סיון

הגה"צ רבי אליעזר פייש ב"ר משה מביקסאד. בעל 'שם אליעזר'. נפטר בשנת תש"ד מדי פעם היה יוצא לכפרים הסמוכים ונשא דרשות כדי לחזק ולבצר את חומת הדת, שמו נתפרסם לתהלה גם אצל הגויים שבאו אליו להתברך ולקבל ממנו עצה ותושיה. היה גדול בתורה, ובפרט היה כחו גדול בחדושי המהרש"א על הש"ס אותם ידע בעל פה וחדש...

רבי אלעזר הלוי איש הורוויץ (ה'תקס"ד - כ"א בסיוון ה'תרכ"ח), רב ופוסק אוסטרי. נולד ב-1803 בבוואריה לרבי דוד יהושע השל הורוויץ (שהוא בנו של רבי צבי הירש הורוביץ (פרנקפורט) בעל "מחנה לוי" (בנו של רבי פנחס הורוביץ) וחתנו של רבי אלעזר קאליר). ב-1821, בגיל 18, שלחו אביו לפרשבורג ללמוד בישיבתו של רבי...

רבי דָּוִד מְנַחֵם מאָנִישׁ בַּאבַ"ד (ה'תרכ"ה בערך – כ"א בסיוון ה'תרצ"ז) היה רב וראש ישיבה חסידי גליציאני. רבה של טרנופול, ומגדולי הפוסקים בגליציה בין מלחמות העולם. נודע בספר השו"ת שלו, חבצלת השרון. נולד בסטריסוב לגיטל ולרב המקומי רבי יהושע השל באב"ד, נכד למשפחת הרבנים באב"ד וצאצא למשפחת הרבי...

רבי אריה לייבוש הלוי איש הורוויץ (ט"ו באב ה'תר"ז – כ"א בסיון ה'תרס"ט) היה רב ואב"ד של קהילת סטאניסלב, ומחבר שו"ת "הרי בשמים". נולד בט"ו באב, ה'תר"ז, לרבי יצחק הלוי איש הורוויץ, שהיה אב"ד בשלוש קהילות: אוטיניה, זורובנה, וסטאניסלב, ומחבר שו"ת "תולדות יצחק" וספר "מאה שערים" על סוגיות התלמוד. נקרא...

הרב שמעון סופר (כ"ח באייר ה'תר"י - כ"א בסיוון ה'תש"ד) היה נכדו של החתם סופר, שימש כרב וראש ישיבה, ממנהיגי יהדות הונגריה במאה ה-20. נספה בשואה עם בני קהילתו ומשפחתו. נולד לרב אברהם שמואל בנימין סופר (ה"כתב סופר") בעיר פרשבורג. בשנת תר"ל התחתן עם אסתר פריד מקהילת קליינווארדיין בהונגריה...

רבי שלמה שפירא בעל ה"שם שלמה", (א' בטבת ה'תקצ"ב - כ"א בסיון ה'תרנ"ג) היה האדמו"ר הראשון ממונקאטש. נולד לרבי אלעזר שפירא מלנצהוט ולטויבא חוה. נשא את חיה פרומה, בתו של רבי יקותיאל שמואל שמעלקא מסאסוב. לאחר נישואיו עבר לסטריזוב שבגליציה, עיר בה שימש אביו ברבנות. וכאשר הציעו לאביו בתרי"ז את כהונת...

הרב חיים מרדכי לבטון (ה'תק"ם - כ' סיון ה'תרכ"ט) היה דיין ורבה הראשי של חלב. נולד בשנת ה'תק"ם לערך בחלב שבסוריה לרב חלפון לבטון, בן למשפחה מצאצאי מגורשי ספרד. כשבגר התפרנס ממסחר בשותפות עם הגביר חביב בצרי. בשנת תרי"ח התמנה לרבה הראשי של חלב, וכיהן במשרה זו עד לפטירתו. התפרסם בחכמתו ויושר דינו...

רבי צבי הירש (פיליפ) מנדבורנה (מפורסם בכינויו "הצמח ה' לצבי" על שם ספרו; בערך ת"ק - כ' בסיוון תקס"ב\תקס"ט) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות. מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. נולד לרבי שלום זעליג. בילדותו היה אצל הבעל שם טוב, ולפי המסופר בירכו שיהיה מנהיג בישראל. למד אצל המגיד...

רבי יחיאל מיכל ב"ר אליעזר מנמירוב (נרצח ב-כ' בסיוון ה'ת"ח) היה רב ומקובל, רבה של הקהילה היהודית וראש ישיבה בעיר נמירוב, מחבר הספר "שברי לוחות". נולד לרבי אליעזר מזלאטשוב. נישא לבתו של רבי מרדכי יפה בעל הלבושים, כיהן כרבה של הקהילה היהודית בנמירוב ועמד בראשות הישיבה בעיר, עד להירצחו בשנת 1648...

הרב שמואל זנוויל וינטרויב (י"ט בתמוז תרנ"ד - י"ט בסיוון תש"ב) היה ראש ישיבת בית יוסף-נובהרדוק בפינסק ורבה של קרלין. נולד בפרוסקורוב, אוקראינה, למשה-יעקב וחיה וינטרוב. אביו היה מחסידי ז'ינקוב ושימש כראש השוחטים ובודקים בעירו. בשנת תרס"ז, בהיותו בן שלוש עשרה, עבר ללמוד בישיבת נובהרדוק, אצל ה"סבא"...

רבי יהודה אבן עטר (אלול ה'תט"ו - י"ט בסיוון ה'תצ"ג), היה אב בית דין ודיין בערים פאס ומקנס שבמרוקו, פרשן מקראי, ומרבניה הגדולים של המדינה. נולד בעיר פאס. שם משפחתו "עטר" - 'בשמים' בערבית, הוא על שם עיסוקם של אבות המשפחה. אביו יעקב (בן אברהם) נפטר כשהיה בגיל 23, והוא יצא לעבוד לפרנסתו והיה צורף...

רבי משה פורהנד (פאָרהַאנד; כ"ב באב ה'תרכ"ב - י"ז בסיוון ה'תש"ד) היה רב וראש ישיבה חסידי ומגדולי צדיקי הונגריה, כיהן כרבה של הקהילה היהודית בנייטרא ומאקאווא. נולד לרבי יוסף צבי ולחיה שרה בעיר נייטרא. בבחרותו למד במטרסדורף אצל רבי שמואל ארנפלד, ה'חתן סופר' נכדו של החתם סופר. כבר מאז נודע בגודל...

הרב צבי הירש ברוידא (א' באלול תרכ"ה – י"ז בסיוון תרע"ג) היה איש תנועת המוסר, ראש ומנהל ה"תלמוד תורה" בקלם, בן אחיו וחתנו של "הסבא מקלם". נולד בשקוד שבליטא לרבי אריה לייב ברוידא, אחיו של הסבא מקלם. מקטנותו התחנך אצל דודו - הסבא, בגרובין ובקלם, ונחשב תלמידו המובהק. כחניך אסכולת קלם עסק במסחר תוך...

רבי אהרן פרלוב מקרלין-סטולין (א' בסיוון תקס"ב – י"ז בסיוון תרל"ב) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות קרלין. ידוע על שם ספרו "בית אהרן". היה נחשב בזמנו לגדול האדמו"רים במרחב הליטאי, והשפעתו הגיעה גם לווהלין. נולד לפייגא ולרבי אשר מסטולין (הראשון), בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין, מייסד החסידות. נישא לחוה...

הרה"ק רבי אהרן משה בהרה"ק ר' ישכר בערטשע לייפער מגרוסווארדיין. בעל 'ויקהל משה'. נפטר בשנת תש"ד דודו ורבו הרה"ק רבי מאיר מקרעטשניף זצ"ל העיד עליו שאינו מסיח דעתו מדבקות הבורא רגע אחד ביום. לאזנו הגיעה השמועה על בעל עברה אחד שמתגאה ואומר שאף רבי לא היה בכחו לעוררו בתשובה, הזמינו אליו ונטל כנורו...

הרה"ק רבי אברהם בהרה"ק ר' צבי הירש לנדמן, אב"ד שפיטיווקא. נפטר בשנת תרפ"ד שמש כאדמו"ר ואב"ד שפיטיווקא על מקום חותנו הרה"ק רבי יהודה מאיר שפירא משפיטיווקא זצ"ל. בנו בהספדו עליו העיד שלא עבר עליו חצות לילה בשינה. כ"ק מרן מהר"י מבעלזא זי"ע החשיבו מאד וכבדו לסדר קדושין אצל אחד מילדיו.

הגאון רבי שמואל ב"ר משה סופר מפראנקפורט. אביו של רבנו משה סופר ה'חתם סופר' זצ"ל. נפטר בשנת תקל"ט באר הפסוק שכתוב אצל ישמעאל 'גרש את האמה הזאת', דבגמרא איתא שלא יעביר אדם הנחלה מירשת הבן שהוא מן התורה, אפלו מבנו הרע לבנו הטוב, שאפשר שיצאו ממנו בנים מהגנים, ולכן וירע בעיני אברהם לגרש את ישמעאל...

הגה"ק רבי יצחק מפוזנא. בעל 'באר יצחק'. נפטר בשנת תמ"ה הוא מביא בספרו את דברי רבי צבי הלוי מוילנא שאוסר להריח טבק ביום כפור, כיון שהוא מבטל הענוי ומישב דעתו של אדם, כמו שרואים בחילים ההולכים במלחמות ששואפים טבק ועל ידי כן הם יכולים לעמד יום או יומים בלא אכילה. והוא חולק עליו וכותב כיון דאינו...

הרה"ק רבי יצחק אייזיק בהרה"ק ר' יוסף מאיר ווייס מספינקא. בעל 'חקל יצחק'. נפטר בשנת תש"ד שנים רבות היה אביו ה'אמרי יוסף' חשוך בנים, עד שנתברך מפי הרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב ונולד לו בן וקרא לו על שמו. ולכן חתם עצמו גם יצחק אייזיק באות י' אחר הז' הגם שבהלכה מזכר בפוסקים שלא לכתב כך, ובאר...

הרה"ק רבי זאב וואלף גאלדברגר, אב"ד ראצפערט. נפטר בשנת תר"י תלמידו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב זצ"ל. שמש ברבנות בעיר ראצפערט, בסוף ימיו עלה לארץ הקדש והתישב בצפת. הרה"ק רבי אייזיק מקאמארנא זצ"ל מעיד עליו בספרו 'היכל הברכה' (סוף פרשת מטות) שכל כתבי האר"י היו שגורים על פיו. ובעל ה'ישמח משה'...