סקירות נדירות

בפרשת השבוע אנו לומדים על הארץ שפתחה את פיה ובלעה את עדת קרח, הם ונשיהם ובניהם וכל רכושם, ולאחר מכן סגרה האדמה את פיה והם נשארו שם. במסכת אבות נאמר (ה, ו) שאחד מעשרת הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות הוא פי הארץ. רש"י בפירושו על מסכת אבות מבאר שהפתח נברא באותו מקום מששת ימי בראשית אלא שהיה מכוסה...

ארבעה בנים היו לו לראובן בן יעקב, כמפורט בפרשת פנחס (כו, ח-ט). אחד מהם נקרא בשם 'פַלּוּא'. לְפַלּוּא היה בן 'אֱלִיאָב', ולאליאב היו שלשה בנים: א. דתן. ב. אבירם. ג. נמואל. והנה, בתחילת פרשתנו (טז, א) מופיע שמו של 'אוֹן בֶּן פֶּלֶת' בין האנשים משבט ראובן אשר קרח לקחם בדברים, עמו אירע הסיפור הידוע...

בפרשת השבוע, נאמר בעשרים וארבע מתנות הכהונה 'לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה', וחז"ל פירשו (סוטה טו, א; זבחים א, א) שתיבת 'למשחה' פירושה: 'לִגדוּלָה', כלומר שהקרבנות נאכלים בדרך כבוד וגדולה כדרך שמלכים אוכלים, ולכן רשאים הכהנים לאכול את בשר הקרבן בין צלי ובין מבושל, ולהוסיף בבשר תבלינים ויין ושמן...

על הכתוב בפרשת השבוע (במדבר יח, ב) וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ, מבאר רש"י: 'וישרתוך - בשמירת השערים ולמנות מהם גזברין ואמרכלין'. ביאור הדברים: בבית המקדש היו 'גזברים' - ממונים ואחראים על האוצרות בהם היו מונחים בגדי הכהונה...

בפרשת השבוע נאמר (במדבר יז, ה) וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ. בגמרא (סנהדרין קי, א) אמרו 'כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר ולא יהיה כקרח וכעדתו'. אולם כתב הרמב"ם בספר המצוות (שורש ח): 'וזה על צד האסמכתא, לא שיהיה פשטיה דקרא בכוונה הזאת'. אך בעל הלכות גדולות (לאוים קסו) מנה לאו זה במנין...

לאחר שריפת 250 האנשים שבאו לערער על כהונת אהרן, אמר ה' למשה שיאמר לאלעזר בן אהרן, להרים את המחתות, יען כי המחתות כבר התקדשו ואסורים בהנאה, שהרי עשאום כלי-שרת. מהמחתות הללו יעשו לוחות פח מרוקעים ובהם יצפו את מזבח הנחושת, ויהיו לאות ולזכרון לבני ישראל ששוב לא יקרב עוד איש זר להקטיר קטורת, וששוב לא...

בפרשתנו מסופר (במדבר יג כא) שכאשר נכנסו המרגלים לארץ, החלו ללכת בקרן מזרחית-דרומית של הארץ; המשיכו ללכת את כל צד דרום, ממזרח עד מערב. משם הלכו את כל צד מערב, עד קרן מערבית צפונית והגיעו אל 'רְחֹב לְבֹא חֲמָת'. פירוש הדברים: הם הגיעו אל העיר הנקראת 'רחוב', אך מאחר ויש בארץ ישראל כמה ערים בשם...

על הכתוב (במדבר טו, כ) רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה, מפרש רש"י: 'חלה - טורטי"ל בלע"ז', וביאר באוצר לעזי רש"י שהכוונה היא: 'עוגה'. כך כתוב גם בסידור רש"י (סימן שעד): 'חלה, היא עוגה וחררה'. והנה הפירוש של המילה 'עוגה' הוא מאפה הנאפה על גבי גחלים, לפי שבדרך כלל מאפה כזה הוא עגול...

בפרשת השבוע למדנו (יג, כג-כד) לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל וגו'. הכתוב מציין שלמקום זה, אשר ממנו כרתו המרגלים ענף עם אשכול ענבים, 'קָרָא' בשם 'נחל אשכול' על שם האשכול שכרתו משם המרגלים. נחלקו המפרשים מי קרא למקום בשם זה: א. הספורנו כתב, שהעם הכנעני קרא למקום...

על הכתוב בפרשתנו שאמר משה (במדבר יא, טו) ואל אראה ברעתי, כותב רש"י, ברעתם היה לו לכתוב, אלא שכינה הכתוב. וזה אחד מתקוני סופרים בתורה לכינוי ולתקון הלשון'. גם בפרשת וירא על הכתוב (בראשית יח, כב) כותב רש"י: 'והיה לו לכתוב וה' עודנו עומד לפני אברהם, אלא תיקון סופרים הוא זה'. בביאור המושג 'תיקון...

במשך 12 החודשים הראשונים ללידת הכבש, עדיין שמו 'כבש', ובעת הקרבתו לעולה יש להביא מנחת נסכים בשיעור עשרון סולת, ורביעית שמן, ורביעית יין. לאחר שנשלמו לו 13 חודשים שלמים נקרא שמו 'איל', ושיעור המנחה שלו הוא שני עשרונים סולת, ושלישית ההין שמן ושלישית ההין יין. אולם במשך החודש השלש-עשרה לחייו, יצא...

לאחר חטא המרגלים מסר משה לבני ישראל את העונש שנגזר עליהם להיטלטל במדבר ארבעים שנה, למחרת היום היו אנשים שעלו בחוזקה אל ראש ההר בדרך העולה לארץ ישראל, במטרה לתקן את החטא שאמרו טוב לנו לשוב מצרימה. גם לאחר שמשה רבינו התרה בהם שהדבר הוא נגד רצון ה' המשיכו הללו בדרכם, עד שהעמלקי והכנעני הכו בהם...

בפרשת השבוע אומר הקב"ה למשה (במדבר יד, כב) וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי. כך גם שנינו במסכת אבות (ה, ו) עשר נסיונות נסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר שנאמר וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי. הברטנורא מפרט את רשימת הנסיונות: א. בים שאמרו (שמות יד, יא) המבלי אין קברים במצרים. ב...

בפרשתנו אנו לומדים את פרשת המתאוים, כאשר לאחר שנסעו מהר סיני החלו ה'אספסוף' להתאוות לבשר, וגם בני ישראל בכו יחד עמהם ואמרו מי יאכילנו בשר. רש"י כתב שהאספסוף הם הערב רב, ונקראו כך על שם שנאספו אל בני ישראל בצאתם ממצרים. ורבנו מיוחס כתב שהערב רב היו סתם אנשי המון שנאספו מהשוק ועל שם כך נקראו...

כל איש, שלא הקריב פסח בי"ד בניסן משום שהיה טמא טומאת מת בזמן שחיטת הפסח, או שבאותה שעה עמד מחוץ למפתן העזרה, מה שנחשב כבר כאילו הוא נמצא בדרך רחוקה, מקריב את הפסח ביום י"ד אייר. את הפסח השני שוחטים ביום י"ד אייר בין הערביים, ובליל ט"ו באייר אוכלים אותו ביחד עם מצות ומרור. חל איסור לשבור עצם...

שְׂלָיו וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם (במדבר יא, לא). השְׂלָיו הוא עוף שמן מאד (רש"י שמות טז, יג) שבשרו טוב וערב למאכל. בגמרא (יומא עה, ב) מובא שיש ארבעה מיני שְׂלָיו, ואלו הן: שיכלי, קיבלי, פסיוני, ושליו. הטוב יותר הוא – שיכלי, והפחות טוב נקרא – שְׂלָיו, שהיא כמו ציפור...

בנדבת הנשיאים לחנוכת המשכן מוזכר בפרשתנו (ז, ג) עֶגְלֹת צָב. לדעת רש"י הכוונה לעגלות מכוסות ומחופות, וכהסברו של הנצי"ב שהשם 'צָב' הוא כמו 'צָף' [כי האותיות ב' ופ' מתחלפות] מלשון ציפוי וכיסוי. בפירוש מהרז"ו על המדרש מביא בשם הערוך, שהעגלות היו דומות לצורת בעל-חיים הנקרא 'צב', שיש עליו כובע עגול...

בפרשתנו מסופר (במדבר יא, כו-כז) שה' הורה למשה לבחור 70 איש שיסייעו לו במשא העם. מתוכם היו אלדד ומידד, שבענוותנותם לא באו לאהל מועד לקבל את המינוי, ובכל זאת נחה עליהם רוח נבואה. בתרגום יונתן מובא דבר פלא, שכאשר גירש עמרם את יוכבד במצרים, לפני שהחזיר אותה, הלכה ונישאת לאליצפן-בן-פרנך, נשיא שבט...

לצורך בדיקת אשה שנחשדה שחטאה עם איש זר, מביאים אותה לבית המקדש שם נוטל הכהן מים קדושים שהתקדשו בכיור, ונותן את המים בתוך כלי בזוי עשוי חרס, בנוסף, יקח הכהן עפר מקרקע המקדש ונותן את העפר אל תוך המים. לאחר שהכהן מזהיר אותה ומשביע אותה להודות על האמת, הוא רושם על ספר את כל הדברים שאמר לאשה, ואחר כך...

בברכת כהנים מוזכר שלש פעמים שם ה'. כאשר מברכים את ישראל מחוץ לבית המקדש, מזכירים את השם כקריאתו – 'אדנ"י', אבל כאשר בירכו ברכת כהנים בבית המקדש היו מזכירים את השם המפורש, דהיינו כפי שהוא כתוב ומפורש בתורה – 'יהו"ה'. כך פירש רש"י במסכת סוטה (לח, א ד"ה בשם). אולם במסכת קידושין (עא, א וברש"י שם)...