יומא דהילולא

רבי אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א – כ"ב באדר א' תש"ג) היה רבה האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים. נפטר ממחלה בגטו קובנה. מוכר בעולם התורני על שם ספרו שו"ת דבר אברהם. הרב כהנא-שפירא היה בנו של הרב זלמן סנדר כהנא שפירא ומצאצאי הרב חיים מוולוז'ין והרב אלכסנדר זיסקינד...

רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך. נולד בעיר בוברויסק בבלארוס לראשקא ור' אהרן יצחק הלוי, שהיה סוחר. משפחתו, משפחת אפשטיין היא נצר למשפחת בנבנשתי הספרדית, ואף לרבי אהרון הלוי שאליו מיוחס...

רשימות היארצייטים

הרב מאיר בן יעקב הכהן שיף (נודע בכינוי מהר"ם שיף; ה'שס"ה – כ"א באדר ה'ת"א, ויש חולקים) היה רב, ראש ישיבה, ופרשן תלמוד בגרמניה. הוא התפרסם בחריפותו הרבה. כתב חיבורים בתלמוד, בהלכה, ובקבלה, אך רובם נשרפו או אבדו. חיבורו הידוע ביותר הוא "חידושי מהר"ם שיף" המודפסים בסוף כל מסכת מהתלמוד הבבלי בדפוס...

כ"א אדר הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק זיע"א תע"ז - תקמ"ו זאת חוקת התורה כו'. פירש רש"י "לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לכך כתיב בה חוקה לומר גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה". ויש להקשות שלהלן כתב רש"י בשם ר' משה הדרשן טעם על מצוה זו "תבא פרה...

מרטיט- כ''ק אדמו''ר מביאלא שליט''א בליז'ענסק ניסן תשפ''ג

ייש"כ להרב @צריך עיון על הרעיון הנפלא להעלות מדברי גדולי עמנו על פי יום פקודתם מתוך צוואת בעל יסוד ושורש העבודה: קודם ברכת המזון, אחר אכילתי ביחידות בביתי הקטן מסוגר, כפי שידעתם, הנה מרוב פחדתי פן יבוא איזה אדם וינקוש על הדלת באמצע ברכת המזון שאפתח לו, ויבטל אותי מכוונתי, לכן קודם שהתחלתי ברכת...

יז אדר הגאון ר' שמעון סופר זללה''ה בן ה'חתם סופר' ובעל שו''ת 'מכתב סופר' תקפא - תרמג המוהל מתעכב בגלל 'כוונות', להמתין לו? שאלה מעניינת נשאל רבינו מהגאון ר' ליב'ל איגר ז''ל [בן הגר''ש איגר בן הגרעק''א] הגר''ל איגר ז''ל נוהג היה למול את התינוקות, ובהיות שכן פעמים שעל ידי ה'הכנה למצוה'...

י' אדר הגאון ר' גרשון ממיץ זללה''ה בעל 'עבודת הגרשוני' שפ – תנג הדין ידוע דאמירה לנכרי אסרוה חכמים, בשבת ואף בכל התורה כולה, אך בעל החו''י במכתבו לגאון בעל עבודת הגרשוני [סי' מו] יצא לידון בדבר החדש, שאמירה לנכרי שיאמר לנכרי אחר שיעשה מלאכה, מותר לכתחילה, וכך הוא כותב: גולת ראשינו: רוח...

אביו הגה"ק ר' זאב נחום בעל ה"אגודת אזוב" על לידתו יש מעשה נפלא ששנה אחת בפורים היה זמן שכל הצדיקים והגאונים עסקו במצוות היום ורק ר' זאב נחום למד ועשה רושם בשמים וזיכו אותו בבן שיאיר את העולם נישא לבת הקאצקער זצוק"ל, וחמיו העריכו עד למאוד. ספריו: שו"ת אבנ"ז על ד' חלקי שו"ע אגלי טל על...

ט' אדר רבי שמואל שמעלקא קליין אב"ד סעליש בעל 'צרור החיים' תקסה - תרלה במוצאי שבתות וימים טובים, אחר הבדלה, אמר לבחורים: לכו לאהליכם והשמיעו בפיכם די גמרא ניגון, שהוא ראש לכל הניגונים.

השיר הקדוש סאל א קאקאש: סֹאל אֹ קוֹקוֹש מַאר, מוֹיד מֶגְוִירוֹד מַאר. זֶלְד אֶרְדְבֶּן שִיק מֶזֶבֶּן שֵיטַאל אֶגְ' מֹאדַאר. דֶה מִיצֹ'אדֹא מֹאדַאר? דֶה מִיצֹ'אדֹא מֹאדַאר? שַארְגוֹ לַאבּוֹ גֶ'נְגְ' אוֹ סַרְנְיוֹ, אֶנְגֶם אֹדֹא וַאר. וַארְיְ, מֹאדֹאר, וַארְיְ! וַארְיְ, מֹאדֹאר, וַארְיְ! הוֹ...

שב"ק ח' אדר רבי אליהו הכהן (ב"ר אברהם שלמה) האיתמרי בעל 'שבט מוסר' ועוד ספרים רבים תפ"ט בְּנִי, הֱוֵי זָהִיר כְּשֶׁאַתָּה מוֹצִיא הוֹצָאוֹת לִסְעוּדַת שַׁבָּת וּמוֹעֵד, הוֹצֵא אוֹתָם בְּעוֹד שֶׁאַתָּה רָעֵב, שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ תַּרְבֶּה בְּהוֹצָאָה. לְפִי שֶׁהָרָעֵב יֵרָאֶה לוֹ שֶׁלֹּא...

ליקוט מדרשים על רעיא מהימנא משה רבינו ע"ה א] בשעה שנתעברה אמו של משה ראה פרעה הרשע בחלומו רחל רבוצה וילדה שה, והיה רואה מאזנים תלויים בין הארץ לרקיע, ומביאים את השה ומניחים בכף מאזנים, ומביאים כל כסף וזהב של מצרים ומניחים בכף שנייה והייתה מכרעת על כולם, ועדיין היו מביאים כלי זיין של מצרים והיו...

לרגל ז' אדר, יומא דהילולא קדישא של משה רבינו ע"ה.

ו' אדר רבי חנוך צבי הכהן (ב"ר פנחס יעקב) לוין מבענדין בעל 'יכהן פאר' על התורה וחידושים תרלא - תרצה מקדים שקלים לזכור דהגם דהסדר מקודם יראה ואח"כ אהבה כדאי' בספרים הק', עם כל זה מקדים אהבה קודם. והנה מחיית עמלק עיקר על ידי גודל היראה כדאיתא 'ולא ירא אלקים' ומזה היה כוחו לבוא, אולם מחמת גודל...

ה"טעשכענובער" כך כינו אותו במקורו ממשפחה של מתנגדים מובהקים אך לבסוף נתקרב לחסידות והפך לאדמו"ר בטשעכנוב אבי שושלת סטריקוב בין חסידיו היו גדולי הדור והמובהקים שבם היה האבנ"ז

ה' אדר רבי זאב וואלף מטשארני אוסטרהא זצוק"ל תקפג זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר (במדבר יט, ב). על דרך מאמרם ז"ל (חולין פט.) על הפסוק "האמנם אלם צדק תדברון" (תהלים נח, ב) 'אמר רבי יצחק מה אומנותו של אדם בעולם הזה ישים עצמו כאלם, יכול אף לדברי תורה כן תלמוד לומר צדק תדברון'. וזהו הכוונה כאן זאת...

ה' אדר רבי שמואל אבא מסלאוויטא זצוק"ל תקמד - תרכד ואם כל המועדים יהיו בטלים ימי הפורים לא נבטלים (יוצר לשבת זכור). הקושיא ידועה, חדא, איך יתכן דהמועדים יהיו ח"ו בטלים, הלא כולם כתובים בתורה הקדושה שהיא נצחיית. ותו, דאמר דימי הפורים הם יותר טובים וגדולים מכל המועדים, ואיך יתכן זה, א' הלא פורים...

ה' אדר רבי ישעיה מושקאט זצוק"ל בעל עצי בשמים וראשי בשמים תקמג - תרכח ועשו את האפוד. יובן על דרך שאמרו רז"ל שהאפוד מכפר על עבודת גילולים, וזהו כוונת הפסוק ופתחת עליהם שמות בני ישראל שהם השבטים שהם התיקון של עבודת גילולים, כמו שאמרו השבטים ליעקב קודם פטירתו מן העולם כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין...