יומא דהילולא

רב האי גאון (ד'תרצ"ט – ד'תשצ"ח) אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא. בנו של רב שרירא גאון. ענה אלפי תשובות על שאלות שנשלחו אליו על ידי יהודים ברחבי אסיה, אירופה וצפון אפריקה, בכל תחומי היהדות. רב האי היה בנו של רב שרירא גאון, ראש ישיבת פומבדיתא. הם היו ממשפחת ראשי הגולה שבבבל, אבל אבות אבותיו...

רבי פנחס אליהו הורביץ (ב' באייר ה'תקכ"ה, לבוב - י"ט בניסן ה'תקפ"א, קרקוב) היה רב ומקובל שהתפרסם בזכות ספרו ספר הברית השלם, הכולל קיצור של כל החכמות הידועות בזמנו, ושזור בדברי תורה, מוסר השכל וביאורים בקבלה, והפך מיד עם הוצאתו לאור לרב מכר. נולד בלבוב בב' באייר ה'תקכ"ה, לרבי מאיר וליענטה, ילידי...

רבי יצחק חורי (י"ג בכסלו ה'תקס"ח - כ' בניסן ה'תרכ"ח) היה דיין ב"חארה כבירה" (הרובע הגדול) בג'רבה ורב העיר זאויה בלוב. נולד בג'רבה לרבי מנחם. למד אצל סבו רבי רחמים חורי (הראשון). שימש כמה שנים כדיין בבית דינו של הראב"ד רבי מעתוק חדאד ב"חארה כבירה", יחד עם רבי נסים ביתאן. היה עשיר. תמך כלכלית...

רבי מנחם זמבה (י"ג באלול תרמ"ג - י"ט בניסן תש"ג) היה מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מאחרוני הרבנים בגטו ורשה. שנותיו הראשונות נולד בי"ג באלול תרמ"ג בפראגה, פרבר של ורשה, השוכן על גדות נהר הוויסלה. אביו רבי אלעזר וסבו רבי אברהם היו חסידי קוצק...

הרב ששון בכר משה (ה'תקפ"ה - י"ח בניסן ה'תרס"ג), המכונה פריסיאדו, היה רב ומקובל ירושלמי ממוצא בוסני. מנהיג קהילת וישיבת המקובלים בית אל, ומחבר סדרת הספרים שמן ששון, פרשנות על ספריו של רבי חיים ויטאל. נולד באורג'וק שבבוסניה, אז בתחומי האימפריה העות'מאנית, למשפחה שייחסה את עצמה לרבי יוסף קארו מחבר...

רבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה (רבינוביץ) (תקס"ו, סלונים – י"ט בניסן תרכ"ו, קרלין) היה רב ליטאי, רבן של קרלין וערים נוספות, שנקרא על שם חיבורו הגדול תנא תוספאה על התוספתא, שחלקו, מנחת ביכורים, נדפס במהדורת התוספתא של ש"ס וילנא. נולד בסלונים בשנת תקס"ו לרב אברהם, נסמך לרבנות כבר בגיל חמש עשרה...

רבי יהושע וולק (פלק) בן אלכסנדר הכהן כץ (ה'שט"ו בערך - י"ט בניסן ה'שע"ד) היה ממפרשי הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים. מכונה בדרך כלל על שם פירושו הסמ"ע או בראשי תיבות: מהר"ך או מהרו"ך. נולד בקראקא שבפולין. היה תלמידם של המהרש"ל והרמ"א, והוא מבסס את דרכו בפסיקת ההלכה לפי שיטתם. רבי יהושע עמד...

רבי יהודה שפירא (כ"ד בתשרי תרפ"ד - י"ז בניסן תשס"ט) היה תלמיד חכם ופוסק-הלכה חרדי ליטאי. מרבני חוג חזון איש. נולד בירושלים לשמעון זיידל ולאסתר שפירא, משפחה ירושלמית שורשית ממקורבי חסידות קרלין. למד והתחנך במוסדות עץ חיים. בבחרותו התקרב אל החזון איש שהתגורר בבני ברק והיה נוסע למשך כל השבוע כדי...

רבי מאיר שלום אבוחצירא (בבא מאיר; ה'תרע"ז, 1917 – י"ז בניסן ה'תשמ"ג, 31 במרץ 1983) היה ראש ישיבה ומקובל. נולד במחוז תאפילאלת שבמרוקו, בן בכור לרבי ישראל אבוחצירא, ה'בבא סאלי', ולרבנית פרחה (לבית אמסלם). בתור נער נודע כעילוי ובעל זיכרון, וביום בר המצווה שלו נבחן אצל אביו על כל ספר שב שמעתתא...

רבי יצחק בן משה נוניש בילמונטי ([י"א בת"ע וי"א בתע"ה] - י"ח בניסן תקל"ד) היה רב טורקי, מחבר הספר שער המלך. אין ידועים פרטים רבים על חייו. הוא גדל והתגורר באיזמיר. ככל הנראה רבו היה רבי חיים אבולעפיה אותו הוא מזכיר רבות בספרו ולקח ממנו הסכמה לספרו. כמו כן למד אצל רבי ברזילי יעבץ מחבר הספרים...

רבי מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (ד'תתק"ל, 1170, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר. הרמ"ה נולד למשפחת חכמים מכובדת. הוא ואביו, רבי טודרוס בן יוסף, עברו לטולדו ושם הקימו ישיבה. אביו...

רבי יצחק טווערסקי היה האדמו"ר הראשון של חסידות סקווירא. נולד בשנת תקע"ב לרבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל ולפייגא בתו של רבי דוד לייקס. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי דן יונגרלייב מראדוויל, לאחר פטירת אשתו נשא את חיה מלכה, בתו של רבי ישראל מרוז'ין אך זו נפטרה בלא שהיו להם ילדים. לאחר פטירת אשתו השנייה...

הרב ירמיה לעוו (תקע"א – י"ז בניסן תרל"ד) היה מחשובי רבני הונגריה במאה ה-19 ומחבר ספר "דברי ירמיהו" על הרמב"ם, מתנגד נחרץ לחסידות שדחה גם את ההתאגדות בקהילות אורתודוקסיות נפרדות ודבק בעמדת "הסטטוס קוו". נולד בקולין שבבוהמיה, 55 ק"מ ממזרח לפראג, שם כיהן אביו הרב בנימין זאב בעל "שערי תורה", בנו של...

רבי נהוראי ג'רמון (ה'תנ"ט - ט"ז ניסן ה'תקמ"ד) היה ראב"ד בעיר ג'רבא. רבי נהוראי נולד לאביו רבי יצחק ג'רמון אשר שימש כדיין בטריפולי משפחתו הייתה ממגורשי ספרד. בקטנותו למד מאביו יחד עם אחיו רבי שמואל, אך לא ארכו ימי השלווה ובהיותו בן י"ב שנה נהרג אביו רבי יצחק על קידוש ה', ורבי נהוראי נשאר לבדו...

הרב אברהם ראובן הכהן סופר (נפטר בט"ז בניסן ה'תל"ג) היה מקובל, מחכמי פראג במאה ה-17. מחבר הספר ילקוט ראובני, ספר ליקוטים קבלי. היה בנו של רבי האשקי (כינוי ליהושע) ונכדו של שלמה אפרים מלונטשיץ. עיקר יצירתו התורנית התבטאה בליקוט מספרי קבלה שונים. במהלך חייו הודפס רק חלקו הראשון של "ילקוט ראובני"...

רבי שמואל הלוי וואזנר (ב' באלול ה'תרע"ג - ט"ו בניסן ה'תשע"ה) היה מחשובי פוסקי ההלכה במפנה המאה ה-21. חיבר את שו"ת "שבט הלוי" וחידושי "שבט הלוי" על הש"ס ועל התורה, וכיהן כרב ואב"ד בשכונת זכרון מאיר, וראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק. כונה בפי רבים בציבור החרדי "פוסק הדור". נולד בוינה ליוסף צבי...

רבי יונה תאומים-פרנקל (פראג, שנ"ו - מץ, ט"ו בניסן תכ"ט). היה מגדולי מרביצי התורה בדורם של הש"ך וה"תוספות יום טוב", מנהיג ציבור בתקופת גזרות ת"ח ות"ט, ורבן של הערים נמירוב, לובומל, בלז, הורודנה ופינסק. לאחר חורבן הקהילות כיהן כרבה של מץ. נודע בספרו קיקיון דיונה על התלמוד הבבלי, מספרי תקופת שיטת...

רבי מאיר עראמה (ה'ר' בערך — י"ד בניסן ה'רפ"ב) היה רב בשאלוניקי. רבי מאיר נולד בעיר קלעת איוב שבספרד לרבי יצחק עראמה מחבר ספר "העקידה". למד תורה מפי אביו, ועוד בצעירותו עבר לסרקוטא, שם שימש כרב וראש ישיבה. בהקדמה לספרו "מאיר תהלות" הוא מספר: גרשוני עווני מנעורי ממקום שבתי העירה סרקוטא בקרב כל...

רבי יצחק אריאלי (אלול תרנ"ו - י"ג בניסן תשל"ד) היה המשגיח של ישיבת מרכז הרב ורב שכונה בירושלים, מחבר סדרת הספרים עיניים למשפט. חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת ה'תשכ"ו. נולד בעיר העתיקה בירושלים ולמד בישיבות תורת חיים ועץ חיים ונסמך לרבנות על ידי רבי חיים ברלין. בזמן מלחמת העולם הראשונה התגורר...

רבי חיים שַׁבְּתַי (מכונה: מהרח"ש) (ה'ש"ז – י"ג בניסן ה'ת"ז) היה מגדולי רבני סלוניקי, ומחבר הספר תורת חיים. נולד בעיר סלוניקי בערך בשנת שי"ז לרבי שבתי. שמו השני הוא כשם אביו כפי שהיה מקובל אז בארצות המזרח. היה תלמידו של רבי אהרן ששון בעל תורת אמת ולמד בישיבתו יחד עם רבי יוסף איסקפה. כן למד אצל...