אזעקה דינה כנחש או כעקרב | בית המדרש – דיונים תורניים אזעקה דינה כנחש או כעקרב | בית המדרש – דיונים תורניים
  • עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת -היל"ת- על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן

ללמוד וללמד

משתמש רגיל
gemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
143
תודות
299
נקודות
96
נאמר במשנה, כי אפילו אם נחש כרוך על עקבו של המתפלל, אין לו להפסיק את תפילתו. ודווקא בנחש אין להפסיק, אבל בעקרב יפסיק.
ומבאר רש"י (ד"ה אבל), שהעקרב מסוכן יותר מהנחש.

א"כ יש לדון מה הגדר של אזעקה, כנחש שאין להפסיק בגינו, או כעקרב שיש להפסיק בגינו לצורך התגוננות?

כיצד ניתן להגדיר? יש פה מומחה לעקרבים? צריך?
 
נערך לאחרונה:
אפילו נחש כרוך על עקבו. דוקא נחש שרוב פעמים אינו נושך, אבל עקרב או אפעה מן הדברים שודאי נושכים וממיתים פוסק:
האפעה ודאי ממית, ואיני יודע מה הוא.
הטיל רוב פעמים אינו ממית
 
הטיל רוב פעמים אינו ממית
אינו נכון, הטיל אם פוגע אז ממית ברוב פעמים (כדחזינן שאפי' בממ"ד ממית בפגיעה ישירה)
אולי הכוונה שהטיל ברוב פעמים אינו פוגע
והשאלה למה ההתיחסות כאן האם להריגת הטיל כשפוגע או למידת פגיעתו.
 
אינו נכון, הטיל אם פוגע אז ממית ברוב פעמים (כדחזינן שאפי' בממ"ד ממית בפגיעה ישירה)
אולי הכוונה שהטיל ברוב פעמים אינו פוגע
והשאלה למה ההתיחסות כאן האם להריגת הטיל כשפוגע או למידת פגיעתו.
הטיל עצמו ממית בודאי.
ואם כוונתך שלא ידוע היכן יפול
זה צריך לשאול על פותח האשכול
שנידון הטיל לא דומה לנחש או לעקרב
שכרוכים הם כבר בגופו
אין שום סיבה בעולם להתייחס לנפילת הטיל, אלא אם ידוע בוודאות גמורה שהטיל עומד לפגוע במקום שבו הוא עומד.
 
אז למה הרבנים אומרים להיכנס לממ"ד?
חשש סכנה, יש בדבר.
אבל לא
הטיל עצמו ממית בודאי.
הטיל אם פוגע אז ממית ברוב פעמים
שאז יש צד לדמות לעקרב שודאי מזיק ולא לנחש.

אי מי אמר שאדם שרואה נחש ואינו באמצע תפלתו יישאר לעמוד כרגיל?
 
הטיל עצמו ממית בודאי.
ואם כוונתך שלא ידוע היכן יפול
זה צריך לשאול על פותח האשכול
שנידון הטיל לא דומה לנחש או לעקרב
שכרוכים הם כבר בגופו
הא גופא מה שבאתי להגיד דזה אינו דומה, דנתעוררתי לפתוח אכול זה מחמת ששמעתי מרב פלוני שהוא יוצא בשמונה עשרה, וכך צריך לנהוג.
ולכאו' לפי הא דכתבו רבני הפורום נראה כפשוט מק"ו מנחש שלא צריך ללכת למקלט בזמן שמונה עשרה. והוי תימה
 
אין שום סיבה בעולם להתייחס לנפילת הטיל, אלא אם ידוע בוודאות גמורה שהטיל עומד לפגוע במקום שבו הוא עומד.
אז למה הרבנים אומרים להיכנס לממ"ד?
ולכן אמר @שלמה ש. שיפסיק להתפלל כי יש סכנה בדבר
ונחש שהוזכר זה אחד כזה שבדרך כלל לא עושה כלום
וזה מוכרח שהרי אם יש חשש אפי'קטן אין הולכין בפק''נ אחר הרוב
ובודאי שיש לו להפסיק
 
הא גופא מה שבאתי להגיד דזה אינו דומה, דנתעוררתי לפתוח אכול זה מחמת ששמעתי מרב פלוני שהוא יוצא בשמונה עשרה, וכך צריך לנהוג.
ולכאו' לפי הא דכתבו רבני הפורום נראה כפשוט מק"ו מנחש שלא צריך ללכת למקלט בזמן שמונה עשרה. והוי תימה
שוברך בצדך
והא לך לשון המשנ"ב
משנה ברורה סימן קד ס"ק י
(י) לא יפסיק - ר"ל ע"י דיבור כגון לומר לאחר שיסירנה וכן כל הסעיף זה ושאחר זה שמזכיר הפסק מיירי הכל ע"י דיבור אבל ע"י הליכה מותר שהליכה לא נקרא הפסק ודוקא הכא דהוא לצורך להסיר הנחש אף דתלינן דמן הסתם לא יהיה סכנה אבל שלא לצורך מקרי הליכה ג"כ קצת הפסק וכמו שפסק המחבר בס"ב:​
 
אין ספק שהסיכון שתפגע ע"י טיל מאירן נמוך הרבה מנזק ע"י נחש [כמה אנשים אתה מכיר שנזוקו מתוך כל מי ששמעו אזעקה וכמה אנשים שנחש כרוך על עקבם נזוקו ]

אמנם חשוב להדגיש הליכה בלבד ללא דיבור או התעסקות נוספת לפי הכרעת הרמ"א מותרת גם בנחש
 
נחש, הוא ארסי, היכול להרוג. אלא שנחש אינו הורג בדרך כלל שלא בהתגרות.
משנה אחרונה סימן קד אות כח
כח) וכתב בבה"ל הטעם שבנחש לא יפסיק משום דרוב פעמים אינו נושך' ומקורו ברש"י וברמב"ם בפירוש המשנה. וכתב במשנ"ב דכיון דרוב פעמים אינו נושך, תלינן דמן הסתם אין בזה סכנה, אך מ"מ חשיב צורך להתיר הליכה כדי להסיר הנחש, כמבואר ברמ"א. עכ"פ מבואר בדברי השו"ע (ומקורם בגמ' בברכות) דעקרב מסוכן יותר מנחש.

והקשו האחרונים, שבגמרא בשבת ילפינן שהצד נחש בשבת, אם מתעסק בו שלא ישכנו - פטור ומותר, מדתנן כופין קערה על עקרב שלא תישך, אף על גב שממילא ניצוד. הרי שלא חילקה הגמרא בין עקרב לנחש וילפינן נחש מעקרב, וכן פסק בשו"ע לקמן. והב"ח בהגהותיו על הגמ' שם כתב ליישב, דהא דפטור ומותר בשבת לאו משום סכנה נקט לה, אלא משום דהוי מלאכה שא"צ לגופה כמש"כ התוס', ובזה אין חילוק בין נחש לעקרב.​
ובשו"ת דברי יציב הקשה ממה שפסק השו"ע לקמן לגבי דין נחש ועקרב בשבת, שבמקום שאינם ממיתין - אם רצין אחריו, מותר להרגם, ואם לאו, אסור. ולא חילק השו"ע בין עקרב לנחש כלל כמו שחילק הכא לגבי תפילה, שנחש אפילו כרוך על עקבו לא יפסיק.

ותירץ בדברי יציב ע"פ מש"כ הצל"ח שנחש כרוך על עקבו פחות מסוכן מנחש רגיל, כיון שבעלמא דרכו להכיש מיד, ואם עד עתה לא הקיש מסתמא לא יכיש, והוי כמו נחש במקום שאינו ממית שאם אינו רץ אחריו אסור להרגו בשבת, אבל עקרב טבעו להזיק ולהכות תמיד, ואין ראיה ממה שברגע הראשון לא הטיל בו ארס, ולכן תמיד חשיב סכנה. ולפ"ז גם דברי רש"י שכתב שנחש אינו מסוכן לישוך, קאי רק על נחש הכרוך על עקבו ע''כ

וגם רואים שדין זה דווקא בנחש [לא מסוכן כל כך] שכרוך על עקבו ויש סברא שלא יזיק כיון שעד השתא נמנע מלהזיק ואין זה שייך לטיל.
 
וגם רואים שדין זה דווקא בנחש [לא מסוכן כל כך] שכרוך על עקבו ויש סברא שלא יזיק כיון שעד השתא נמנע מלהזיק ואין זה שייך לטיל.
א. דברי הצל"ח לא הובאו בפוסקים, ולא על פיהם נעשה מעשה.
ב. איני מבין מה כבודו שח, גם אם נחש כרוך על עקיבו הוא פחות מסוכן מנחש רגיל, וודאי שהסכנה גדולה יותר מאשר שעת האזעקה, כך שגם לדעת ה"דברי יציב" אין נגיעה בנידון דנן.​
 
ובשו"ת דברי יציב הקשה ממה שפסק השו"ע לקמן לגבי דין נחש ועקרב בשבת, שבמקום שאינם ממיתין - אם רצין אחריו, מותר להרגם, ואם לאו, אסור. ולא חילק השו"ע בין עקרב לנחש כלל כמו שחילק הכא לגבי תפילה, שנחש אפילו כרוך על עקבו לא יפסיק.
ולגופם של דברים אין לקושייתו הכרח כ"כ ששם מדובר כשרצים אחריו, ובזה גם נחש מסוכן, או כשאינם עליו כלל, אלא רואה אותם, שבזה בשניהם לא התירו לחלל שבת.

וראה בשו"ע "ונחש נמי אם ראה שהוא כעוס ומוכן להזיק פוסק" ולכאו' י"ל דהיינו גוונא דרצים אחריו.
 
שוברך בצדך
והא לך לשון המשנ"ב
משנה ברורה סימן קד ס"ק י
(י) לא יפסיק - ר"ל ע"י דיבור כגון לומר לאחר שיסירנה וכן כל הסעיף זה ושאחר זה שמזכיר הפסק מיירי הכל ע"י דיבור אבל ע"י הליכה מותר שהליכה לא נקרא הפסק ודוקא הכא דהוא לצורך להסיר הנחש אף דתלינן דמן הסתם לא יהיה סכנה אבל שלא לצורך מקרי הליכה ג"כ קצת הפסק וכמו שפסק המחבר בס"ב:​
המשנ"ב מדבר על תפילת שמונה עשרה - שניתן לילך ולא הוי הפסק?

ולכאו' אם כן יוצא בפשטות שניתן לילך בתפילה בשעת אזעקה ?!
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

כידוע בהכרעות שונות המקובלים הכריעו נגד תורת...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון