סיון

רבי אליהו לרמן (? - כ"ה בסיון ה'תרמ"ז) היה רב ואדמו"ר חסידי בדור השישי לחסידות, ומחבר פורה. בין השאר היה תלמידם של רבי יצחק מנשכיז, רבי מנחם מנדל מקוצק ורבי נח מקארוב. נולד בקונסקובולה לרבי אברהם יוסף יוזפא - תלמיד החוזה מלובלין וכונה "השרף מקונסקובולה". היה מצאצאי הב"ח, הט"ז, השל"ה והגר"א...

הרב חיים אפרים באלאיטי (ה'תרכ"ג – כ"ה בסיוון ה'תש"ד) היה אב בית דין, מורה צדק ורב העיר טורנלה בסלובקיה ומחבר ספרים אשל חיים וחמודי אפרים. נולד בשם אפרים בעיר מישקולץ שבהונגריה לאביו אברהם באלאיטי ולאמו מאטל, אביו נפטר כשהיה ילד ואמו גדלה אותו לבדה. למד בנערותו אצל הרבנים: הרב נפתלי שוורץ אב בית...

רבי נפתלי צבי שמרלר (ר' הערשאלע; ז' בניסן תרמ"ח - כ"ה בסיוון תש"ח) היה ראש ישיבה חסידי בגליציה ובירושלים. נולד לרב אפרים מרדכי וחנה אסתר. סבו מצד אביו היה רבי מרדכי, האדמו"ר ממיקולייב משושלת פרמישלאן (אביו נולד לאחר פטירתו ונקרא על שם אביו). אמו הייתה בתו של הרב מאיר חיים אוירבך רבה של...

רבי אליהו בכור חזן (תר"ח - תרס"ח) היה שד"ר יהודי-טורקי, אב בית דין בירושלים, חכם באשי ורבה הראשי של טריפולי שבלוב, רבה הראשי של אלכסנדריה שבמצרים ומחבר הספר "תעלומות לב" וספרים נוספים. נולד באיזמיר שבטורקיה בשנת תר"ח, בן למשפחת רבנים מאצולת יהדות ספרד אשר מיוחסת לבית דוד. אביו היה הרב יוסף רפאל...

הרב חיים יעקב שפירא (תקצ"ב (1832) - כ"א בסיוון תרס"ח (1908)) היה רב ודיין בקובנה, ולאחר עלייתו לארץ ישראל אב בית דין בבית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים. נולד בליטא לרבי יצחק מנחם זונדל שפירא, שהיה רבה של העיירה איליה ובנו של הרב אריה לייב שפירא (ר' לייבלי קובנר), שהיה רב העיר קובנא. משפחתו...

רבי שבתי מרשקוב (לעיתים ראשקוויר; תט"ו - כ"א בסיוון ה'תקכ"ה) מקובל וסופר סת"ם. התפרסם בשל סידור שערך וסידר על פי כוונות האר"י - "סידור רבי שבתי מרשקוב" (להבדיל מ"סידור רבי שבתי" הקדום יותר של רבי שבתי סופר מפרעמישלא). נולד לרבי צבי הירש, אין ידועים פרטים על ילדותו. התגורר ברשקוב שבבסרביה (כיום...

רבי מסעוד הכהן אלחדד (לעיתים בראשי תיבות רמה"ח) (ה'תק"פ - כ"ד בסיוון ה'תרפ"ז) היה רב, פרשן התלמוד ומקובל. מראשוני היישוב הירושלמי וראש ישיבת המקובלים בית אל במשך כ-24 שנים בראשית המאה ה-20. נולד במרוקו לרבי דוד ומרת חנה אלחדאד[1]. האזור בו נולד אינו ידוע, אך יש משערים שנולד בדרום המדינה בסביבות...

רבי דב צבי קרלנשטיין (בערך ה'תרי"ז - כ"ג סיוון ה'תר"צ) היה רב הכפר מאלקין. בסוף ימיו כיהן כדיין בבד"צ העדה החרדית. נולד בלומזה לרבי עזריאל זליג ולפעשע. בנערותו למד תקופה קצרה בישיבת סלבודקה, ומשם עבר ללמוד בקיבוץ הפרושים באיישישוק. משך זמן שהה בוילנה שם הוסמך לרבנות בידי רבי שלמה הכהן, והיה גם...

הרב יהושע הלר (ה'תקע"ד – כ"ג בסיוון ה'תר"ם) היה רב ליטאי ודרשן ברוח תנועת המוסר, מתלמידיו הראשונים של מייסד התנועה, רבי ישראל מסלנט. שימש כמגיד מישרים (דרשן) בגרודנא ובווילנה ורבן של הערים פלאנגה וטלז. נודע בספריו "חוסן יהושע" ו"דברי יהושע" וחיבורים נוספים.

הרב חיים משה אמריליו (או: אמארילייו) (נולד בסלוניקי בשנת ה'תנ"ו, ונפטר בכ"ג בסיוון ה'תק"ח), היה פוסק הלכה, פרשן הרמב"ם ומחבר הספרים דבר משה, הלכה למשה, ויד משה. נולד בסלוניקי בשנת תנ"ו לרבי שלמה אמריליו, רבה של סלוניקי ומחבר ספרים כרם שלמה ופני שלמה. למד אצל אביו ואצל רבי יוסף דוד, בעל שו"ת בית...

הגאון רבי ברוך שמעון ב"ר יוסף משה שניאורסאהן, ראש ישיבת טשעבין. בעל 'ברכת שמעון'. נפטר בשנת תשס"א כששהה בבוכרה אחר מלחמת העולם חלה במחלת הטיפוס שרבים מתו בה. מחלה זו אורכת ז' ימים, ובלילה השביעי אם החולה היה מזיע היה סימן שהחולה יבריא, ואם חס ושלום לא היה מזיע היה סימן שימות. בלילה השביעי ראה...

הגאון רבי ישראל חיים ב"ר יהודה פרידמאן מראחוב. בעל 'לקוטי מהרי"ח'. נפטר בשנת תרפ"ב בספרו ערך ושזר לקוט נפלא מראשונים ואחרונים והרבה ספרים שלא היו בנמצא, ונתחבב ספרו אצל כל גדולי ישראל. כשבא עם ספרו לכ"ק מרן מהרי"ד זי"ע שבחו מאד. כותב בספרו בברכת 'ולמלשינים': "לדעת הטור והאריז"ל יש כ"ט תבות...

הגאון רבי חיים מרדכי ב"ר גדליה אדלר מפאררא. בעל 'דרכי חיים'. נפטר בשנת תרע"ח בצואתו כתב: גם מצוה אני אליכם בגזרת כבוד להזהיר בנים הקטנים וגם הגדולים להתרחק מאד מחברת האנשים אשר בעונותינו הרבים נמשכים אחר ההבל וממלאים בתיהם ספרי פסולים שחברו רשעי עמנו, וכל שכן שלא להחזיק שום ספר מספריהם...

הרב יעקב בן יוסף פולק (לעיתים פולאק; סביבות 1460–1470 – כ"ג בסיוון ה'ש"א) היה מראשוני החכמים שתרמו להיווצרותו של מרכז התורה בפולין. כונה "בעל החילוקים" בגין דרכו בלימוד ותמיכתו בשיטת הפלפול. שהה תקופה בפראג ושימש בה דיין וראש ישיבה, עד שנאלץ לעזוב בעקבות המחלוקת על המיאון. לאחר מכן עקר לפולין...

הרב דוד דייטש (י"ז בחשוון ה'תקט"ז – כ"ב בסיון ה'תקצ"א) היה ראש ישיבה ורב אורתודוקסי בימניץ, פראונקירכן, סרדעהלי ונובומסטא ('עיר חדש'). נולד בעיירה ניטרה בהונגריה לרבי מנחם מנדל דייטש שכיהן כדיין בעיר. סבו היה רבי מרדכי דייטש, רבה של פריישטאט ומחבר הספר "מור דרור" על הש"ס, מצאצאי רבי יהודה...

הגה"צ רבי יצחק שלמה בהג"ר אברהם אונגר, אב"ד קהל חוג חתם סופר בבני ברק. בעל 'תורת איש'. נפטר בשנת תשס"ד מגדולי חסידי בעלזא. כהן כרב בשכונת דיר יאסין (לימים 'גבעת שאול'), ואחר כך עלה בברכתם של כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע והג"ר עקיבא סופר מפרעשבורג זצ"ל לכהן פאר כרב ומנהיג קהלת חוג חתם סופר בבני...

הרה"ק רבי ישראל מרדכי בהרה"ק ר' יוחנן טווערסקי מרחמסטריווקא. נפטר בשנת תשס"ד ידוע בשקדנותו הגדולה, וממש לא פסק פומיה מגרסא כל השנים עוד מימי ילדותו. היה דרכו לסור אל יהודים נשברים והשתדל עבורם לעזרם בכל מה שאפשר. בשנותיו האחרונות היה מדכא ביסורים, ולא ידעו מתי יש לו כאבים, כיון שמעולם לא נאנח...

הרה"ק רבי איתמר בהרה"ק ר' מאיר רוזנבוים מנאדבורנה. נפטר בשנת תשל"ג יהודי פשוט מתושבי טשרנוביץ נכנס אליו בטענה מדוע הוא נועל בפני בניו את דלתות ביתו ומצמצם את השכלתם. פתח לפניו רבי איתמר את הסדור בתפלת 'רבונו של עולם אב הרחמים' הנאמרת במוצאי שבת, והראה לו את כל השערים הנפתחים לשומרי תורה ומצות...

הגאון רבי יהודה לייב בהג"ר אשר זעליג מרגליות. בעל 'עצי עדן'. נפטר בשנת תקע"א באר את דברי הגמרא (ברכות ה) אם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה, וידועה הקשיא כיון שיש בידו בטול תורה האיך אמר שלא מצא, ובאר שלא לכל אדם יחשב בטול תורה לחטא, כי רשע הלומד תורה –...

הגה"ק רבי דוד ב"ר נפתלי הירש מירלש פרנקל. בעל 'קרבן העדה'. נפטר בשנת תקכ"ב. תלמידו של אביו הדין ושל רב העיר הג"ר יעקב הכהן פפירש בעל שו"ת 'שב יעקב'. בשנת תצ"ז מנה כדין בעיר דסאו, ובשנת תק"ג כרבה של ברלין. בפרושו לירושלמי על מסכת שקלים (פ"ג ה"ג) הוא כותב, שחסידות מביאה לידי רוח הקדש, כיון שהוא...