בעל דבר

משתמש רגיל
gemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
111
תודות
356
נקודות
109
קיי"ל בגמ' בקידושין, שהאוכל בשוק דומה לכלב ופסול לעדות. הסתפקתי באדם שנוהג תמיד לאכול בשוק, האם הוא יכול להשלים לי 'ויכולו' בערב שבת, דהרי זה עדות ואולי הוא שפסול לעדות לא יכול להשלים לי?
(אחרי שהתספקתי ראיתי שאחד מגדולי הדור גם הסתפק בזה, אבל בכל זאת אני כותב זאת כאן, כדי לדון ולשמוע את דברי התורה המתוקים של חו"ר הפורום כאן)
 
לא ראינו ולא שמענו שאין מקום שגזלן יאמר ויכולו.
ובר מן דין, עצם אמירת ויכולו על הכוס נועדה להוציא בניו ובני ביתו [=אשתו] כמבואר בטור (או"ח סי' רעא), והם ודאי פסולים לעדות.
לגוש"ע, כל עוד לא העידו עליו שני עדים כשרים בבי"ד וקבלו עדותן, אין בכך בית מיחוש, כמבואר בחו"מ (סי' לד סכ"ה).
 
הרי נהוג כו"ע לומר בקרובים בלי שום חשש,
וגם שאומרים כולם יחד בבעת כנסת, לית מאן דחש לומר דהוי דין "נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה".
אלמא לא באמת יש בזה גדרי עדות.
 
קיי"ל בגמ' בקידושין, שהאוכל בשוק דומה לכלב ופסול לעדות. הסתפקתי באדם שנוהג תמיד לאכול בשוק, האם הוא יכול להשלים לי 'ויכולו' בערב שבת, דהרי זה עדות ואולי הוא שפסול לעדות לא יכול להשלים לי?
(אחרי שהתספקתי ראיתי שאחד מגדולי הדור גם הסתפק בזה, אבל בכל זאת אני כותב זאת כאן, כדי לדון ולשמוע את דברי התורה המתוקים של חו"ר הפורום כאן)​
ולפי"ז, הרי יש לחוש מלהתפלל במנין שיש בו אחד הפסול לעדות, שמא שייך בזה 'נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדות כולן בטלה', ועל אחת כמה שאין להתפלל באותו המנין עם אחד מקרוביו הפסול עמו לעדות?​
ובר מן דין, עצם אמירת ויכולו על הכוס נועדה להוציא בניו ובני ביתו [=אשתו] כמבואר בטור (או"ח סי' רעא), והם ודאי פסולים לעדות.​
והכוונה שמצטרפים עמו לעדות מדין שומע כעונה?​
 
האב הוא עד אחד, והנשים והקטנים פסולים לעדות.
ואם עד אחד=0 ונשים וקטנים=0 ג"כ, אז 0+0=0.
כוונת מר להוכיח שאין נצרך עדות באמירת ויכולו?
דומני שדעת החזו"א בזה ידועה.
אלא שהאחרונים הצריכו אמירת ויכולו בשנים, וכיצד יכלכל זאת מר?
 
כוונת מר להוכיח שאין נצרך עדות באמירת ויכולו?
לא.
דומני שדעת החזו"א בזה ידועה.
אלא שהאחרונים הצריכו אמירת ויכולו בשנים, וכיצד יכלכל זאת מר?
כוונתי שאין כאן עדות גמורה, ולכן לא נאמרו בזה דיני פסולי עדות.
והוכחתי זאת מיסוד התקנה לאומרו על הכוס, וה"ה לאמירתו בביה"כ.
 
לא.

כוונתי שאין כאן עדות גמורה, ולכן לא נאמרו בזה דיני פסולי עדות.
והוכחתי זאת מיסוד התקנה לאומרו על הכוס, וה"ה לאמירתו בביה"כ.
וכיצד מתקיים דין אמירתו בשנים, כשהוא בביתו?
 
קיי"ל בגמ' בקידושין, שהאוכל בשוק דומה לכלב ופסול לעדות. הסתפקתי באדם שנוהג תמיד לאכול בשוק, האם הוא יכול להשלים לי 'ויכולו' בערב שבת, דהרי זה עדות ואולי הוא שפסול לעדות לא יכול להשלים לי?
עד פסול לעדות היינו שנפסלה עדותו מלהתקבל. להעיד הוא יכול כמה שהוא רוצה...
באמירת ויכולו יש שם עדות מצד אמירת הדברים ורצון התורה (חז"ל) שכל אחד יעיד את הדברים האלו. את אופן וצורת קבלת הדברים אתה יכול להשאיר לשיקול דעתו של הרבש"ע.
 

קבצים מצורפים

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון