) ולמקנהו עשה סוכות וי"ב ראשי חדשי השנה שגם הם נקראים מועדים כנגד...

כי בסוכות הושבתי את בני ישראל לדעת ר"ע סוכות ממש עשו להם, וצ"ב למה לעשות זכר לסוכות אלו ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת ע"כ קרא המקום סכות, והוא מקושי ההבנה הרי אם רגיל היה לעשות סוכות למקנהו בכל מקום אשר הלך, למה רק פה מספרת הכתוב את זה, ולמה רק פה עשה זכר לזה וקרא שם המקום על שם...

מדוע חג הסוכות נקרא בשם 'זמן שמחתנו'? הלא שמחה אינה מגדירה מהות של דבר אלא היא תוצאה מגורם כלשהוא, ופשוט שלא שייך לצוות לשמוח בלא לבאר מהו הגורם שיביא את השמחה... ולמשל בפסח ובשבועות שבודאי גם בהם נצטווינו לשמוח אבל מ"מ הגדרתם היא 'זמן חרותינו' 'זמן מתן תורתינו' ורק כתוצאה מזה מצווים אנו לשמוח...

כתב המטה אפרים (סי' תרכה סנ"ט), שגם מי שאינו אוכל כעת, יכול להוציא את חבירו בברכת המוציא של ליל א' דסוכות, מדין ערבות. ובאלף למטה (שם ס"ק צח) הביא כן מהאליה רבה (סי' קסז). וביאר הדברים, שבכל שבת ויו"ט א"א להוציא, כיון שטעם האכילה הוא משום עונג, ואם מצטער מהאכילה פטור, ולכן נחשב שאינו מחויב...

בנוסח היהי רצון שלפני נטילת לולב אומרים ויושפע לנו שפע מדעת עליון לנוה אפריון. וחשבתי לבאר, שכל יהודי הוא מקדש בפני עצמו. כמו שנאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכו". בתוכו של כל אחד ואחד. ואנחנו מבקשים את הדעת העליון. ויובן ע"פ דברי הבעל התניא, שמסביר שהכל קשור בדעת. כלומר, אפשר להשיג השגות גבוהות...

מופיע במדרש רבי תנחומא מה ישראל עושין. נוטלין לולביהן ביום טוב ראשון של חג ומהללים ומקלסים לפני הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא מתרצה להם ומוחל להם, ואומר להם, הרי ותרתי לכם את כל עונותיכם הראשונות, אבל מעכשו הוא ראש חשבון. לכך כתיב: ולקחתם לכם ביום הראשון, ראשון לחשבון עונות. ובזה מיושב ד' הימים

כיצד יתכן מקרה שלא יד"ח ביום הראשון בנטילת לולב אמנם בסוף השבוע מתברר שיצא יד"ח.

בהרבה סוכות ציבוריות כגון בתי כנסת וכל שכן מקומות ענקיים כמו הכותל המערבי או אפי' חנויות מאפיות מסעדות וכדו' מלבד מה שעפ"י רוב יש מה לחוש על כשרות הסוכה "בדיני עשיית הסוכה" לכאו' יש בעיה נוספת בדין המבואר ברמ"א בסימן תרמ ד, "ואם עשאה מתחלה במקום שמצטער באכילה או בשתייה או בשינה, או שא"א לו...

שמעתי בשם הגרד"ל שליט"א שנוהג להחמיר שלא לבלוע מחוץ לסוכה מה שנשאר בפיו מהסעודה [ואיני יודע אם זה מעיקר הדין או חומרא]. והנה אם נאמר שמותר, כמו שאולי אפשר לדייק מזה שלא הזהירו על זה בספרים - לכאורה הטעם כי חובת "תשבו כעין תדורו" היא לעשות בסוכה את מה שרגיל לעשות בבית, כמבואר בכמה מקומות. והנה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתב הרמ"א סי' תרנ"א ס"א, דיש להשפיל את ההדס והערבה בתוך איגוד הלולב כדי שיטול כל ג' מינים בידו בשעת הברכה, והיינו שלא יאחז רק בלולב וממילא ינטלו גם ההדס והערבה הקשורים עמו. וכתב בביאור הגר"א והביאו במשנה ברורה שם, דאע"פ שלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה, מ"מ לכתחילה במקום דאפשר...

דבר שאדם מחוייב לעשות בסוכה, אבל לאחר שעשה זאת בסוכה הוא לא קיים מצוה?

איך יתכן אדם ישב בסוכה ולא יד"ח ואילו אשתו מקיימת ואף מברכת על זה?

אם מאן דהוא יוכל להעלות פרטי ותיעוד מהסיבובי שערים סוכות תשפ"ו?

איך יתכן שאדם נטל אתרוג ביום הראשון ויד"ח אבל בשאר הימים לא? לא השתנה שום דבר באתרוג.

שמאלך תחת לראשי וימינך תחבקני. חיבוק- שנים כהלכתן ושלישית אפי' טפח. רבותי!!! עד עכשיו זה היה בדרך של תחת ראשי קצת לוחץ לפעמים קצת מפחיד. אבל עכשיו אנו מגלים שזה היה לפני החיבוק הגדול. היש לך שמחה גדולה מזו.