- הודעות
- 4,590
- תודות
- 16,610
- נקודות
- 895
התורה אוסרת על המוכר או הלוקח להונות (לרמות) זה את זה, במכירת דבר במחיר יקר מדי או זול מדי. כגון, המוכר קרקע בזמן שהיובל נוהג, יש למוכר ולקונה לקחת בחשבון בשעת קביעת מחיר הקרקע הנמכר, את העובדה שהקרקע תחזור ביובל, כך אם נותרו שנים מרובות עד היובל – יש למכור את הקרקע ביוקר, כי אם ימכור בזול, הרי זו אונאה למוכר. ולהיפך, אם נותרו שנים מועטות עד היובל – יש למכור את הקרקע דווקא בזול, ואם ימכור ביוקר, הרי זו אונאה ללוקח. ברם, בקרקעות יש רק 'איסור' אונאה, אבל אי אפשר לבטל את המקח או לבקש החזר של האונאה, רק במכירת מטלטלין אמרו חכמים שלשה שיעורים: א. אונאת שישית ממחירו של הדבר - חייבים להחזיר את סכום האונאה לבעליו. ב. היתה האונאה פחות משישית - אין חייבים להחזירה. ג. היתה האונאה יותר משישית, המתאנה רשאי לדרוש את ביטול המקח. [לדעת הירושלמי גם בקרקע יש אונאה עד שוויו, דהיינו כגון נכס שווה מאה שנמכר ביותר ממאתיים - אין המכר קיים].
תורה שבכתב
תורה שבכתב
