ירושלים

הגאון רבי אשר מאיר שולמן זצ"ל נולד בירושלים בין החומות בשבט תרנ"ז. אביו היה רבי שמואל (זעליג) שולמן. רבי אשר מאיר שולמן למד בצעירותו בישיבת שער השמים בירושלים, בתקופה שהיתה גם ישיבה לבחורים והגרצ"פ פרנק שימש בה כראש ישיבה, ובאחד ממכתביו כותב רא"מ שולמן על הגרחי"ל אויערבך ראש ישיבת שער השמים...

לפני כמאה שנה פורסם הכרוז המצורף ברחובות ירושלים, אך כעבור זמן קצר הוסרו המודעות כולן [למעט זו שנותרה בידי אספן...] המודעות הוסרו בהוראת אלו שחתמו עליהן... מדוע הוסרו המודעות?... מפאת כבודם של החותמים הוסרו שמותיהם מהכרוז...

מתוך לישועתך קיווינו הגראי"ש

רבים מצאצאי הפרושים בירושלים נוהגים כהגר"א בדברים מסוימים ובדברים אחרים לא. פעם ראיתי באיזה ספר שעל כל דבר ישבו שבעה זקנים להכריע אבל לא היה מקור או פירוט מי הם. גם מנהגים נוספים על פי פסקי גדולי ירושלים.

עלון מס' 1

בגמ' קדושין מט ב מובאת מימרא ידועה "עשרה קבים חכמה ירדו לעולם תשעה נטלה ארץ ישראל ואחד כל העולם כולו עשרה קבים יופי ירדו לעולם תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו עשרה קבים עשירות ירדו לעולם תשעה נטלו רומיים קדמונים ואחד כל העולם כולו י' קבים עניות ירדו לעולם תשעה נטלה בבל ואחד כל העולם כולו...

מאז ומעולם ידוע על הרבה ענינים שהנם גופי תורה הנוגעים לחיי היום יום אשר הבריח התיכון עליו הוא נשען הוא מנהג ירושלים, רציתי לדעת ברשות חכמי ורבני הפורום דכאן, באיזה ענינים הוא נקבע, ועל פי איזה מגדולי חכמי ירושלים הוא, ועד כמה הוא שיקול לנהוג על פיו, [גם חסר לי המידע ההסטורי מאיזה שנה הוא הובא...

אדוננו הגאון מוילנא בספר קול התור כותב שאם מתאספים 60 ריבוא בשערי ירושלים וזועקים גאולה יש בכוחם לבטל כוח ס"מ ולזכות לגאולה. למה שלא נזעק בעצרת? ציטוט קול התור שאלתי את פי רבנו אם יהיה האפשרות במציאות הגשמית להעביר את כל ישראל בפעם אחת לארץ ישראל כיצד לעשות, הרי יעמדו לפנינו שאלות רבות וקשות...

ראיתי מביאים בשם הגאון רבי זלמן לעווי בהר"ן שאין לקנות אתרוג חסר בשנה שחל יום ראשון בשבת משום ציפית לישועה. (וכנראה טעמו שלאחר שיבוא משיח צדקנו ויבנה בית מקדשנו יהיו ד' מינים ניטלים בגבולין ביום הראשון אפילו בשבת, כמבואר בגמ' סוכה מג: ועיי"ע תוס' ר"ה כט: ד"ה אבל). אמנם חשבתי לומר שיש לחוש אף...

אנשי ירושלים היו נוטלים את לולביהם כל היום, וצ"ב מתי הוי, הא קודם החורבן נהגו ליטול לולב רק במקדש כל ז', ולשי' רש"י במקדש ולא בירושלים, וא"כ כיצד איתא שהיו הולכים כל היום בלולביהם, ואחר החורבן צ"ב כמה אנשים היו בירושלים שהמשנה קוראת להם אנשי ירושלים, ויל"ע בזה.

הנה נפוץ מאד ברבים סוכות להרכבה אשר נקראים "סוכות ירושלים". הסוכות האלה נוחים במיוחד לזוגות צעירים שקונים ערכה להרכבה ותוך מקסימום שעה (למתקשים) הסוכה בנויה. דא עקא, שהדפנות של הסוכה הם סדינים. והנה דבר זה נפתח בגמרא, אמר רב אחא בר יעקב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה. ע"כ...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי אם במקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך שם תעלה עולותיך (יב יד) פירש רש"י בחלקו של בנימין. ובברייתא ביומא יב. מבואר שירושלים היתה חלק ממנה בשבט בנימין וחלק ממנה בשבט יהודה, דתניא שם "מה היה בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות, ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי...

בהרבה מאד מקומות חוזרת על עצמה כפילות הלשונות ציון וירושלים [כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, נחמת ציון וירושלים, שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים, התנערי מעפר קומי שבי ירושלים התפתחי מוסרי צוארך שביה בת ציון, על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים, ואף בתפילה הם מחולקים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך (ח י) בגמ' ברכות מח: אמר רב נחמן משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים, דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש...

הטעם שבפרקים ב' ד' מתחלפות האותיות 'עי"ן' ו'פ"ה' בסדר האלף בית, משא"כ בפרק א' שמסודר כסדר הא' ב' (מדרש איכה ב ג אות פה): לפי שהיו אומרים בפיהם מה שלא ראו בעיניהם, וכעין זה מובא בסנהדרין (קד, א) בשביל המרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם (מדרש שם). הטעם שמתחלפות רק בפרקים ב' ד' ולא בפרק א'...

ירושלים היא עיר שאין דומה לה בריבוי השמות והכינויים שזכתה להם לאורך הדורות. דבר זה מבטא את חשיבותה הרבה ואת מקומה המרכזי במסורת היהודית. שמותיה וכינוייה העבריים: אבן-מעמסה (זכריה, יב- 3) אהליבה (יחזקאל, כג- 4, פירוש רד''ק) אור-העולם (ילקוט שמעוני, תהילים – כג) אם (ילקוט שמעוני, דברים כג- 7)...

כיצד מכנה הגמ' את עשירי ירושלים.

בנושא זה רבו הדעות והשיטות, העליה לארץ המגורים בירושלים והעסק סביב מקום המקדש. האם זהו בכלל ציונות ומה הבעי' בכך. דעת גדו"י. אשמח שירחיבו בזה חו"ר הפורום בעה"י.

ממה שראיתי יש בלבול ואף סילוף לגבי רבנות ירושלים באותה תקופה. לאחר פטירת מרן הגר"ש סלנט זצוק"ל תרס"ט מינה "הוועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס" את מרן ר"ח ברלין זצוק"ל שנפטר בתרע"ג. ועד זה הוקם בידי רש"ס, מרן הגר"מ אוירבך (האמרי בינה) זצוק"ל והרב יוסף (יושע[ה]) ריבלין זצ"ל כדי לאגד את...