כי תבוא כתיבת התורה על אבני המזבח (2 צופים)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב (כז ח)

הקשו באמרי נועם מבעלי התוס', איך כתבו את התורה על אבני המזבח, הרי כתיב לא תניף עליהם ברזל. ותירצו שכתבוהו על ידי השמיר.

ומבואר דסבירא להו דהכתיבה על האבנים היתה על ידי חקיקה, ולא בדיו. וכן הביא בתשובת מעיל צדקה סי' כ"ד מדברי התרגום יונתן כאן "חקיק ומפרש", והוא כתרגום יונתן על "פתוחי חותם". [ובשו"ת מעיל צדקה שם כתב דעל כרחך שכתבו על ידי חקיקה, משום דדיו על גבי אבנים אינו נחשב כתיבה ולא הוי דבר המתקיים, אמנם במנחות לד. מבואר דהיה ס"ד לגבי מזוזה שמצוותה שיכתבוה על אבני הבנין עצמם, ודוחה הגמ' דבמזוזה כתיב "וכתבתם" ובענין כתיבה תמה, ומבואר דהוי כתיבה, רק אין זה כתיבה תמה. א"כ לגבי אבני המזבח דלא כתיב כתיבה תמה, אפשר שמועיל כתיבה על ידי דיו].

וקשה, דהנה במשנה מידות פ"ג מ"ד מבואר, שהברזל פוסל בנגיעה אפילו לא נפגמה האבן, מדין "לא תניף עליהן ברזל", ואם נפגמה האבן נפסל אפילו כשנפגם על ידי דבר אחר שאינו ברזל, מדין "אבנים שלימות". ומעתה קשה מה הועילו רבותינו בעלי התוס' בזה שתירצו שעשו על ידי השמיר, הא מ"מ הוי פגימה, ופגימה פוסלת בכל דבר. [ושוב ראיתי בשו"ת גבעת פינחס לבעל ההפלאה זצ"ל בסי' נ"ו, דעל כרחך כתבו על המזבח בדיו, דאל"כ הרי מזבח נפסל בחגירת ציפורן, וזהו כמ"ש, אכן קשה לדברי התרגום יונתן ובעלי התוס' הנ"ל שהכתיבה היתה בחקיקה ולא בדיו, והיה אפשר לומר דשאני הכא דמצוותו בכך, אמנם לפי"ז לא קשה ג"כ מדכתיב לא תניף עליהם ברזל, ומקושית בעלי התוס' הנ"ל נראה דלא ניחא להו לומר דהוי דין מיוחד משום דמצוותו בכך, וצ"ע].

והג"ר יצחק שניידר שליט"א תירץ, דכיון שעל ידי השמיר לא נחסר כלום, רק האבנים נבקעות, שפיר נחשב אבנים שלימות, ועי' בסוטה מח: לגבי אבני החושן "אבנים הללו אין כותבין אותן בדיו משום שנאמר פתוחי חותם, ואין מסרטין עליהם באיזמל משום שנאמר במלואותם, אלא כותב עליהם בדיו ומראה להן שמיר מבחוץ והן נבקעות מאליהן כתאינה זו שנבקעת בימות החמה ואינה חסירה כלום", ומבואר דע"י השמיר שפיר מיקרי במילואותם כיון שאינו חסר, וה"נ י"ל דמיקרי אבנים שלימות. וצ"ע בזה, דלכאורה "שלימות" בעי שלא יהיה שום פגימה ולא רק שלא יהיה חסרון, ועי' חולין יז: שמדמה הגמ' לפגימת סכין בשחיטה, ושם הרי אי"צ חסרון, אך י"ל שהדמיון רק לגבי שיעור הפגימה שהוא בכדי חגירת ציפורן.​

 

[גרינפלד]

וקשה, דהנה במשנה מידות פ"ג מ"ד מבואר, שהברזל פוסל בנגיעה אפילו לא נפגמה האבן, מדין "לא תניף עליהן ברזל", ואם נפגמה האבן נפסל אפילו כשנפגם על ידי דבר אחר שאינו ברזל, מדין "אבנים שלימות". ומעתה קשה מה הועילו רבותינו בעלי התוס' בזה שתירצו שעשו על ידי השמיר, הא מ"מ הוי פגימה, ופגימה פוסלת בכל דבר. [ושוב ראיתי בשו"ת גבעת פינחס לבעל ההפלאה זצ"ל בסי' נ"ו, דעל כרחך כתבו על המזבח בדיו, דאל"כ הרי מזבח נפסל בחגירת ציפורן, וזהו כמ"ש, אכן קשה לדברי התרגום יונתן ובעלי התוס' הנ"ל שהכתיבה היתה בחקיקה ולא בדיו, והיה אפשר לומר דשאני הכא דמצוותו בכך, אמנם לפי"ז לא קשה ג"כ מדכתיב לא תניף עליהם ברזל, ומקושית בעלי התוס' הנ"ל נראה דלא ניחא להו לומר דהוי דין מיוחד משום דמצוותו בכך, וצ"ע].​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
עוד היה אפשר לומר בדעת התרגום יונתן דהוא ס"ל כמ"ד בירושלמי שהביאו התוס' בסוטה לה: שעל גבי אבני המלון כתבו את התורה ולא על גבי המזבח, אבל למ"ד שכתבו על גבי אבני המזבח, בע"כ היתה הכתיבה בדיו וכדברי הגבעת פינחס הנ"ל. אמנם בדברי רבותינו בעלי התוס' עצמם קשה, דהקשו כמ"ד דעל גבי אבני המזבח כתבום ומ"מ נקטו שהיה חקוק, וכנ"ל.​