במדבר אִישׁ עַל יָדוֹ לְדִגְלֵיהֶם/ אחדות (1 צופה)

[געגועים]

אִישׁ עַל יָדוֹ לְדִגְלֵיהֶם

איש על ידו מרמז על האחדות הנפלאה שהיה לבני ישראל, שכל אחד התבונן איך להיטיב עם איש אשר נמצא על ידו. ועוד בהיותם במצרים היו מסייעים זה לזה, כדאי' בש"ך על התורה: וירא אלקים, שמעתי שנמצא במדרש, מה ראה, ראה שהיו מרחמים זה על זה, כשהיה אחד מהם משלים סכום הלבנים קודם חבירו, היה בא ומסייע עם חבירו, וכשראה הקב"ה שהיו מרחמים זה על זה אמר ראויים אלו לרחם עליהם, כל המרחם מרחמים עליו שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך.

עוד מרמז שכל אחד האמין שהקב"ה נושא אותו על ידו ועוזר לו תמיד.​

 

[לב טוב]

אִישׁ עַל יָדוֹ לְדִגְלֵיהֶם

איש על ידו מרמז על האחדות הנפלאה שהיה לבני ישראל,​

לחץ כדי לכווץ...

ובספר אמת ליעקב מבואר מדוע זה נכתב דווקא כאן

אלא שבאמת ענין הדגלים לכאורה הוא פירוד הלבבות, כי זה ודאי שכל צבע יש בו איזה סמל מיוחד, וכן הציורים שהיו על כל דגל ודגל, הלא זה ציין כי כל שבט ושבט יש לו תכונה או שאיפה מיוחדת - ומטרת האחד שונה ממטרת השני, ונמצא כי לכאורה הדגלים גרמו לפירוד הלבבות, אלא מכיון שהיה לכולם מרכז אחד, והיינו המשכן, וכולם חונים מסביב למשכן, אין זה גורם לפרוד אלא כל א' עומד על משמרתו המיוחדת לו ואין כאן שום פירוד, וכמו באדם - וכי מפני שהאזנים נבראו לשמוע והעינים לראות וכי תעלה על דעתך שתהיה ביניהם פירוד ומחלוקת, וכמו כן באומה, מכיון שכולם מרוכזים לנקודה מרכזית אחת אם כן אין חשש פרוד ומחלוקת, ולפיכך כל זמן שלא הוקם המשכן ולא היה עדיין מרכז רוחני אז היתה כל האומה חטיבה אחת ודגל א' לכולם, משא"כ אחר שהוקם המשכן כי אז אין שום חשש לדגלים, ולפיכך אחר שבחדש הראשון בשנה השנית הוקם המשכן התחילו להתעסק בדגלים בא' לחדש השני בשנה השנית, ונכון.