ירושלים

הטעם שבפרקים ב' ד' מתחלפות האותיות 'עי"ן' ו'פ"ה' בסדר האלף בית, משא"כ בפרק א' שמסודר כסדר הא' ב' (מדרש איכה ב ג אות פה): לפי שהיו אומרים בפיהם מה שלא ראו בעיניהם, וכעין זה מובא בסנהדרין (קד, א) בשביל המרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם (מדרש שם). הטעם שמתחלפות רק בפרקים ב' ד' ולא בפרק א'...

ירושלים היא עיר שאין דומה לה בריבוי השמות והכינויים שזכתה להם לאורך הדורות. דבר זה מבטא את חשיבותה הרבה ואת מקומה המרכזי במסורת היהודית. שמותיה וכינוייה העבריים: אבן-מעמסה (זכריה, יב- 3) אהליבה (יחזקאל, כג- 4, פירוש רד''ק) אור-העולם (ילקוט שמעוני, תהילים – כג) אם (ילקוט שמעוני, דברים כג- 7)...

כיצד מכנה הגמ' את עשירי ירושלים.

בנושא זה רבו הדעות והשיטות, העליה לארץ המגורים בירושלים והעסק סביב מקום המקדש. האם זהו בכלל ציונות ומה הבעי' בכך. דעת גדו"י. אשמח שירחיבו בזה חו"ר הפורום בעה"י.

ממה שראיתי יש בלבול ואף סילוף לגבי רבנות ירושלים באותה תקופה. לאחר פטירת מרן הגר"ש סלנט זצוק"ל תרס"ט מינה "הוועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס" את מרן ר"ח ברלין זצוק"ל שנפטר בתרע"ג. ועד זה הוקם בידי רש"ס, מרן הגר"מ אוירבך (האמרי בינה) זצוק"ל והרב יוסף (יושע[ה]) ריבלין זצ"ל כדי לאגד את...

במשנה בראש השנה מבואר שבתחילה היו העדים אסורים לצאת מבית יעזק והתוס' הקשו שהרי ירושלים מוקפת חומה היתה ולמה היו אסורים ללכת בכל העיר ותירצו שהיה זה לאחר שפרצו בה פרצות בימי יונים. והנה, וודאי שהיה רבן גמליאל חי לאחר ימי יונים, אך האם לא תוקנו הפרצות במשך הזמן שעבר? ובימי החורבן הרי היתה ירושלים...

ירושלים או ירושלם?

איזה משפט בחז"ל נרמז בתמונות.

כנודע נחלקו המשנ"ב והחזו"א אם בפורים המשולש שמקדימין לקרוא המגילה בי"ד אם הוא נחשב לקריאה בזמנה או לאו, ונפק"מ אם נשים צריכים לקרות בי' או אי"צ ובמשנ"ב החמיר בזה, והחזו"א כ' להקל יעוי' בדבריו שכ' כמה צירופים ולא ברירא כ"כ אם כונתו שיש ע"מ לסמוך אבל ראוי להחמיר ועיקר דבריו להקל עכ"פ במנין של י'...

ירושלים העתיקה הכותל והר הבית ממבט עילי.

בשנה זו בה חל פורים המשולש בירושלים ת"ו, יש לעיין בבן כרך שהיה בירושלים ביום שישי (י"ד) ולשבת (ט"ו) נסע להוריו המתגוררים בערי הפרזי, ובמוצאי שבת (ליל ט"ז) חזר לביתו בירושלים, האם התחייב לנהוג פורים המשולש ביום ראשון כבן כרך, או שחיובו כבן כפר. ולכאורה הנידון תלוי בחקירה מתי חל החיוב לבני הכרכים...

זכר דוד מאמר שלישי מאמר שלישי פרק כ"ד: ודברי הרב הנז׳ צריכי ביאור, דמראשית אמריו נראה שעפו לארץ ישראל כדי לעשות הפסח כמבואר ביונתן על פסוק ואשא אתכם, ואילו בסוף משמע שאכלו הקרבן פסח במצרים ע״י אויר ארץ ישראל שהביאו עמם. וקשה, ולמה לא אכלוהו שם בירושלים, והלא ממ״ש יונתן נראה שעשו הכל שם, שהרי אמר...