מקץ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ - ששה אלפי"ן (1 צופה)

[געגועים]

אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ

בפי' רבינו אפרים: ששה אלפי"ן, כנגד ארבע בני השפחות שאהבו אותו וראובן ובנימין.

ובשל"ה הקדוש: התוודו על עוונם ופרטו את עוונם, כי צריך לפרט החטא וכו', וכך ינהוג האדם לפרט חטאיו תמיד בפני קונו, ויבכה ויתחנן ויתאבל, וזהו לשון אֲבָל אשמים אנחנו, אֲבָל לשון אבילות, כי על דא בכינו ומתאבלין אנחנו. ודע כי הקליפה שהוא היצר הרע בכלל, הוא כמה פרטים, מתפשט בכל צד ופינה בכל אשר ימצא, על כן צריך לפרט החטא ולהתחרט כדי לבטל פרטיו, ודבר זה הוא כל זמן עמידת העולם, ושש אלפים הוה עלמא כו' (ר"ה לא.), וכבר בעונותינו הרבים התפשט גם באלף הששי, והממשלה בידו עד שיבא משיח צדקנו, תשועת ה' כהרף עין, ועל זה נרמזו בכאן ששה אלפי"ן אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ.

ואפשר להוסיף שמרמז שבכל שית אלפי שנין יהיה חטא מכירת יוסף שמור, ויהיו אשמים עד ביאת משיח צדקנו, כדאי' במדרש משלי (פרק א' בפסוק כל הון יקר), ולכן נרמזו כאן ששה אלפי"ן אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ.

עוד אפשר שנרמז באלפי"ן מה שכתבו להדליק נר חנוכה ר"ת כמו נצר חסד לאלפים, שבחנוכה מתעורר מידה זו, והוא זכות אבות וזכות השבטים שעשו תשובה ואמרו אבל אשמים אנחנו. וזה נרמז באלפי"ן, שע"י שעשו תשובה ואמרו אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ, עוררו את מידת נצר חסד לאלפים.​