ויצא אבני מזבח יעקב

[התורה]

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא (כח, יא). הרמב"ן הביא מפרקי דר' אליעזר שלקח מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק אע"ה.
ותמוה האיך הי' מותר לישן עליהם, אלא שהי' נהרס ולא ידע יעקב שהם מהמזבח, וחידוש מי ומי יוכל להרוס מזבח כזה, יותר נראה דכמו שהי' פלא משמים שנתאחו ונעשו אבן אחת כן נסבב משמים שנהרס כדי שיישן הצדיק עליהם, שעל ידי שינת הצדיק הי' ד' נצב עליו ועל ידי זה המשיך השראת שכינתו יתב"ש על המזבח, וזהו עיקר פעולת מזבח כדאי' קרבן לשון קירוב.
(שפתי צדיק - להרה"ק רבי פנחס מנחם מפילץ, גליון מחוברים)