- הודעות
- 4,749
- תודות
- 17,314
- נקודות
- 895
רב משה רבקש נולד בפראג בשנת ש"ס לאביו, ר' נפתלי הירש, שהיה סופר ותלמיד חכם גדול. אמו, רבקה, לקחה על עצמה את תמיכה הכספית של המשפחה כדי שבעלה יוכל להקדיש את עצמו ללימודיו, וכתוצאה מכך צורף שם המשפחה "רבקש" לשמה של בנה.
המשפחה עברה מפראג לווילנא כשר' משה עדיין היה ילד, כשגדל נעשה שם לרב.
מעט אחרי שהתחילו "גזירות ת"ח ות"ט", הגיעו הקוזקים לוילנה וביצעו בה מעשי טבח, ונאלץ רבי משה להימלט מן העיר יחד עם ר' שבתי הכהן (בעל ה"שך"), ר' אפרים הכהן (בעל שער אפרים), ור 'אהרן שמואל קאידנובר (בעל "ברכת הזבח"). בסופו של דבר מצאו מקלט באמסטרדם, שם חיבר ר' משה את חיבורו הגדול, "באר הגולה", בו הוא מציין את מקורות הדינים והפסקים של השולחן ערוך, יחד עם הערות קצרות משלו.
חיבורים נוספים שחיבר (שלא הודפסו), הם ספר "כללי ההוראה" הכולל את כללי פסיקת ההלכה, ו"כלי הגולה" הכולל אסופת פירושים לשולחן ערוך והכרעות הלכתיות. אף על פי שבאמסטרדם זכה לכבוד רב, השתוקק רבי משה לחזור לווילנה, והוא הצליח לחזור שמה לפני מותו. הגאון מווילנא היה צאצא של ר' משה, ומרבה לצטט אותו ב"ביאור" שלו על השולחן ערוך.
רבינו ר' משה נתבקש לישיבה של מעלה בט' סיון שנת תל"ב.
גליון מחוברים
המשפחה עברה מפראג לווילנא כשר' משה עדיין היה ילד, כשגדל נעשה שם לרב.
מעט אחרי שהתחילו "גזירות ת"ח ות"ט", הגיעו הקוזקים לוילנה וביצעו בה מעשי טבח, ונאלץ רבי משה להימלט מן העיר יחד עם ר' שבתי הכהן (בעל ה"שך"), ר' אפרים הכהן (בעל שער אפרים), ור 'אהרן שמואל קאידנובר (בעל "ברכת הזבח"). בסופו של דבר מצאו מקלט באמסטרדם, שם חיבר ר' משה את חיבורו הגדול, "באר הגולה", בו הוא מציין את מקורות הדינים והפסקים של השולחן ערוך, יחד עם הערות קצרות משלו.
חיבורים נוספים שחיבר (שלא הודפסו), הם ספר "כללי ההוראה" הכולל את כללי פסיקת ההלכה, ו"כלי הגולה" הכולל אסופת פירושים לשולחן ערוך והכרעות הלכתיות. אף על פי שבאמסטרדם זכה לכבוד רב, השתוקק רבי משה לחזור לווילנה, והוא הצליח לחזור שמה לפני מותו. הגאון מווילנא היה צאצא של ר' משה, ומרבה לצטט אותו ב"ביאור" שלו על השולחן ערוך.
רבינו ר' משה נתבקש לישיבה של מעלה בט' סיון שנת תל"ב.
גליון מחוברים