ירושלים

אדוננו הגאון מוילנא בספר קול התור כותב שאם מתאספים 60 ריבוא בשערי ירושלים וזועקים גאולה יש בכוחם לבטל כוח ס"מ ולזכות לגאולה. למה שלא נזעק בעצרת? ציטוט קול התור שאלתי את פי רבנו אם יהיה האפשרות במציאות הגשמית להעביר את כל ישראל בפעם אחת לארץ ישראל כיצד לעשות, הרי יעמדו לפנינו שאלות רבות וקשות...

ראיתי מביאים בשם הגאון רבי זלמן לעווי בהר"ן שאין לקנות אתרוג חסר בשנה שחל יום ראשון בשבת משום ציפית לישועה. (וכנראה טעמו שלאחר שיבוא משיח צדקנו ויבנה בית מקדשנו יהיו ד' מינים ניטלים בגבולין ביום הראשון אפילו בשבת, כמבואר בגמ' סוכה מג: ועיי"ע תוס' ר"ה כט: ד"ה אבל). אמנם חשבתי לומר שיש לחוש אף...

אנשי ירושלים היו נוטלים את לולביהם כל היום, וצ"ב מתי הוי, הא קודם החורבן נהגו ליטול לולב רק במקדש כל ז', ולשי' רש"י במקדש ולא בירושלים, וא"כ כיצד איתא שהיו הולכים כל היום בלולביהם, ואחר החורבן צ"ב כמה אנשים היו בירושלים שהמשנה קוראת להם אנשי ירושלים, ויל"ע בזה.

הנה נפוץ מאד ברבים סוכות להרכבה אשר נקראים "סוכות ירושלים". הסוכות האלה נוחים במיוחד לזוגות צעירים שקונים ערכה להרכבה ותוך מקסימום שעה (למתקשים) הסוכה בנויה. דא עקא, שהדפנות של הסוכה הם סדינים. והנה דבר זה נפתח בגמרא, אמר רב אחא בר יעקב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה. ע"כ...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי אם במקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך שם תעלה עולותיך (יב יד) פירש רש"י בחלקו של בנימין. ובברייתא ביומא יב. מבואר שירושלים היתה חלק ממנה בשבט בנימין וחלק ממנה בשבט יהודה, דתניא שם "מה היה בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות, ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי...

בהרבה מאד מקומות חוזרת על עצמה כפילות הלשונות ציון וירושלים [כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, נחמת ציון וירושלים, שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים, התנערי מעפר קומי שבי ירושלים התפתחי מוסרי צוארך שביה בת ציון, על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים, ואף בתפילה הם מחולקים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך (ח י) בגמ' ברכות מח: אמר רב נחמן משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים, דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש...

הטעם שבפרקים ב' ד' מתחלפות האותיות 'עי"ן' ו'פ"ה' בסדר האלף בית, משא"כ בפרק א' שמסודר כסדר הא' ב' (מדרש איכה ב ג אות פה): לפי שהיו אומרים בפיהם מה שלא ראו בעיניהם, וכעין זה מובא בסנהדרין (קד, א) בשביל המרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם (מדרש שם). הטעם שמתחלפות רק בפרקים ב' ד' ולא בפרק א'...

ירושלים היא עיר שאין דומה לה בריבוי השמות והכינויים שזכתה להם לאורך הדורות. דבר זה מבטא את חשיבותה הרבה ואת מקומה המרכזי במסורת היהודית. שמותיה וכינוייה העבריים: אבן-מעמסה (זכריה, יב- 3) אהליבה (יחזקאל, כג- 4, פירוש רד''ק) אור-העולם (ילקוט שמעוני, תהילים – כג) אם (ילקוט שמעוני, דברים כג- 7)...

כיצד מכנה הגמ' את עשירי ירושלים.

בנושא זה רבו הדעות והשיטות, העליה לארץ המגורים בירושלים והעסק סביב מקום המקדש. האם זהו בכלל ציונות ומה הבעי' בכך. דעת גדו"י. אשמח שירחיבו בזה חו"ר הפורום בעה"י.

ממה שראיתי יש בלבול ואף סילוף לגבי רבנות ירושלים באותה תקופה. לאחר פטירת מרן הגר"ש סלנט זצוק"ל תרס"ט מינה "הוועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס" את מרן ר"ח ברלין זצוק"ל שנפטר בתרע"ג. ועד זה הוקם בידי רש"ס, מרן הגר"מ אוירבך (האמרי בינה) זצוק"ל והרב יוסף (יושע[ה]) ריבלין זצ"ל כדי לאגד את...

במשנה בראש השנה מבואר שבתחילה היו העדים אסורים לצאת מבית יעזק והתוס' הקשו שהרי ירושלים מוקפת חומה היתה ולמה היו אסורים ללכת בכל העיר ותירצו שהיה זה לאחר שפרצו בה פרצות בימי יונים. והנה, וודאי שהיה רבן גמליאל חי לאחר ימי יונים, אך האם לא תוקנו הפרצות במשך הזמן שעבר? ובימי החורבן הרי היתה ירושלים...

ירושלים או ירושלם?

איזה משפט בחז"ל נרמז בתמונות.

כנודע נחלקו המשנ"ב והחזו"א אם בפורים המשולש שמקדימין לקרוא המגילה בי"ד אם הוא נחשב לקריאה בזמנה או לאו, ונפק"מ אם נשים צריכים לקרות בי' או אי"צ ובמשנ"ב החמיר בזה, והחזו"א כ' להקל יעוי' בדבריו שכ' כמה צירופים ולא ברירא כ"כ אם כונתו שיש ע"מ לסמוך אבל ראוי להחמיר ועיקר דבריו להקל עכ"פ במנין של י'...

ירושלים העתיקה הכותל והר הבית ממבט עילי.

בשנה זו בה חל פורים המשולש בירושלים ת"ו, יש לעיין בבן כרך שהיה בירושלים ביום שישי (י"ד) ולשבת (ט"ו) נסע להוריו המתגוררים בערי הפרזי, ובמוצאי שבת (ליל ט"ז) חזר לביתו בירושלים, האם התחייב לנהוג פורים המשולש ביום ראשון כבן כרך, או שחיובו כבן כפר. ולכאורה הנידון תלוי בחקירה מתי חל החיוב לבני הכרכים...

זכר דוד מאמר שלישי מאמר שלישי פרק כ"ד: ודברי הרב הנז׳ צריכי ביאור, דמראשית אמריו נראה שעפו לארץ ישראל כדי לעשות הפסח כמבואר ביונתן על פסוק ואשא אתכם, ואילו בסוף משמע שאכלו הקרבן פסח במצרים ע״י אויר ארץ ישראל שהביאו עמם. וקשה, ולמה לא אכלוהו שם בירושלים, והלא ממ״ש יונתן נראה שעשו הכל שם, שהרי אמר...