אידיש | דקדוק ניקוד וביאורי מילים בלשון הקודש| דף 8 | פורום אוצר התורה אידיש | דקדוק ניקוד וביאורי מילים בלשון הקודש| דף 8 | פורום אוצר התורה
האמת דצל''ע על דברי מהר''ש פאדווה [וגם על הרמ''א שבסוף דבריו דן להסכים עם המהר''ש, אלא דמכל מקום חזרה ונהפכה ללשון בפנ''ע]
דהרי להדיא אמרו בסנהדרין דל''ח ע''ב
'אדם הראשון בלשון ארמי סיפר'
ומי הספיק לשבש לה''ק כ''כ?
וצריך עיון
 
צריך להבין מה המכוון 'קדוש' בהקשר של לשון? שאסור לדבר בו במבואות המטונפים? שמי שמדבר בו מושפע עליו שפע קדושה?
ז"ל הרמב"ן פרשת כי תשא:
'וכן הטעם אצלי במה שרבותינו קוראים לשון התורה, לשון הקודש, שהוא מפני (א) שדברי התורה והנבואות וכל דברי קדושה, כולם בלשון ההוא נאמרו, (ב) והנה הוא הלשון שהקב"ה יתעלה שמו מדבר בו עם נביאיו ועם עדתו, אנכי ולא יהיה לך ושאר דברות התורה והנבואה, (ג) ובו נקרא בשמותיו הקדושים.... והשם הגדול המיוחד, (ד) ובו ברא עולמו, (ה) וקרא שמות שמים וארץ וכל אשר בם, (ו) ומלאכיו וכל צבאיו לכולם בשם יקרא מיכאל וגבריאל בלשון ההוא, (ז) ובו קרא שמות לקדושים אשר בארץ, אברהם, יצחק ועקב ושלמה וזולתם.
 
ז"ל הרמב"ן פרשת כי תשא:
'וכן הטעם אצלי במה שרבותינו קוראים לשון התורה, לשון הקודש, שהוא מפני (א) שדברי התורה והנבואות וכל דברי קדושה, כולם בלשון ההוא נאמרו, (ב) והנה הוא הלשון שהקב"ה יתעלה שמו מדבר בו עם נביאיו ועם עדתו, אנכי ולא יהיה לך ושאר דברות התורה והנבואה, (ג) ובו נקרא בשמותיו הקדושים.... והשם הגדול המיוחד, (ד) ובו ברא עולמו, (ה) וקרא שמות שמים וארץ וכל אשר בם, (ו) ומלאכיו וכל צבאיו לכולם בשם יקרא מיכאל וגבריאל בלשון ההוא, (ז) ובו קרא שמות לקדושים אשר בארץ, אברהם, יצחק ועקב ושלמה וזולתם.
נפלא
אך עדיין צריך הסבר מה הפירוש 'קדוש'
והי', דאומנם ב'עברית' קדוש זה כינוי למשהו כזה מרומם, בלי הגדרה ברורה,
אבל בלה''ק... 'קדוש' זה 'מופרש' כשאשה מתקדשת היא נאסרת אכו''ע כהקדש, רבינו 'הקדוש' נקרא כן מפני פרישותו וכן הלאה

ועל כן השאלה היא לא למה 'נקראת' הלשון 'קודש' או למה [בפת''ח] היא קודש, אלא לאיזה ענין היא נחשבת קודש
[לדוגמה, אם אסור לדבר בה דברי חולין, הרי לנו שהיא קדושה, וכן אם אסור לדבר בה במבואות המטונפים הרי לנו שהיא קדושה, וכל כיו''ב]
 
נפלא
אך עדיין צריך הסבר מה הפירוש 'קדוש'
והי', דאומנם ב'עברית' קדוש זה כינוי למשהו כזה מרומם, בלי הגדרה ברורה,
אבל בלה''ק... 'קדוש' זה 'מופרש' כשאשה מתקדשת היא נאסרת אכו''ע כהקדש, רבינו 'הקדוש' נקרא כן מפני פרישותו וכן הלאה

ועל כן השאלה היא לא למה 'נקראת' הלשון 'קודש' או למה [בפת''ח] היא קודש, אלא לאיזה ענין היא נחשבת קודש
[לדוגמה, אם אסור לדבר בה דברי חולין, הרי לנו שהיא קדושה, וכן אם אסור לדבר בה במבואות המטונפים הרי לנו שהיא קדושה, וכל כיו''ב]
אני הבנתי מדברי הרמב"ן, שבאמת אין לשון הקודש נקרא 'קודש' מפני שהלשון בעצמותו הוא מופרש,
אלא נקרא כן מפני שהרבוש"ע שהוא קדוש, השתמש כביכול בלשון זו, והתורה שהיא קדושה נכתבה בלשון זו.
והיינו שזו הלשון שהמופרשים משתמשים בו.
 
למה בלשה''ק לא שייך?
כי כך הבורא ייצר את השפה...
בשונה מהאידיש שיוצרי השפה הלועזית כן חיברו בה את המילים הללו.

בי בזמנם עוד לא דברו בזה
אבל גם בספרים של גדולי החסידות ואלו שכן דיברו בזה, לא הוזכר דימוי של האידיש לא לארמית וודאי שלא ללשה"ק...
אגב, כאן יש מקור שיש קדושה בארמית
נכון מאד.
גם כל דברי האבן עזרא הרמ"א ומהרם פדווה הם מקור לקדושת הארמית.
אבל לא לאידיש....
 
בשונה מהאידיש שיוצרי השפה הלועזית כן חיברו בה את המילים הללו.
ומי שיצר את האידיש לא יצר בה מילים כאלו
נכון מאד.
גם כל דברי האבן עזרא הרמ"א ומהרם פדווה הם מקור לקדושת הארמית.
אבל לא לאידיש....
לעיל כתבת שאין בהם מקור לקדושה אלא רק לחשיבות
 
ומי שיצר את האידיש לא יצר בה מילים כאלו
האידיש לא עומדת אלא כבנויה על שפה קיימת. וזה שיוצרי האידיש לא רצו לתרגם את המילים הללו מה שזה עשה זה רק חיסרון בשפה וזה לא הופך את זה לקודש. משא"כ בלשה"ק שכל יסודה של השפה הייתה ללא המילים הללו.
או במילים אחרות - האידיש חסרה מילים מאחר ולא תרגמו אליה את כל הלועזית, ולשה"ק לא חסרה מאום כי באמת אין אפשרות להשתמש במילים הללו.
לעיל כתבת שאין בהם מקור לקדושה אלא רק לחשיבות
לא כתבתי את זה על זה, אלא על דברי התוס' גבי לשון סורסי ועיי"ש ודו"ק ותשכח...
 
האידיש לא עומדת אלא כבנויה על שפה קיימת. וזה שיוצרי האידיש לא רצו לתרגם את המילים הללו מה שזה עשה זה רק חיסרון בשפה וזה לא הופך את זה לקודש. משא"כ בלשה"ק שכל יסודה של השפה הייתה ללא המילים הללו.
יש חילוק, אבל אין מחלק
 
יש חילוק, אבל אין מחלק
ברור שכן.
כל יסודו של הרמב"ם (שאגב, במהר"ל כתב להפך הדברים), הוא שהשפה קדושה כי באמת אין בה את המילים הללו.
אם באופן עקרוני ישנה אפשרות למילים הללו ורק טכנית לא השתמשו בה - עשו חיסרון בשפה, אבל לא הפכו את מהותה.
 
א. הביטוי 'לשון הקודש' בא להגדיר את השפה. אם יש עוד לשונות שהם קודש, מה שייך להגדיר את השפה הזו כקודש? מה מבדיל אותה משאר הלשונות? מדוע רק היא - מצווה ללמוד אותה? האם יש בה דבר מה נוסף שמבדיל אותה משאר השפות?? והוא לא הוזכר??
עצם זה שהשפה הזו בלבד מוגדרת כ'לשון הקודש' היא ההוכחה הגדולה ביותר לכך שהיא בלבד קודש.
לא חייב להיות שרק היא קודש. אולי היא הכי קדושה, אבל יש עוד.
 
ב. עולם הפוך ראיתי. כי הטענה שלשון שדיברו בה חכמים היא קדושה, היא טענה בת דורינו, ואפילו לא הוזכרה בספרים כלשהם, ואילו העובדה שלשון הקודש היא השפה היחידה הקדושה היא עובדה שכל ילד יודע אותה גם אם הוא לא יודע להביא לזה מקור.
אין דבר כזה לטעון טענה בלי להביא מקור.
ואף ילד לא יודע שלשון הקודש היא השפה הקדושה היחידה.
 
ג. ברור! להזכירך, בעצם אסור לכתוב את התורה שבע"פ,. היא מסורה רק בעל פה והתירו לכתוב אותה רק מפני חשש השכחה. לפיכך כתבו אותה בשפה הנפוצה באותם ימים, לבל תשכח. זה הכל.
אבל לכתוב אותה בגלל זה בשפה טמאה?
 
אגב, הרב @אחד יחיד שחתי לגמרי שדניאל גם כתוב בארמית...
האמת שאין לי תשובה ברורה לזה, אבל עדיין אני נשאר עם הראיות האחרות שלי שהשפה היחידה הקדושה היא לשון הקודש...
אבל בכל אופן תצטרך להודות שארמית גם אם היא לא קדושה - היא לכל הפחות לא טמאה.
ואם כן גם אידיש לא חייבת להיות טמאה.
 

הודעות מומלצות

יאנוש קורצ'ק' הי"ד [יהודי פולני, נהרג בשואה...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון