סוכות

הנה, המילה ס(ו)כ(ו)ת מוזכרת בתורה כ - 12 פע' ואין בכלל סוכת או סוכות, ויש או סכת או סכות וצ"ב מה פשר הענין, אימתי סכת ואימתי סכות?

כ' הטור (סימן תקפא) נוהגין באשכנז להתענות כולם בער"ה וסמוך לזה ממדרש ר' תנחומא ולקחתם לכם ביום הראשון וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא אלא ראשון לחשבון עונות משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו בא אליה בחיל לגבותו כשנתקרב אליה בעשרה פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו אין לנו מה ליתן לך הניח...

דעתו של ר' חיים 'מבריסק' שאחר שקיים אדם מצוה אינו יכול להוסיף הידור במצוה מפני שכבר אינו מצוה כי קיימה כבר, ולכאו' היה מקום גדול להבין לא כך, גישתו של ר' חיים בנויה על כך שכל צורת המצוה היא בחיוב על האדם, וברגע שאינו מחויב כבר אין מצוה. ולכאו' הוא חידוש שהמצוה תלויה בחיוב של האדם, ולא גרע ממי...

רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה בתורת משה להחתם סופר כתב שמשה רבינו התפלל תקט"ו תפילות, ג' תפילות בכל יום [וראה בפני יהושע (ברכות לב. ד"ה דרש רבי שמלאי) החשבון באופן אחר], ולפי החשבון שלמו תפילותיו ביום שני של סוכות בשחרית, ואם היה מתפלל גם מנחה, היה עת רצון והיה נענה...

במדרש רבה ועץ חיים תאוה באה זה מלחמת סיחון ועוג. אפשר הכוונה על פי המדרש שמלחמת עוג היה אחר סוכות, וזהו עץ חיים מרמז לד' מינים [וכמ"ש בבעל הטורים בפרשת אמור עץ חיים בגי' לולב], שבזכות הד' מינים נצחו את סיחון ועוג...

דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. וחלק ניכר מהאחרונים בדורות שעברו כתבו ליישב סתירות במרחבי הש"ס בין תנאים ואמוראים, על ידי הצגת קו רעיוני עקבי שמייחסים לבעל השמועה בכמה משמועתיו, מה שנקרא 'לשיטתם'. (אמנם מצינו זאת כבר בש"ס, אבל האחרונים הרחיבו את זה בצורה קיצונית. והשתמשו בלשיטתם...

קס"ח פסוקים בפרשה כמנין ע' פרים וצ"ח כבשים בחג.

בשו"ע (סי' תרכח ס"א) נפסק סוכה ע"ג סוכה, הסוכה התחתונה פסולה רק אם יכולה לקבל כרים וכסתות של העליונה ואפי' אם זה ע"י הדחק [ולר"י במשנה סוכה פ"א מ"ב אפי' אם יכול לקבל ע"י הדחק, מכיון שאינו יכול לקבל ברווח], דהיינו שגג התחתונה [וקרקעית העליונה] מתנענע, כדפירש הרמב"ם (פיה"מ סוכה שם) ומובא במשנ"ב...

ואד יעלה מן הארץ, בתרגום יונתן וַעֲנַן יְקָרָא הֲוָה נָחִית מִתְּחוֹת כּוּרְסֵי יְקָרָא ולכן למדו חז"ל מפסוק זה להלכות סוכה, שהוא זכר לענני כבוד, כי גם הענן הזה היה ענן כבוד מתחת כסא הכבוד. ורמז לדבר, ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה בגי' לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם.

יש כמה וכמה דעות בחז"ל מתי הגיעו המלאכים לבקר אצל אברהם אבינו. האם בחג הפסח או בחג הסוכות. באשכול זה נדון בדבריהם הק', ונביא מדברי הספה"ק בעומק הענין.

כתב בביאור הלכה (סימן ס ד"ה וי"א) וז"ל: מבואר בדבריו שאכילת מצה בפסח ואכילת כזית בסוכה בלילה הראשון שניהם חשיבי מצוות שתלויות באכילה לענין הכוונה. וצ"ב מה ההשוואה בין אכילת מצה בפסח שגוף המצווה היא אכילת המצה ונמצא נהנה מגוף המצווה, ועל כן אין הכוונה מעכבת במידי דהנאה, ואילו אכילת כזית בסוכה...