אב לכאו' משמעו ראשון. ולא דוקא שאינו מן המנין.
אכן כך חשבתי ברישא (ו"ברוך שכוונתי" - כהתבטאות החת"ס בכ"ד וכגון ביו"ד קסד ושם בסי' רח ורפד), ורציתי להזכר בדוגמאות לזה מהמקורות, לכן לא הבאתי. וגם לשון האברבנאל "שהיה ראשון לחודשי השנה, ואב לכולם" משמע, דתרי מילי נינהו הכא, ודחוק בלשונו לומר שמפרש שראשון היינו אב.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון